בנק חדש בישראל: "בשבועות הקרובים נשיק את הבנק הדיגיטלי פפר" - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
כנס TheMarker לכלכלה שיתופית

בנק חדש בישראל: "בשבועות הקרובים נשיק את הבנק הדיגיטלי פפר"

תמר יסעור, ראש החטיבה לחדשנות דיגטלית בבנק לאומי: "גוגל, פייסבוק, אמזון ואפל הן לחלוטין הדבר המאיים הבא בבנקאות - והן יכולות להיות בעתיד מתווך פיננסי"

20תגובות

תמר יסעור, ראש החטיבה לחדשנות דיגיטלית בבנק לאומי, לא מפחדת מאיומי הכלכלה השיתופית על הבנקים: "כבר לפני שנה דיברנו על מימון המונים ודיברנו על כך שאולי בעוד כשנה מצבנו יהיה קשה יותר. זוהי כלכלה שבה חלוקת המשאבים משתנה והטכנולוגיה והדאטה מאפשרים לחברות לעבוד אחרת. הבנק הדיגיטלי שייסדנו מראה שהבנו שמה שהיה - הוא לא מה שיהיה. הכל משתנה".

בשיחה שנערכה עם עורך TheMarker סמי פרץ, במסגרת כנס כלכלה שיתופית של TheMarker, אמרה יסעור כי בלאומי זיהו כבר לפני כעשור את הפוטנציאל של חברות טכנולוגיה־פיננסית (פינטק) והחדשנות בעולם הבנקאי, והזכירה את ההשקעה שביצע לאומי לאחרונה בחברת איזיבוב - חברה שנותנת אשראי לעסקים קטנים במודל דיגיטלי מהיר ומקוון לחלוטין. 

יסעור התייחסה בדבריה לפתיחה המתקרבת של "פפר", מבית לאומי; "בנינו בנק דיגיטלי כבר לפני כשנה ובשבועות הקרובים הוא כבר יופעל לגמרי. החלטנו שיקראו לו פפר. הוא 100% מובייל והוא עובד על חוויית לקוח אחרת, בעולם שלא רוצה לדבר על עמלות אלא על פרסונליות ושקיפות.

"הרעיון הוא שהפלטפורמה הזאת תיצור עולם חדש של התנהלות בנקאית, ואם זה יהיה טוב - זה ייתן ערך ללקוחות הרלוונטיים - ככל הנראה צעירים יותר. אני מאמינה שזו תהיה פלטפורמה ללא גבולות".

לתפיסתה, "אם יש תחרות ואפשרויות רבות יותר - אז כולם מרוויחים יותר. זה מאתגר אותנו לתת ערך טוב יותר לצרכנים וכך כולנו הופכים לרלוונטיים יותר. למרות מקומה של הכלכלה השיתופית, הבנקים עדיין נהנים מתמיכה רבה בציבור - בעיקר בשל האמון. העניין המרכזי בכלכלה השיתופית הוא האמון, והבנקים עדיין נהנים מאמון רב בציבור. שרדנו משברים שחיזקו את הפן הזה".

"החברות הגדולות מצליחות גם הן לזכות באמון, שמתקרב לבנקים. ארבע החברות הגדולות (גוגל, פייסבוק, אמזון ואפל) הן לחלוטין הדבר המאיים הבא כי הן לוקחות את רוב הדאטה ורוב הטרנסאקציות, והן יכולות להיות בעתיד מתווך פיננסי. אבל מה שקרה עם לנדינג קלאב הוא דוגמא לכך שכשהריבית בארה”ב קצת זזה והגיע משבר אמון אז היא נכנסה לבעיה".

שמחת בעקבות מה שקרה ללנדינג קלאב?

"ממש לא שמחתי שהם נתנו הלוואה למקורב", אומרת יסעור. "אני חושבת שכל תעשיית הפינטק הכולל P2P והשוואות מחירים ואלגו-טריידנינג - הם כולם משלימים לבנקים. בוועידת מאני 2020, ועידת הפינטק העולמית, נאמר שכל החברות החדשות שיכולות להציע עוד מוצרים ושירותים, הם היחידים שיכולים להתמודד עם החברות הגדולות. שבמובן מסויים גדולות יותר מבנקים".

מה עם החברות הקטנות שמספקות שירותים חילופיים? מה עם שירותים כמו ב-E-loan - שם כמעט ואין עמלות. אתם ערוכים לזה?

"אנחנו עובדים בזה כבר כמה שנים. הבנק הדיגיטלי והשינוי בעולם הבנקאות וזה בכל העולם, שמתייעל ומפתח מודלים כדי שנהיה כאן עוד 115 שנה. המודלים הללו עדיין לא הוכיחו את עצמם. הם לא חוו שינויי ריבית ושיעורי תעסוקה או מצוקת אשראי. זה עולם שהוא סטגנטי ומבלבל כרגע. סטטיסטיקאים טוענים שרק אם הם יעבדו 10 שנים נוכל לדעת".

מנכ”ל ויזה העולמית טען שיילחם בפייפאל באמצעים שבני אדם טרם ראו כמותם, הוא טען שאי אפשר להיות אויב וידיד בו זמנית. מה לגביהם - האם ישנו מתח בין גופים פיננסיים ושחקנים טכנולוגיים?

“אפשר להיות גם ידיד וגם אויב. אני לא אוהבת את צורת ההתבטאות הזו. כולם רבים על ה—share of wallet. כשתרצה לשלם תצטרך לבחור פלטפורמה, ואנחנו יוצאים מהנחה שהצרכן חכם. היום פייפאל שולטים ב-18% מהמחזורים העולמיים של ענף הקמעונאות האינטרנטית וזה מטורף. אבל בסוף אתה מחייב אשראי או חשבון בנק. הייתרון הגדול שלהם הוא לא הביטחון כי ויזה מאובטחת באותה מידה. אבל הם מאפשרים לטעון ואז אתה כביכול מאובטח ומוגבל  - אבל ויזה עובדת על פתרון דומה". 

יסעור הזכירה את כמו כן המעבר של פייפאל מ-e-commerce לעולם הפיסי; "עם הסלולרי שלנו ניתן דרך פייפאל לשלם בחנות פיסית. בסוף הלקוח ייבחר מה שטוב לו ויהיה מקום לכולם. העולם המסורתי של חברות האשראי שהבינו את החדשנות מאוחר מדי, גורמת להם להיות טובים וחדשניים יותר. מעולם רדום זה הופך לעולם שחווה חדשנות. ועם כל הכבוד לבנקים, הרבה מאד מפתחים צעירים ונמרצים, לא נמצאים בארגונים הגדולים". 

"העולם הזה של אתה גדול וחזק שיכול לבלוע את הקטנים נגמר. עם כל הכבוד לפינטק - מאיפה הוא יביא מליון וחצי לקוחות. יש סימביוזה בין פינטק לבנקים - זה הדבר שיכול להיות הכי טוב לתעשייה הזאת".

האם אנחנו במקום שבו הרגולטור חוסם שחקנים?

“אני חושבת שזה השתנה. אנחנו מתחננים שיאפשר לשחרר שחקנים חדשים כי זה נותן אפשרויות לשיתופי פעולה. אנחנו הבנו שיש הפרדה של אשראי מהבנקים ושהכל פתוח לכולם, אנחנו קוראים לכולם לשתף איתנו פעולה. זה לא נכון שאנחנו לא יכולים להתמודד עם החדשנות".

את רואה מצב בו שגשוג של כלכלה שיתופית יכול לגרום למיסוי ?

"כלכלה שיתופית עדיין משבשת תעשיות מסורתיות. הארביטארז’ הרגולטורי פה הוא רחב. יש הרבה דברים לא פתורים כמו תעסוקה מיסוי וביטוח. התעשיות הללו יוצרות שינויים. אנחנו כבר רואים ניצנים לרגולציה פנימית כמו ביטוח פנימי בתוך AirBNB. בסוף יהיה שיווי משקל רגולטורי.

"גם הבלוקצ’יין כבר כאן. עוד פעם - לצער כולם - זה לא מייתר את הבנקים. מדובר בקיצור שרשרת התיווך והפיכתו לבטוח. זה יחליף את הסוויפט. היום אתה סומך עלי כמתווך שיעביר את הכסף למקום המיועד. זו לא שאננות. כסף הוא דבר וירטואלי ולכן הבלוקצ’יין מחליף את מערכת ההעברות הקיימת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#