מנכ"ל האוצר שי באב"ד: "היעדים שלנו הם צמצום אי השוויון והגדלת הצמיחה" - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מנכ"ל האוצר שי באב"ד: "היעדים שלנו הם צמצום אי השוויון והגדלת הצמיחה"

שרגא ברוש בכנס הורביץ לכלכלה וחברה: "הסחר העולמי עולה, אך היצוא מישראל יורד" ■ פרופ' אבי שמחון: "תקציב דו שנתי מצוין למשק" ■ ח"כ פרופ' מנואל טרכטנברג: "תקציב דו שנתי - אסון"

שני היעדים המרכזיים של האוצר בתקציב המדינה לשנים 2018-2017, כפי שנקבעו על ידי שר האוצר, הם צמצום אי השוויון בחברה והגדלת הצמיחה והפריון במשק, כך אמר היום מנכ"ל האוצר, שי באב"ד, בפתיחת כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שמתקיים בירושלים.

בהתייחסו לצמצום הפערים בחברה הישראלית, אמר באב"ד, "גילינו שהפערים מתחילים בהשקעות ובמשאבים שאנחנו שמים בחינוך וברווחה כבר בגיל הרך. ניתן לראות כמה חלוקת התקציבים האלה איננה דיפרנציאלית. הרעיון שלנו הוא לעשות תקציב דיפרנציאלי כבר בתקציב הנוכחי ועל ידי כך לנסות ולהתחיל לצמצם פערים". לדבריו, יעשה גם מאמץ לייעל את הקצאת המשאבים למערכת החינוך על מנת להבטיח שוויון הזדמנויות.

שי באב"ד
יוסי זליגר

כנס אלי הורביץ (מקודם כנס קיסריה) נפתח היום וימשך גם מחר. בכנס משתתפים עשרות רבות של אנשי עסקים, משק וכלכלה, מהמגזר העסקי והציבורי. בניגוד לכול הכנסים הקודמים שר האוצר, משה כחלון, לא משתתף בכנס השנה. גם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שבעבר היה נועל את הכנס, לא משתתף בכנס השנה. שר הביטחון, משה יעלון, שאמור היה לנעול את הכנס הפעם, ביטל את השתתפותו.

באב"ד ציין בדבריו כי הנהלת האוצר דנה, יחד עם שר האוצר, בתוכנית האסטרטגית של המשרד לשנתיים הקרובות, וקבעה את סדרי העדיפויות לשנתיים הקרובות. בתקציב החדש, בניגוד לעבר, העבודה באוצר תהייה אינטגרטיבית, כאשר צוותים משותפים למספר אגפים יתמודדו עם הבעיות התקציביות המרכזיות.

באב"ד הדגיש כי האוצר פועל ויפעל ליצירת סביבה רגולטורים תומכת עסקים. לדבריו, "המעבר של ייעול השוק הציבורי, על פי דגם השוק הפרטי, משאיר צלקות. קיימת אדישות של משרדי הממשלה והגופים הציבוריים להוצאות שלהם. ישנה גם אדישות במשרדים הממשלתיים לביצועים שלהם. זו הסיבה שהכנסנו מדדים בתכניות העבודה שלנו. אחד הצעדים הנוספים שהכנסנו הוא לתת למשרדים לשלוט בהוצאות שלהם, כדי שאיפה שהם יחסכו הם גם יוכלו ליהנות מפירות החיסכון".

בהתייחסו לנושא הדיור ציין באב"ד כי, האוצר פועל להגדלת היצע הדירות ולהורדת העלויות של מרכיבי הבנייה השונים. לדבריו, "אם פעם לקח שלוש עשרה שנים מאז שהתחילו לעבוד על תכנית ועד שקיבלו מפתח לדירה, היום הצבנו יעד שבו אנחנו רוצים, באמצעות הפחתת הבירוקרטיה, להוריד את משך הזמן לארבע עד חמש שנים, כפי שקיים ב-OECD". היעד הוא להגדיל את ההיצע, אך בד בבד לשפר את מצב התשתיות שכן, "אם לא נטפל בתשתיות, אז משבר הדיור יהפוך מהר מאוד למשבר התשתיות".

אחד מיעדי האוצר בתקציב החדש הוא שיפור רמת התשתיות לנפש בישראל. באב"ד ציין כי האוצר יפעל לפתיחת ענפי השירותים לתחרות בינלאומית. יעשה מאמץ  להגברת התחרות בענפי הפיננסים ובשוק ההון. יעשה כול מאמץ כדי להגדיל את שילובם של הערבים והחרדים בשוק העבודה. לדבריו, רשות המסים רשמה ב-2015 הישג מרשים, במסגרת המלחמה בהון השחור, גבייה של מיליארדי שקלים נוספים. היעד הוא להגדיל את המלחמה בהון השחור גם השנה ובשנים הקרובות.

