גמ"חים יחויבו ברישוי ודיווח לרשות לאיסור הלבנת הון

תזכיר הצעת החוק להקמת גוף פיקוח על אגודות אשראי וגמ"חים יקבע גודל מרבי, שמעליו יעברו לפיקוח על הבנקים ■ גופי הבנקאות הקטנים יחויבו לאפשר פירעון מוקדם של הלוואות לבקשת מקבל ההלוואה ולא לפעול לפי שיקולים כמו - האם נתפס המלווה מחלל את השבת

מירב ארלוזורוב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

הצעת החוק להקמת גוף פיקוח פיננסי על אגודות אשראי, מוסדות גמילות חסדים (גמ"חים) ובנקאות זעירה נמצאת בשלבי הכנה מתקדמים. צוות בראשות יואל בריס, לשעבר היועץ המשפטי של משרד האוצר, עומד לפרסם תזכיר חוק בעניין זה בקרוב. החוק יקבע כי הבנקאות הזעירה תפוקח על ידי מפקח חדש על נותני שירותים פיננסיים, ותחויב בדרישות יציבות ובעיקר בדרישות צרכניות.

הצוות בראשותו של בריס פועל כבר זמן רב כדי להשלים את הליכי החקיקה להקמתו של גוף הפיקוח החדש. הוא יופקד על הפיקוח על כל הגופים נותני האשראי שאינם בנקים או חברות ביטוח, ולכן אינם מפוקחים כיום. בעתיד צפוי המפקח החדש להיות כפוף לרשות שוק ההון החדשה, לכשתוקם.

תרשים המראה מי יפקח על גופים בנקאים שמעמידים אשראי ומקבלים פיקדונות מהציבור. בנקים גדולים יוותרו ללא שינוי, בנקים קטנים ישארו תחת אותו מפקח אך הדרישות יוגמשו, גופים זעירים יפוקחו ע"י מפקח על נותני שירותים פיננסים וישרדו לעמוד בדרישות צרכניות ויצבתיות

חלקו הראשון של החוק נמצא כבר בהליכי אישור מתקדמים בוועדת הרפורמות בכנסת בראשות ח"כ אלי כהן. חלק זה עוסק בכל הגופים שמעמידים אשראי בלבד, בשוק האפור ומחוץ לו. חלקו השני של החוק אמור לעסוק בגופים שמעמידים אשראי וגם לוקחים פיקדונות מהציבור, אבל הם גופים קטנים מאוד, ולכן אינם מפוקחים על ידי המפקח על הבנקים בבנק ישראל. הכוונה היא בעיקר לאגודות אשראי זעירות, שהיו קיימות בעבר בישראל אבל נעלמו עם השנים, וכן לגמ"חים החרדיים.

במקרה של הגמ"חים, הם לכאורה אינם מקבלים פיקדונות, אבל הם מקבלים תרומות — ומאחר שלעתים קרובות התרומות ניתנות כבסיס להלוואות בעתיד, כלומר התורם עושה זאת כדי שתהיה זכות לבנו לקבל בעתיד הלווואה מהגמ"ח לרכישת דירה, צוות בריס נוטה לקבוע כי תרומות כאלה בגמ"חים ייחשבו פיקדונות לצורך דרישות של יציבות.

חלקו השלישי של החוק עוד אינו נמצא בדיונים, והוא יעסוק בפיקוח על מערכות תשלומים, כמו חברות סליקה. צוות בריס, שהוא צוות ממשלתי רחב בהשתתפות בנק ישראל, הפיקוח על הביטוח, רשות ההגבלים העסקיים, הרשות לאיסור הלבנת הון, רשות המסים ומשרד המשפטים, עוסק בשלב זה בהכנת תזכיר החוק לחלק השני של החוק.

חלופה תחרותית לבנקים הגדולים

יואל בריס
יואל בריסצילום: אמיל סלמן

על פי העקרונות המסתמנים, תהיה בתזכיר החוק הגדרת גודל לבנק זעיר. כל גוף שלוקח פיקדונות וקטן מהגודל שייקבע יהיה כפוף למפקח החדש, ואילו גוף שיעבור את רף הגודל הקובע יעבור לפיקוח של בנק ישראל. עם המעבר לבנק ישראל, הבנקים הקטנים יהיו כפופים למדרגת פיקוח מקלה מזו של בנקים רגילים. על השאלה מה יהיה אותו גודל קובע נערך משא ומתן עם בנק ישראל.

הבנקאות הזעירה תוכל להגיש מגוון רחב של שירותים — פנקסי צ'קים, כרטיסי חיוב מיידי (דביט) וייתכן שגם כרטיסי אשראי (קרדיט), ואפילו שירותי ניהול תיקי השקעות. הדבר נועד להפוך את אגודות האשראי או הבנקים הקואופרטיביים לחלופה תחרותית ראויה לבנקים הגדולים. בהתאם לכך, עיקר הדגש של המפקח החדש יהיה על היבטים צרכניים ותחרותיים, וכך גם יוגדרו מטרותיו.

"עשרות שנים לא הוקם מפקח פיננסי חדש בישראל", אומרים בצוות בריס, "וכשאנחנו כבר מקימים מפקח כזה, אנחנו שואפים למפקח מתקדם ומודרני, עם חשיבה צרכנית, תחרותית, רעננה ושונה מזו של המפקחים הפיננסיים הקיימים". כך למשל, המפקח החדש יחייב את גופי הבנקאות הזעירה לתת לכל הלווים מהם זכות לפירעון מוקדם של ההלוואה, כדי שזכות הפירעון המוקדם לא תהיה רק של המלווה אלא גם של הלווה. נוסף על כך, נוהג שקיים היום בחלק מהגמ"חים — אפשרות לפירעון מוקדם של הלוואה למי שנתפס מחלל את השבת — יבוטל.

עם זאת, הבנקאות הזעירה תהיה כפופה גם לדרישות יציבות — דרישות הלימות הון, משטר תאגידי תקין ועוד. את דרישות היציבות יקבע המפקח החדש, והן יהיו מקלות בהרבה משל הבנקים. כאמור, במסגרת דרישות היציבות ייקבע הכלל כי תרומות לגמ"חים, הניתנות כנגד זכות לקבלת הלוואות בעתיד, ייחשבו פיקדונות, והגמ"ח יהיה חייב לעמוד בדרישות יציבות לשם הבטחת היכולת שלו לעמוד בהתחייבות העתידית כלפי התורם.

תשומת הלב של צוות בריס מתמקדת בגמ"חים, משום שבניגוד לאגודות האשראי — שאינן קיימות ועוד צריכות לקום — הגמ"חים קיימים ופועלים, ומרכזים חלק ניכר מהפעילות הפיננסית במגזר החרדי. הגמ"חים הם מוסדות שמתקיימים מכספי תרומות במגזר החרדי ומעמידים הלוואות ללא ריבית לחלק גדול מבני המגזר. אף שאין ריבית, הגמ"חים מנהלים מערכת מסועפת של הלוואות, עם מערכי גבייה וערבים.

הרגישות הפוליטית סביב הגמ"חים היא רבה, וכך גם הרגישות הפיננסית — הגמ"חים פועלים היום מתחת לרדאר, מבלי לדווח לאיש, מבלי להיות מפוקחים, ועם שמועות על תעשייה של הלבנת הון מחו"ל שזורם דרכם במסווה של תרומות. לפי הערכות, אף אחד מהגמ"חים לא יעבור את רף הגודל שייקבע בחוק, ולא יידרש לעבור לפיקוח של בנק ישראל. עם זאת, תזכיר החוק יחייב את הגמ"חים מעתה ברישום וברישוי. דרישות הרישום, אצל המפקח החדש ואצל הרשות לאיסור הלבנת הון, יותאמו לגודל של הגמ"ח, והן יוחמרו עם הגודל. כך מקווה הצוות לאפשר לגמ"חים להמשיך לפעול, ובכל זאת להסדיר את פעילותם, בעיקר את זאת של הגדולים שבהם.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker