רוצים לצמוח?
 תחליפו ראש ממשלה

מדינת ישראל צועדת לעבר פשיטת רגל אם לא תביא לשיפור בהשכלה, בתעסוקה ובפריון של החרדים והערבים ■ בנימין נתניהו מסיג אותנו לאחור באשרו השבוע את הצעת החוק לביטול חובת לימודי הליבה בבתי הספר החרדיים

מירב ארלוזורוב
בנימין נתניהו
בנימין נתניהוצילום: אליהו הרשקוביץ

הפרסום כי הצמיחה ברבעון הראשון של 2016 היתה 0.8% בלבד הכה בהלם ובאלם את ראשי האוצר ובנק ישראל.

גם מי שהעריכו כי מדובר באומדן ראשוני שעוד יתוקן כלפי מעלה, וכי לפחות חלק מהדעיכה החדה בקצב הצמיחה הוא קיזוז של הצמיחה הגבוהה שנרשמה ברבעון האחרון של 2015 (הצריכה הממשלתית קפצה פלאים, לאחר אישור התקציב ויציאה ממנגנון ה-1/12 בניהול התקציב), לא יכולים היו שלא להיות מודאגים לנוכח חולשה מתמשכת של מנועי הצמיחה העיקריים של המשק.

היצוא נמצא בנסיגה מתמשכת, וברבעון האחרון הוא צנח ב-13%. גם ההשקעות במשק הולכות ונעלמות - ברבעון האחרון אמנם נרשם גידול בהשקעות, אבל כמעט כולו נבע מהשקעות בבנייה, בעוד השקעות בציוד ובתעשייה ממשיכות לרדת. למעשה, מנוע הצמיחה שמחזיק את ישראל מעל למים בשנתיים האחרונות הוא הצריכה הפרטית, וזהו מנוע שלא יוכל להחזיק לאורך זמן בלי גידול ביצוא, בייצור ובהשקעות.

הצמיחה הדועכת מדירה שינה מעיניהם של קברניטי הכלכלה, והנגידה קרנית פלוג ייחדה לה את ההרצאה שלה בכנס האגודה הישראלית לכלכלה אתמול. "אצלנו", אמרה הנגידה, "השילוב של מגמות דמוגרפיות (עליית משקלן של אוכלוסיות ששיעורי התעסוקה שלהם נמוכים יחסית, וההאטה של גידול האוכלוסייה בגילי העבודה העיקריים), לצד מיצוי התרומה של העלייה בהשכלה, יפעלו להאטת קצב הצמיחה העתידי, ולכן נדרשת מדיניות אקטיבית לקיזוז של מגמות אלה".

העתיד של ישראל 
רע ומר

את דבריה ליוותה הנגידה בשקף, המבוסס על מחקר שערך הכלכלן אסף גבע מאגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, לגבי שיעורי הצמיחה העתידיים של ישראל לנוכח השינוי הדמוגרפי המתחולל בה: הגידול של האוכלוסיות הערבית והחרדית, שההשכלה הניתנת בהן איכותית פחות, שיעורי ההשתתפות שלהן בשוק העבודה נמוכים בהרבה, וגם הפריון והשכר שלהם ירודים.

קמפוס גבעת רם חרדים
קמפוס חרדיםצילום: אמיל סלמן

כתוצאה מכך, קצב הצמיחה של ישראל עומד לדעוך בוודאות, וזאת גם אם נעשה מאמצים עליונים ונשפר את ההשכלה, שיעור ההשתתפות והפריון של הערבים והחרדים. בלי מאמצים עליונים כאלה, אם נמשיך במתווה של עסקים כרגיל, העתיד של ישראל הוא רע ומר.

זו לא רק הבעיה של החרדים והערבים

למעשה, גבע קבע במחקר שלו שאם ישראל תמשיך ותתנהל כ"עסקים כרגיל", ולא תשליך את כל יהבה על שיפור ההשכלה, התעסוקה והפריון של החרדים והערבים, הרי שהיא צועדת לקראת קריסה פיננסית. במקרה שהחרדים והערבים לא יגדילו את מידת ההשתלבות שלהם בשוק העבודה, כותב גבע, "תירשם התבדרות משמעותית של יחס החוב־תוצר עקב ירידה בהכנסות המגזר הציבורי ממסים. ממצא זה מדגיש את החשיבות של שילוב מגזרים אלה בשוק העבודה הן מבחינת שיעורי השתתפות והן מבחינת השכר ופריון העבודה. מציאות של 'עסקים כרגיל' תביא לפשיטת רגל פיסקלית בטווח הבינוני והארוך, לצד ירידה בקצב הצמיחה של התוצר ועלייה באי-שוויון".

שימו לב: כלכלן בכיר באגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר כותב, במסגרת מחקר שמפרסם אגף הכלכלן הראשי, כי "מציאות של עסקים כרגיל תביא לפשיטת רגל". וזאת, אם מדינת ישראל לא תשכיל לטפל בבעיות הקשות של שתי האוכלוסיות המודרות שלה, החרדים והערבים. במלים פשוטות יותר: הבעיות של החרדים והערבים אינן הבעיות שלהם. אלה הבעיות של מדינת ישראל, משום שבלי טיפול בהן ישראל צועדת לקראת פשיטת רגל. חד וחלק.

