הנגידה מציגה: כך אפשר להעלות את רמת החיים בישראל ב-34%

הבור בתקציב המדינה ל-2017 לפי קרנית פלוג: 14 מיליארד שקל ■ לדברי הנגידה, כדי להתגבר על הבור בתקציב ולעמוד ביעד הגרעון של 2.5%, הממשלה תצטרך לבחור בין קיצוץ בהוצאותיה לבין הגדלת ההכנסות ממיסים

מוטי בסוק
הנגידה קרנית פלוג
הנגידה קרנית פלוגצילום: אייל טואג
מוטי בסוק

בנק ישראל מעריך כי הבור בתקציב המדינה ל-2017 עומד כרגע על כ-14 מיליארד שקל. במידה והממשלה תבצע את ההתאמות הנדרשות, ועל פי התחזיות לתקבולי המס ב-2017, הגרעון בתקציב השנה הבא צפוי לעמוד על 2.5 אחוזי תוצר. כך אמרה היום (ד') הנגידה קרנית פלוג, בכנס האגודה הישראלית לכלכלה.

השבוע פורסמה ב-TheMarker הערכת האוצר לפיה הבור בתקציב המדינה ל-2017, כלומר הגידול הצפוי בהוצאות הממשלה בשל התחייבויות הממשלה והתפתחויות דמוגרפיות צפויות, גבוה בכ-15 מיליארד מתקרת ההוצאה המתוכננת בתקציב ל-2017. נתון זה דומה מאוד להערכת הנגידה.

לדברי הנגידה, כדי להתגבר על הבור בתקציב ולעמוד ביעד הגרעון של 2.5%, הממשלה תצטרך לבחור בין קיצוץ בהוצאותיה - מה שיקשה על השגת יעדים ארוכי טווח של הממשלה - לבין הגדלת ההכנסות ממיסים, בין אם על ידי ביטול פטורים ממס ובין אם על ידי העלאת שיעורי המס.

פלוג טוענת כי ההצלחה של הממשלה בהתמודדות עם אתגרי הטווח הקצר, והעובדה שמצב המשק סביר ביחס לסביבה העולמית, מאפשרות להגביר את המאמץ כדי לפעול לצמצום הפערים בין ישראל לבין לעולם המפותח בשורה של נושאים, ולהניח את התשתית הכלכלית לעתיד.לדבריה, חשוב שהממשלה תגבש את סדרי העדיפויות שלה באופן שיאפשר לה להתמקד בטיפול בבעיות היסוד של המשק והחברה בטווח הארוך. 

שר האוצר, משה כחלון, והנגידה קרנית פלוג
שר האוצר, משה כחלון, והנגידה קרנית פלוגצילום: אוליבייה פיטוסי

הנגידה ציינה כי המדיניות הכלכלית להשגת היעדים ארוכי הטווח פועלת באמצעות אספקת שירותים ציבוריים ברמה נאותה, תמיכה במנועי הצמיחה, הפעלת כלי מדיניות לצמצום פערים, רפורמות להגברת היעילות בשימוש בתשתיות ובשירותים ציבוריים, והגברת התחרות בענפים בהם - אינה מספקת.

הנגידה מצביעה על תהליכים גלובליים ומקומיים, שהם בבחינת רוח נגדית לצמיחה. לדבריה, קצב הצמיחה בעולם צפוי להיות מתון יותר בשנים הבאות ביחס לשנים שלפני המשבר העולמי הגלובלי, וקצב הגידול של הסחר העולמי צפוי להתמתן עוד יותר, בשל היחלשות הקשר בין הצמיחה הגלובלית לבין התפתחות הסחר העולמי. בישראל, השילוב של מגמות דמוגרפיות, עליית משקלן של אוכלוסיות ששיעורי התעסוקה שלהם נמוכים יחסית (חרדים וערבים), והאטה של הגידול באוכלוסייה בגילאי העבודה העיקריים, לצד מיצוי התרומה של העלייה בהשכלה - יפעלו להאטת קצב הצמיחה העתידי. לפי פלוג נדרשת מדיניות אקטיבית לקיזוז מגמות אלה.

בנושא הפריון, הנמדד על ידי תוצר לשעת עבודה, אומרת פלוג כי ישראל לא סוגרת את הפער הקיים בינה למדיניות המפותחות. הפער בין התוצר לעובד בישראל לבין התוצר לעובד באותם ענפים במדינות המפותחות מתמקד בענפים המייצרים בעיקר לשוק המקומי ואינם חשופים לתחרות מחו"ל. ענפים אלו מייצרים את עיקרו של תוצר המשק, וגם מעסיקים את הרוב המוחלט של העובדים במשק.

לדבריה, אם הישראלים היו סוגרים את פער הפריון מול ממוצע מדינות ה-OECD, רמת החיים בישראל הייתה עולה בשליש. בענף הבנייה, המעסיק כ-7.5% מהמועסקים במגזר העסקי - המהווה ענף מקומי מובהק, הפריון ירד בשנות ה-70 וה-80 ונותר קפוא מאז שנות ה-90. מנגד בתעשייה, נרשמה עלייה בפריון שהואץ מאז תכנית החשיפה בשנות ה-90. בחקלאות חלה עלייה מתונה בפריון על פני כל התקופה.

פלוג הדגישה כי ענף הבנייה, "הנהנה" מזמינות של עובדים זרים ששכרם נמוך ביחס לעובדים מקומיים בעלי מאפיינים דומים, סובל כתוצאה מכך מפיגור טכנולוגי משמעותי. החלטת הממשלה לאחרונה, לאפשר לחברות קבלניות זרות להיכנס לפרויקטים של בנייה למגורים בארץ, אם תיושם בהיקף משמעותי, עשויה לתרום לתפנית במגמת הפריון בענף, שכן החברות הזרות יביאו לישראל טכנולוגיות מתקדמות, מה שיחייב גם את הקבלנים המקומיים להתייעל. בטווח הארוך המהלך יביא גם לעליית שכר העובדים המקומיים בענף.

הנגידה אמרה כי לפי הדו"ח לעשיית עסקים בישראל (Doing Business) של הבנק העולמי, ישראל הידרדרה למקום ה-53 בעולם, מבין 189 מדינות, בטבלת הקושי לעשות עסקים בישראל, כאשר ב-2007 הייתה במקום ה-26. זוהי תוצאה של הרעה בתנאים הבירוקרטים בישראל מחד גיסא, ושל רפורמות לטיוב רגולציה שהובילו כלכלות אחרות, מאידך גיסא. מבין כלל מדינות ה-OECD ישראל מדורגת במקום 31, מתוך 34 מדינות, בקושי לעשות עסקים - מעל לטורקיה, יוון ולוקסמבורג בלבד.

להערכת הנגידה, המדיניות המוניטארית של בנק ישראל תיוותר מרחיבה לאורך זמן, כלומר הוועדה המוניטארית של הבנק לא תעלה את הריבית במשק מיד לאחר עליית הריבית בארה"ב, כשתתבצע. הוועדה המוניטארית תתייחס בקרוב לנתונים המאכזבים של הצמיחה במשק ברבעון הראשון של השנה, שפורסמו השבוע על ידי הלמ"ס.

לדברי פלוג, מחיר האשראי למשקי הבית ירד והיקף האשראי גדל - מה שבסופו של דבר תמך בגידול הצריכה הפרטית בשנים האחרונות בקצב מהיר יחסית, ובעיקר ב-2015. הצריכה הפרטית, שמהווה כ-55% מהתוצר, הייתה הגורם הדומיננטי בתרומה לצמיחה ב-2015, וקיזזה חלקית את החולשה בפעילות שנבעה מהירידה ביצוא ובהשקעות. הדבר בא לידי ביטוי גם בשוק העבודה, בגידול בתעסוקה בענפי השירותים ובעליית שכר.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