בהתייחסו לתקציב הדו שנתי אמר באב"ד, כי לאוצר לא יהיו בעיות בצד ההוצאות, אולם עשויות להתעורר בעיות בצד ההכנסות. לפיכך נקבעו מנגנוני בדיקה ותיקון בסוף השנה הראשונה לתקציב. פרופסור אבי שמחון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד רה"מ, הגדיר את התקציב הדו שנתי כמהלך "מצוין". קודמו בתפקיד, פרופסור יוג'ין קנדל, תמך בדבריו. לעומתם אמר ח"כ מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני) כי "התקציב הדו שנתי הוא אסון למדינת ישראל. חוסר יציבות פוליטי זו מחלה. תקציב דו שנתי הוא לא הפתרון שלה". גם יו"ר בנק דיסקונט, יוסי בכר, התבטא נגד התקציב הדו שנתי.

פרופ' מנואל טרכטנברג
יוסי זליגר

אביגדור יצחקי, ראש מטה הדיור במשרד האוצר, אמר כי היום ל-5% ממשקי הבית אין דירה. אם האחוז הזה יגדל, "אנחנו צפויים לפצצה שבה לאנשים לא יהיו איפה לגור". לדבריו, "אין מספיק ידיים עובדות כדי לייצר בתים, ואנחנו נכשלים בהבאת עובדים לישראל מחו"ל מסיבות רבות. לכן אנחנו מביאים פלסטינים, הגדלנו את מספרם השנה ב-15 אלף. נתנו מאות מיליונים למעברים כדי שהאנשים האלה יוכלו לעבור לישראל כמו בני אדם, אבל בסופו של דבר אנחנו תקועים בעניין העובדים". לדבריו, המגזר החרדי יזדקק ב-10 השנים הקרובות ל-200 אלף דירות. כיום מטפל מטה הדיור בראשותו ב-800 אלף דירות, כאשר ב-2016 שווקו 66 אלף דירות וב-2017, עד כה, שווקו 59 אלף דירות.

דורית סלינגר, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר, טענה כי מודעות הציבור הרחב לנושא הפנסיה שלו נמוכה מאוד. אחד היעדים האסטרטגיים המרכזיים שלה, הוא הוזלת עלויות הפנסיה. יעד אחר הוא יצירת ודאות, כדי שמקבלי הפנסיות, כמו מקבלי המשכורות, ידעו מראש ולטווח ארוך מה גובה הגמלה שהם אמורים לקבל.

אודי אדירי, סגן ראש אגף תקציבים באוצר, ציין כי בתחום התשתיות האוצר יתמקד בתקציב החדש בשלושה תחומים, תחבורה ציבורית, אנרגיה נקייה ופיתוח משק הגז הטבעי, כולל פיתוח מאגרים חדשים והרחבת הרשת לחלוקת הגז. לדבריו בתחומים המרכזיים של חשמל ומים (התפלה) האוצר פעל בהצלחה לשילוב הסקטור הפרטי (השקיע 25 מיליארד שקל בחשמל ו-7 מיליארד בהתפלה).

ח"כ משה גפני (יהדות התורה), יו"ר ועדת הכספים של הכנסת, טען כי המצב בארץ נעשה רע יותר. ילד בשכונת הארגזים בת"א לא יקבל מהמדינה את מה שמקבל ילד מצפון ת"א או ממגדלי אקירוב. לפיכך אין סיכוי שהפערים בחברה יסגרו. להיפך, הם יגדלו. "אנחנו הממשלה/כנסת/חברה לא מבצעים את המהפכה הנדרשת אלא מבצעים פה ושם מהלכים". הוא מחא בחריפות גם ליחס שמקבלים חרדים המנסים להשתלב בשוק העבודה במגזר הציבורי.

ח"כ טרכטנברג טען כי הדרג המקצועי באוצר אחראי לכך שכלכלת ישראל ממשיכה להתנהל בצורה סדירה, חרף הדרג הפוליטי. לדבריו, בתוכנית האסטרטגית של האוצר לשנים הקרובות אין כול התייחסות למנועי צמיחה, להשקעות וליצוא. "המשק נמצא בהאטה וזה לא עניין מחזורי. מיצינו את מנועי הצמיחה". בנושא הדיור אמר טרכטנברג כי המחירים ממשיכים לדהור קדימה. לדבריו, "מדינת ישראל משקיעה זוטות כשאר מדובר בחינוך הגיל הרך".

שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים, התלונן כי מאז המחאה החברתית ב-2011, קיימת אווירה אנטי-עסקית במדינה. 90 הצעות חוק פופוליסטיות, נגד המגזר העסקי, הועלו בכנסת בשנה האחרונה. בשל כך תעשיינים מעבירים קווי יצור לחו"ל. לדבריו, אין לנו כעת את התירוץ של  האטה בסחר העולמי, שכן הוא נמצא בעלייה, בעוד היצוא מישראל נמצא בירידה. הממשלה צריכה לקבוע יעדים כלכליים כדי שנדע לאן אנחנו הולכים, יעדים רציניים שאפתנים, שיחייבו את אגף התקציבים באוצר לממן אותם, ואת זה אין בתקציב החדש.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#