האטה ניכרת בצמיחה צפויה בעשורים הבאים
האטה ניכרת בצמיחה צפויה בעשורים הבאים

אצל נתניהו הכל 
על מי מנוחות

בעוד במשרד האוצר ובבנק ישראל רועדות אמות הסיפים, על רקע הצמיחה הדועכת והחשש כי ישראל צועדת לקראת פשיטת רגל פיננסית, אצל ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הכל מתנהל על מי מנוחות. עובדה, באותו שבוע בדיוק שבו התחזיות של גבע לגבי הדעיכה הצפויה בצמיחה הישראלית מתחילות להתממש, מאשר ראש הממשלה להעלות לאישור ועדת השרים את הצעת החוק של חברי הכנסת החרדים לביטול חובת לימודי הליבה.

זהו מימוש סעיף בהסכם הקואליציוני של הסיעות החרדיות, עם סיעת הליכוד, במסגרתו התחייבה הממשלה לבטל את כל השינויים שהכניסה הממשלה הקודמת (שבה לפיד היה שר האוצר ופירון היה שר החינוך) בנוגע לחובת לימודי הליבה בבתי הספר החרדיים.

מדובר היה בשינויים שהכניס פירון, ואשר התנו את המשך התקצוב לבתי הספר החרדיים היסודיים בלבד (הישיבות הקטנות, התיכונים החרדיים, נותרו פטורים מחובת ליבה בכל מקרה) בלימוד של 55% של מקצועות הבסיס (מתמטיקה, אנגלית, שפת אם), השתתפות במבחנים של משרד החינוך, דיווח למשרד החינוך על מצבת המורים ועוד.

כל החובות הללו אמורות היו להיות מובנות מאליהן משום שגם כיום החוק מחייב את בתי הספר החרדיים ללמד לימודי ליבה: החוק קושר בין גובה התקצוב שמקבל בית ספר חרדי, ביחס לבית ספר חילוני, להיקף לימודי הליבה שהוא מחויב לו; 100% תקצוב מחייבים עמידה ב–100% חובת ליבה, 75% תקצוב מחייבים עמידה ב-75% מתוכנית הליבה וכדומה. ואולם, החובות הללו ננטשו במשך השנים, כאשר משרד החינוך תקצב את בתי הספר החרדיים תוך שהוא מקפיד שלא לבדוק אם הם עומדים בחובות הליבה שלהם.

פירון חידד מחדש את הקשר החוקי הזה, והבהיר כי בתי ספר חרדיים שלא יעמדו במינימום של חובות ליבה לא ימשיכו לקבל תקצוב. את הקשר הזה, שהוא חוקי לחלוטין וגם מוסרי לחלוטין, ביטל ההסכם הקואליציוני של הממשלה הנוכחית, ובשבוע הבא ועדת השרים תאשר את הצעת החוק המממשת את ההסכם הקואליציוני ומבטלת את הקשר הזה. למעשה, אנחנו נסוגים לאחור, ומאפשרים לחרדים להמשיך ולקבל תקציבי מדינה למימון של בתי ספר חרדיים, שאינם מלמדים ליבה, ואינם מכשירים את דור העתיד של ילדי החרדים להשתלבות בשוק העבודה.

רוצה להבטיח את מקומו בהיסטוריה

זהו, כמובן, ניהול בסגנון בנימין נתניהו במיטבו. מדינת ישראל, בניהולו של נתניהו, יודעת שהיא צועדת לעבר פשיטת רגל אם היא לא תביא לשיפור בהשכלה, בתעסוקה ובפריון של חרדים וערבים. מדינת ישראל נוכחת שהתחזיות לגבי דעיכת הצמיחה מתממשות לנגד עיניה. ומה מדינת ישראל עושה, באותו השבוע שבו התחזיות מתחילות להתממש? נכון, היא מקדמת את הצעד האחד שלעולם לא יאפשר לחרדים לשפר את ההשכלה, התעסוקה או הפריון שלהם. למעשה, מדינת ישראל מאפשרת לפוליטיקאים החרדים לקבור את העתיד של הילדים החרדים, ואת העתיד של מדינת ישראל ביחד אתם.

את כל זה עושה ישראל בעיניים פקוחות, בתודעה מלאה, ומתוך ציניות מוחלטת. בנימין נתניהו יודע שההסכם הקואליציוני שהוא חתום עליו קובר את עתידה של מדינת ישראל, וכי עד שנת 2059 - השנה שלגביה ערך אסף גבע את התחזיות שלו - מדינת ישראל צפויה לפשוט רגל.

אבל 2059 מעניינת את נתניהו כקליפת השום, הדבר היחיד שעומד לנגד עיניו זה כיצד הוא שורד כראש ממשלה עד 2019. הצמיחה העתידית של ישראל אינה מעניינת את בנימין נתניהו - רק הצמיחה האישית שלו כראש ממשלה עומדת לנגד עיניו. כך נתניהו מבטיח לעצמו את מקומו בהיסטוריה: האדם שכיהן הכי הרבה זמן כראש ממשלה, ועשה הכי הרבה כדי להבטיח את חורבנה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker