ראש אגף תקציבים באוצר: הרפואה הפרטית גוזלת משאבים ורופאים מהרפואה הציבורית

אמיר לוי התייחס בכנס מכון גולדה ובצלאל גם לדיור הציבורי: "כשאתם קוראים על אנשים שמצהירים שדיור בר-השגה נכשל והשיקום של הדיור הציבורי נכשל - תזכרו שהרווחים שלהם כנראה יפגעו אם התוכניות הללו יצליחו"

מוטי בסוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אמיר לוי
מוטי בסוק

"אחת המטרות של משרד האוצר היא לצמצם את הרפואה הפרטית, שהגיעה למימדי ענק, והפכה לשוד" - כך אמר היום ראש אגף התקציבים באוצר, אמיר לוי, בכנס מכון גולדה מאיר למדיניות וחברה ובצלאל, שעסק בדיור ציבורי שהתקיים בבצלאל.

לדברי לוי, "הרפואה הפרטית יוצרת מצב שבו כל ישראלי משלם יותר על שירותי הבריאות ומקבל פחות. הרפואה הפרטית גוזלת משאבים ורופאים מהרפואה הציבורית ויוצרת מצב שבו יש שתי מערכות רפואה מקבילות שאף אחת מהן לא יכולה לענות על הצרכים של החולה - בזאת יש תורים שלא מאפשרים לה לתפקד ולזאת אין אפשרות לשרת את כולם".

לוי הדגיש: "חלק מהיעדים של משרד האוצר כיום הם, לצד היעדים של יעילות פיסקאלית ויעילות בעבודת המגזר הציבורי - הקטנת אי-השוויון, צמצום העוני, כניסת אוכלוסיות חלשות לשוק העבודה, חיזוק התחבורה הציבורית, מס הכנסה שלילי, ופתרון בעיות דיור. אנחנו לא מקבלים את התפישה שאומרת שיש מצד אחד כלכלה ומצד אחד חברה, אנחנו מחויבים גם לכלכלה וגם לחברה".

בהתייחסו לתקציב הדו-שנתי אמר ראש אגף תקציבים כי "אנחנו התנגדנו לתקציב הדו-שנתי, אבל מעבירים תקציב דו-שנתי כי כך החליטה הממשלה. התקציב יהיה דו-שנתי אבל יהיו נקודות עצירה אחרי שנה שבהן אפשר יהיה לחשב אותו מחדש ולהתאים אותו למצב התקציבי בפועל, כדי שלא ניקלע שוב למצב של גירעון".  

"חלק גדול מאי-השוויון קשור לדיור"

מרבית דבריו של לוי הוקדשו לנושא כנס מכון גולדה, הדיור הציבורי. לוי הדגיש כי "חלק גדול מאי-השוויון קשור לדיור. יש בישראל אי-שוויון בנכסים שהוא יותר גדול מאי-השוויון בהכנסות, וחלק גדול מזה קשור לדיור, והעלייה במחירי הדיור משרתת אותו. הדירות מתייקרות בגלל שסביבה של ריבית נמוכה מאפשרת למי שיש יותר כסף להגדיל את הונו בקלות באמצעות רכישת דירות. העושר הממוצע של משקי בית שבבעלותם דירה גדול פי 15 מזה של משקי בית שאין להם דירה בבעלותם.

דיור ציבורי, תל אביבצילום: יעל אנגלהרט

"יש שיח שאומר שכאילו רוצים שמחירי הדיור ירדו. אבל יש שכבה שלמה באוכלוסייה שנהנית מהתייקרות הדיור, בנוסף למגזר שלם של קבלנים ויזמי בנייה שמרוויח מהם. זאת, בגדול, הסיבה שיש צורך בפתרונות ציבוריים למצוקת הדיור, שאחד מהם הוא דיור ציבורי. אנחנו פועלים לצמצום מצוקת הדיור באמצעות כמה כלים שונים – הגדלת היצע הדירות באמצעות הגדלת היקפי הבנייה, מכרזים לדיור ארוך טווח להשכרה, מיסוי שמקטין את הביקוש לדיור מצד משקיעים, ומכרזי מחיר למשתכן כדי לסייע לאוכלוסיות חלשות לקנות דירה.

"פתרון נוסף שבא לידי ביטוי בתקציב האחרון הוא בנייה של 2,600 יחידות דיור קטנות במימון ממשלתי בשיתוף הסוכנות היהודית, באמצעות חברות אאוטסורסינג, אבל במימון ציבורי מלא, ורכישה של 700 דירות. זאת כדי לקצר את התורים הארוכים של הזכאים שממתינים לדיור ציבורי. יש צורך הולך וגדל בדיור ציבורי כי האוכלוסייה בישראל מזדקנת, ויש יותר ויותר קשישים שפתרון הדיור היחיד בשבילם הוא דיור ציבורי. אף פעם לא היינו נגד דיור ציבורי. אבל אנחנו חושבים שהממשלה צריכה להיות מי שמתכננת ומובילה את המדיניות ולא מי שמבצעת".

בהמשך אמר לוי כי "מכיוון שיש מי שמרוויח מההתייקרות, יש מי שתוקף את מי שמנסה לפתור את הבעיה. כשאתם קוראים בעיתון על כנסים שבהם מצהירים מראש שכל הפתרונות נכשלו, שדיור בר השגה נכשל ודיור במחיר למשתכן נכשל והשיקום של הדיור הציבורי נכשל, תזכרו שיש מאחורי הביקורת אנשים שהפתרונות הללו עלולים לפגוע בהכנסות וברווחים שלהם. אנחנו נתמודד עם קבוצת הלחץ הזאת כמו שהתמודדנו עם קבוצות לחץ אחרות בעבר, אם זה בנמלים ואם זה בשוק הסלולר".

מכון גולדה מאיר למדיניות וחברה מקיים היום כנס גדול בבצלאל בהשתתפות חברי כנסת, פקידי ממשלה, אדריכלים, מומחים ופעילים חברתיים. משתתפי הכנס דנים באתגרים הניצבים כיום בפני הדיור הציבורי ובאפשרות להחזיר את הדיור הציבורי, שהוזנח במשך עשרות שנים, למקום המרכזי שהיה לו במדינת ישראל בתקופה שבה גולדה מאיר הובילה בנייה של מאות אלפי דירות ציבוריות. 

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker