מי אשם? הילדים החרדים

בהתאם להסכמים הקואליציוניים, צפוי להתבטל התנאי שקושר את תקצוב המוסדות החרדיים ללימודי ליבה ■ חרדים שחזרו בשאלה והגישו תביעת פיצוי נגד המדינה על הנזק שנגרם להם עקב השכלתם הירודה - הופתעו לגלות שישראל תובעת את סכום הפיצוי מהוריהם

מירב ארלוזורוב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מירב ארלוזורוב

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר החינוך נפתלי בנט נתנו השבוע יד למימוש סעיף ב עם המפלגות החרדיות - המבטל את חובת לימודי הליבה בבתי הספר החרדיים באמצעות התניית תקצוב בתי הספר בהיקף לימודי הליבה בהם. ברגע האחרון, עקב לחצים שהפעיל שר החינוך בנט (הבית היהודי), הדיון בוועדת השרים על ביטול חובת לימודי הליבה נדחה, ומשרד החינוך מתכוון לנסות לדון עם החרדים בפשרה כלשהי בנוגע להיקף הליבה שילמדו, ולהיקף הדיווחים והבחינות שיחויבו בהם.

אין צורך לעצור את הנשימה. יודעים שידם על העליונה, מפני שההסכם הקואלציוני כבר הבטיח להם לבטל את הפגיעה בתקצוב מוסדות החינוך שלהם אם לא יעמדו בדרישות הליבה, ולכן הגמישות שצפויים החרדים לגלות בדיוני הפשרה מועטה, אם בכלל.

חרדים בישיבה. למצולמים אין קשר לכתבה
תלמוד תורה ברחובות. המדינה פוטרת בפועל את המוסדות החרדיים מלימודי ליבהצילום: גיל כהן-מגן

באופן מסקרן, הדיון בממשלה בנוגע לביטול הקנסות על בתי הספר החרדיים שאינם מלמדים ליבה נעשה במקביל להודעת קנס ששלחה מדינת ישראל לכמה עשרות משפחות. מדובר במשפחות חרדיות, שאיתרע מזלן ואחד מילדיהן חזר בשאלה. עוד איתרע מזלן של אותן משפחות שילדן החוזר בשאלה הוא בעל מודעות חברתית, ופעיל בעמותת "יוצאים לשינוי", שמטרתה להיאבק למען סיוע המדינה לחרדים העוזבים את הדת. לפני כמה חודשים הגישה העמותה תביעת נזיקין נגד המדינה, שבה תובעים כמה עשרות חרדים וחרדיות לשעבר פיצוי בגין הנזק האישי שנגרם להם בשל השכלתם הירודה.

בכתב ההגנה טענה המדינה כי "התובעים למדו בבתי ספר על פי בחירתם ובחירת הוריהם, וככל שהם סבורים שהלימודים בבתי ספר אלה גרמו להם 'נזק', ושיש בסיס משפטי לקבלת 'פיצוי' בגין 'נזק' זה - היה מקום לצפות שיפנו את טענותיהם כלפי הוריהם או כלפי בתי הספר בהם למדו".

המדינה לא הסתפקה בטענה זו - אלא גם שלחה מכתבי צד ג' להורים המסכנים של אותם כמה עשרות חוזרים בשאלה החתומים על כתב התביעה, ותבעה מהם לפצות את ילדיהם בגין הנזק שנגרם להם מלימודים בבתי ספר חרדיים ללא תוכנית ליבה. זאת, אף שהמדינה עצמה פוטרת את אותם בתי ספר חרדיים מחובת לימודי ליבה, בכך שהיא אינה מתכוונת לקנוס אותם או להפסיק לממן אותם אם יתברר שהם אינם מלמדים ליבה.

שיאים חדשים 
של ציניות

שתי ילדות חרדיות
איזו בחירה יש להורים?צילום: אמיל סלמן

התשובה של המדינה מרתקת בציניות שלה. ראשית, המדינה מטילה אחריות על ילדים בכיתה א', בני שש, על כך שבחרו ללמוד בתלמוד תורה חרדי. שנית, המדינה מטילה אחריות על ההורים, שבחרו לשלוח את הילדים שלהם לבתי ספר יסודיים חרדיים שאינם מלמדים ליבה (עיקר הבעיה הוא בתלמודי התורה של הבנים).

"המדינה מאפשרת לכלל ילדי ישראל אפשרויות מגוונות ללימודים בבתי ספר שונים", מסבירה המדינה בכתב ההגנה. "גם התובעים והוריהם היו יכולים לבחור ממגוון בתי ספר הקיימים את מוסד הלימודים המתאים להם". איזה מוסד, למשל, יכלו ההורים החרדים לבחור לבניהם? "לדוגמה בתי ספר ממלכתיים־דתיים".

התשובה הזאת מביאה את טענת המדינה לשיאים חדשים של ציניות, כי הרי גם המדינה יודעת ששום משפחה חרדית לא תבחר לעולם בבית ספר ממלכתי־דתי כמוסד הלימודים של ילדיה. מדובר בשני זרמים שונים באופן מהותי, וזאת גם הסיבה שהמדינה מאפשרת את קיומם הנבדל. בתי הספר הממלכתיים־דתיים נמצאים כמובן בפיקוח ובמימון מלא של משרד החינוך, ומלמדים את מלוא תוכנית הליבה. בתי הספר החרדיים, לעומת זאת, כמעט שאינם מפוקחים, ומקבלים מימון חלקי בלבד מהמדינה, תוך מתן היתר רשמי ללמד ליבה חלקית או לא ללמד ליבה בכלל.

נזכיר כי מאז נחקק חוק "מוסדות תרבות ייחודיים" ב–2009, פטרה המדינה את כל הישיבות הקטנות, שהן התיכונים החרדיים לבנים, מחובת לימודי ליבה. כלומר, באופן רשמי, הילדים החרדים אינם מתבקשים כלל ללמוד לימודי ליבה החל בכיתה ט', והמדינה מודעת לכך ומממנת זאת מכיסה. אז איזו בחירה בדיוק יש להורים חרדים בנוגע להשכלה של ילדיהם?

בכתב התביעה של עמותת "יוצאים לשינוי" מפורט עד כמה הטיעון של המדינה לגבי המגוון שעומד לבחירת הורים חרדיים — שכמובן רוצים לשמור על ייחודם התרבותי ולהישאר חלק מהחברה החרדית — הוא מופרך. מתוך 360 ישיבות קטנות, רק שלוש או ארבע מלמדות לימודי ליבה, ואלה ישיבות יקרות במיוחד שגובות שכר לימוד של אלפי שקלים בחודש.

במגזר החרדי, כך לפי כתב התביעה, לא קיימת כיום אפילו ישיבה קטנה אחת שמלמדת לימודי ליבה בחינם. בנוסף, גם בבתי הספר היסודיים החרדיים - שעל פי החוק אמורים ללמד ליבה בשיעור של 55%–75% מבית ספר יסודי ממלכתי - חובת הליבה אינה מתקיימת. לפי כתב התביעה, תלמידי בתי הספר האלה סובלים מהיעדר לימודי אנגלית, מלימודי מתמטיקה ברמה של כיתה ד' ומהיעדר בחינות שבודקות את רמת הלימודים.

נתניהו, ליברמן ויעלון, ב-2014
נתניהו וליברמןצילום: אמיל סלמן

האחראים לפי המדינה: ילדים בני שש

חשוב להדגיש כי לפחות חלק מהמידע המובא בכתב התביעה כבר אינו מעודכן - התובעים הם בשנות ה–20 וה–30 לחייהם, והם סיימו את לימודיהם בתלמודי התורה לפני עשור ויותר. במהלך שנות ה–2000 הוגשו שלוש עתירות עוקבות לבג"ץ נגד משרד החינוך בשל סירובו לאכוף לימודי ליבה במערכת החינוך החרדית, ומאז 2007 המשרד פירסם תוכנית ליבה מחייבת, והוא גם אמור לאכוף אותה.

האם התוכנית אכן נאכפת? האם יש התקדמות ברמת לימודי הליבה בבתי הספר החרדיים? בהיעדר פיקוח ממשי, החשש הוא שלא, אבל אין לנו מידע אמין על כך. מה שכן יש לנו הוא החשד כי גם היום המדינה ממשיכה להתחמק מאחריותה לדאוג ללימודי ליבה גם בבתי הספר החרדיים, וזאת נוכח הגישה המקוממת שהיא מציגה בכתב ההגנה שהגישה.

לא רק שהמדינה מתנערת מאחריות כלשהי לכך שאלפי ילדים חרדים לומדים בבתי ספר, תחת פיקוח המדינה ומימון המדינה, בזמן שנמנעת מהם השכלה מתאימה להשתלבות בשוק העבודה - אלא שאת האחריות לחדלונה שלה היא מנסה לגלגל על ילדים בני שש ועל הוריהם, שחיים בתוך מציאות שהמדינה איפשרה לה להתקיים.

אפשר רק לנסות ולהעריך מה המכתבים ששלחה המדינה יעשו לאותם הורים מסכנים, שלבם גם כך נשבר בגלל שילדיהם נטשו את הדת; ואיזו מוטיבציה הדבר ייצור לילדים החרדים הבאים, שמתלבטים בנוגע לזהות הדתית שלהם ושוקלים לעזוב את הדת ולהשתלב בצבא ובשוק העבודה.

הציניות המקוממת של המדינה בולטת במיוחד על רקע המצב במדינות אחרות בעולם. בעוד שישראל נלחמת בעוז שלא לקבל אחריות על כך שבתי הספר החרדיים אינם מלמדים ליבה, בעולם הגישה בדיוק הפוכה. רק החודש התפרסם באנגליה פסק דין שבו אכף משרד החינוך הבריטי על בית ספר חרדי, בית אהרון, ללמד לימודי ליבה. עתירה של בית אהרון נגד הדרישה נדחתה בידי 
בית המשפט.

כלומר, במדינות אחרות התפישה היא שחובתו של משרד החינוך לדאוג לכך שהלימודים שאותם הוא מממן מאפשרים רכישת השכלה מתאימה והשתלבות בשוק העבודה. רק בישראל תפישת המדינה היא הפוכה, וכשהמדינה מתרשלת, במכוון או בטעות, באכיפת לימודי ליבה בבתי הספר החרדיים הממומנים על ידה - היא מגלגלת את האחריות לכך אל כתפיהם של ילדים בני שש והוריהם.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker