השלדים בארון של ליברמן

לא חסרות נקודות מטרידות בקורות חייו של האיש שלו הציע ראש הממשלה לקבל את תיק הביטחון ■ אבל המפחיד ביותר באביגדור ליברמן הוא מה שעדיין איננו יודעים עליו

רותם שטרקמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ליברמן
ליברמן בישיבת סיעת ישראל ביתנוצילום: אוליבייה פיטוסי

הדחתו הצפויה של שר הביטחון, משה יעלון, על ידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בעבור ששת המנדטים שיביא עמו אביגדור ליברמן לקואליציה - מכוערת בכל קנה מידה. יש מקרים שבהם אי־אפשר להגיד, "ככה זה בפוליטיקה".

אבל אף שההדחה מכוערת, היא אינה מפתיעה במיוחד. כבר זמן מה נראה כי נתניהו מחפש להתנתק מיעלון, שעמו הוביל יחד את מלחמת צוק איתן ואת המאבק באינתיפאדה השלישית. יעלון, שנתן גיבוי לא פופולרי אך ראוי להערכה לרמטכ"ל ולמפקדי צה"ל, חוטף מנתניהו כבר כמה שבועות - ובכל פעם חזק יותר.

למעשה, מאז הזיגזג של ראש הממשלה בפרשת החייל היורה ותמיכתו בעבריין במקום במפקדיו ובמערכת הצבאית, היה ברור שנתניהו מחפש בעבור יעלון את הדרך החוצה. אחרי האירוע ההוא בחברון, המשיך נתניהו עם תגובה שמנקה רק את עצמו בעניין דו"ח המבקר על צוק איתן. והשיא שכלל שיחת נזיפה בלשכת נתניהו היה בפרשת סגן הרמטכ"ל, יאיר גולן.

ואולם עם כל הסימפתיה למקרה של יעלון, הסיפור הגדול והמזעזע של אתמול הוא ההצעה המופקרת - לא פחות - של נתניהו לליברמן לקבל את תיק הביטחון.

אם ליברמן ימונה בסופו של דבר, הוא יהיה האיש האחראי לביטחון ישראל, האיש שיופקד על גורלם של חיילינו והאיש שישלוט מעתה בתקציב של כ–70 מיליארד שקל, שהם כ–20% מתקציב המדינה. הוא יהיה האיש שינהל מעתה את המכונה החשובה ביותר במדינה, מערכת הביטחון, שבה כל עסקה נמדדת במיליארדים וכל צעד יכול לעלות בחיי אדם.

בנימין נתניהו ואביגדור ליברמן
בנימין נתניהו ואביגדור ליברמןצילום: רויטרס

לא חסרים דברים שליליים להגיד על ליברמן: החל בהעדפת הקשר עם ההון על פני האזרחים, מיעוט הפעילות למען מצביעיו (לראיה, רשימת הדרישות הקצרה שהציב לכניסתו לממשלה), דרך החרבת רפורמות חשובות בבריאות, בקק"ל ובחטיבה להתיישבות והגזענות שלו כלפי המיעוט הערבי, ועד להיותו מנהיג המפלגה שתחת כנפיה צמחה פרשת ישראל ביתנו, אולי פרשת השחיתות הגדולה בתולדות המגזר הציבורי. פלא שהחקירה לא הגיעה אליו. יתכן שהחוקרים פשוט התייאשו משנים של חקירות פליליות שמוסמסו בסופו של דבר על ידי היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין.

אפשר להגיד שמילה של ליברמן היא אף פעם לא מילה והוא מעולם לא עומד בהתחייבויות שלו. אפשר להגיד גם את מה שאמר בעצמו נתניהו על ליברמן רק לפני כמה חודשים (בתגובה רשמית של הליכוד): "ליברמן מנסה לעשות הסבה מקצועית מפרשן פוליטי כושל לפרשן צבאי שלא עומד בתנאי הסף. אדם שהכדור היחיד ששרק לו ליד האוזן הוא כדור טניס. אדם שלא הוביל מימיו אפילו חייל אחד לשדה הקרב, ולא קיבל החלטה מבצעית מימיו. אדם שלא שרד ישיבת קבינט אחת מתחילתה ועד סופה".

נתניהו, זאת אנחנו כבר יודעים, לא מוטרד משרים בעלי הון בלתי מוסבר, שבני משפחותיהם התעשרו פתאום ושחדרי החקירות לא זרים להם. עד כה הוא לא אמר מלה על החקירה הפלילית של שר הפנים, אריה דרעי, וגם לא על החשדות שעלו שלשום נגד שר הרווחה, חיים כץ, וכמובן גם לא על פרשת ישראל ביתנו. אז למה שיהיה מוטרד מהחשדות החמורים כל כך שיש נגד ליברמן, אפילו שרק לא מזמן אמר עליו שהוא לא ראוי להיות שר ביטחון.

אבל את הציבור כל זה צריך להטריד. ובעיקר צריך להטריד אותו הם הדברים שאנחנו לא יודעים על ליברמן, השאלות הרבות שנשאלות לגביו שנותרות ללא מענה: למי הוא קשור והאם הוא חייב משהו לאנשי עסקים מחו"ל? באילו מדינות ולצורך מה הוא טס כחבר כנסת? למה שירת רק שנה בצה"ל? (אגב, בחברון - כמו החייל היורה שאותו הוא מחבק מהתחלה).

ליברמן אמר בכמה הזדמנויות שצריך למוטט את שלטון החמאס בעזה. האם הוא מתכנן לממש את האיום? הרשות הפלסטינית נמצאת בתקופת מעבר, ולישראל תהיה השפעה על זהות היורש של אבו מאזן. זו החלטה שיכולה להשפיע על עתידנו לעשרות שנים. עד כמה הוא מקורב לדמויות פלסטיניות מפוקפקות כמו מוחמד דחלאן? אם מדובר בחבר משותף של מרטין שלאף, מה בעצם טיב יחסיו של ליברמן עם שלאף?

נתניהו, ליברמן ויעלון, בכנסת
נתניהו, ליברמן ויעלון, בכנסתצילום: אמיל סלמן

צה"ל מסתדר במידה רבה עם אבו מאזן וכוחות הביטחון הפלסטיניים. זה מה שמקיים את התיאום הביטחוני, אבל ליברמן סולד מכך. האם יהיה כאן שינוי מדיניות?

ובכלל איך אפשר למנות לתפקיד רגיש כל כך את האיש המפוקפק במערכת הפוליטית האיש שהפעיל אנשי קש, שרימה בדיווחים, שבתו ומקורביו זכו להזרמות של מיליונים לחשבונות הבנק שלהם, האיש ששמו נקשר לאנשים חשודים בפלילים בעצמם. איך אפשר למנות לתפקיד שר הביטחון את מי שהיועץ המשפטי לממשלה כתב עליו במסמך רשמי של משרד המשפטים את הדברים החמורים הבאים:

״לאחר פרישתו מתפקיד מנכ״ל משרד ראש הממשלה ב–1997, החל ליברמן בפעילות עסקית ופיננסית בארץ ובעולם, באמצעות שתי חברות שהקים בישראל ובקפריסין, שהיו קשורות עסקית זו לזו… ליברמן קיים מאז פרישתו מערכות קשרים עסקיות עם אנשי עסקים בארץ ובחו״ל. במסגרת קשרים אלה התקבלו בחברות הללו... ובתאגיד ישראלי הרשום על שם בתו תקבולים כספיים בסכומי עתק, בין היתר כאלה שמהותם וסיבת העברתם לא היו קשורים לתחומי פעילותם של אותם תאגידים, ולא שיקפו על פי החשד תמורה עבור פעילותם.

"... כמו כן נחשד ליברמן כי לאחר פרישתו מתפקיד ציבורי ב–2004 פעל להקמתה של חברה נוספת, בעוד שבפועל הוא היה בעל השליטה בחברה והנהנה העיקרי מהכספים שהגיעו לחשבונה, הרי שכבעלת המניות בחברה נרשמה בתו, מיכל ליברמן־גלון. לצורך הסוואת שליטתו בחברה והיותו הנהנה בה, גרם ליברמן להעברת דיווח כוזב לבנק, בניגוד להוראות חוק איסור הלבנת הון. הקמתה של החברה במבנה זה, איפשרה, לפי החשד, לליברמן או למי מטעמו, להמשיך לקבל כספים בהיקף נכבד, גם לאחר שחזר לפעילות ציבורית ב–2006. בתקופה שבה לא שימש בכהונה ציבורית השתמש ליברמן במישרין במרבית הכנסות החברה לצרכיו הפרטיים השונים. מתוך סכום זה, יותר מ–1.5 מיליון דולר התקבלו בחברה בתקופה שבה כיהן ליברמן בתפקידים ציבוריים.

"…על פי החשד, בהתנהלות זו העמיד עצמו ליברמן במצב של תלות אפשרית באותם אנשי עסקים, או למצער במצב של חשש לניגוד עניינים בין פעילותו הציבורית למחויבותו לאותם גורמים. בכל התקופה הרלוונטית, בעתות שבהן שירת כנבחר ציבור, המשיך ליברמן לפי החשד ליהנות באופן מלא או חלקי במישרין או בעקיפין מפעילות התאגידים ומתקבולים כאמור. זאת, הרחק מהעין הציבורית, תוך הפרת חובות הדיווח הקבועות בדין ובדרכי הסתרה מכוונות מהציבור של פעילות זו, והכל בדרכי מרמה ובאופן שמנע כל אפשרות של פיקוח על ניגודי עניינים פוטנציאליים בהתנהלותו.

אביגדור ליברמן
אביגדור ליברמןצילום: אמיל סלמן

"... ניתוח מכלול הראיות בתיק החקירה והערכתו נסוב בעיקר סביב פעילותן של חמש חברות... חברות אלה עמדו בקשרים פיננסיים, שטיבם לא עלה בבירור מחומר החקירה שנאסף, עם מעגל מצומצם של אנשי עסקים המקורבים לליברמן. בין היתר, היו חברות אלה בקשר פיננסי עם אנשי העסקים מיכאל צ׳רנוי, מרטין שלאף, רוברט נוביקובסקי, דניאל גיטנשטיין ודן גרטלר.

"... לפי החשד, בנוסף לכך שליברמן המשיך לקיים זיקה לחברת נתיב קפריסין, הוא קיים שתי מסגרות עסקיות נוספות, שבהן היתה לו שליטה במהלך כהונותיו הציבוריות. מדובר בשתי חברות שהזכויות בהן נרשמו על שם איגור שניידר, נהגו לשעבר ואיש אמונו של ליברמן".

צילום: אוליבייה פיטוסי

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker