פרשנות |

הרווחים של סיטונאי פירות וירקות - כמו בשוק האפור

אחרי שנים של חידלון הגיעו במשרדי הממשלה למסקנה כי לא סביר שסוחר פלפלים ייהנה משכר של מנהל בכיר בבנק


יורם גביזון
יורם גביזון

אחת המתחרות המוכרות פחות בהתמודדות על , שנקלעה להקפאת הליכים, היתה חברת . ביכורי השדה, שבבעלות אילן וששי שבע, מסיטונאי הירקות והפירות הגדולים בישראל, הציעה לרכוש את מגה תמורת 281–315 מיליון שקל, כולל המלאי.

מי שמנסה להבין כיצד קורה ששני אנשי עסקים מציעים 300 מיליון שקל עבור רשת מקרטעת, שרק ההשקעה בשיפוץ סניפיה המוזנחים מגיעה לפי הערכות ל-100 מיליון שקל, צריך לחפש את התשובה בדו"חות הכספיים של חברת ביכורי שדה דרום - שבבעלותם השווה של אילן וששי שבע, וחברת נטו אחזקות, שבשליטת דודי עזרא, אחת מחברות המזון הגדולות בישראל.

מטע בננות בראש הנקרהצילום: ירון קמינסקי

הדו"חות של ביכורי שדה דרום מתארים את הסיפור של התרחבות פערי התיווך בשוק הפירות והירקות - תוצר של הריכוזיות הגוברת בשוק סיטונות הירקות והפירות. ביכורי שדה דרום הרוויחה 62 מיליון שקל ב-2015 ו-133 מיליון שקל בשלוש השנים האחרונות, וחילקה בתקופה זו דיווידנדים בסכום של 100 מיליון שקל. לאילן וששי שבע היא שילמה שכר בעלות של 257 אלף שקל, לכל אחד, או 3.3 מיליון שקל בשנה לכל אחד מהשניים - הרבה יותר מהשכר המקסימלי למנהלי הבנקים.

הרווח שביכורי שדה דרום, שעוסקת בתיווך בין חקלאי שמגדל פלפל אדום לבין רשת השיווק, שקונה אותו ומוכרת אותו לצרכן, משקף תשואה של 61% על ההון העצמי הממוצע של החברה ב-2015. תשואה זו גבוהה פי 2.5 מהתשואה להון העצמי של חברה אחרת שפועלת בתחום התיווך - אחים נאוי, שעוסקת בניכיון צ'קים ובאשראי לחברות שמתקשות לקבל מימון בבנקים.

הרווחיות הגבוהה של ביכורי שדה דרום איפשרה לבעלי השליטה בה להשקיע מכיסם הפרטי 130 מיליון שקל בהקמת מרכז לוגיסטי ביישוב תימורים, שביצר את שליטתם בשוק, ולאחים שבע להעמיד לבנקים ערבויות של 87 מיליון שקל להלוואות שלקחו החברות בקבוצת ביכורי שדה.

התשואה הגבוהה של ביכורי שדה דרום ממחישה את העברת הכוח בשוק החקלאי מהחקלאים למתווכים, ובעיקר סיטונאי הפירות והירקות. כתוצאה מתהליכים כמו התפרקות האגודות השיתופיות של החקלאים, שעסקו בשיווק מרוכז, הגידול החד בנתח השוק של רשתות השיווק - שחלקן הפעילו חברות סיטונות של ירקות ופירות, כמו קטיף של שופרסל, ואחרות כמו רמי לוי ויינות ביתן יצרו שותפויות עם ביכורי שדה דרום. גורם נוסף שהקל על הסיטונאים לצבור כוח שוק אדיר היה פרצה בחוק ההגבלים העסקיים, עד מארס 2015, שאישר פטור מהסדר כובל לעוסקים בשיווק סיטוני של תוצרת חקלאית.

התלות הגוברת של החקלאים במספר מצטמצם של סיטונאים ורשתות שיווק הוביל להפעלת לחץ כבד של הסיטונאים על החקלאים, כולל אותן פרקטיקות של מסחר לא הוגן שעליהן מדברת הודעת משרד החקלאות - כמו עסקות ללא מחיר, שינוי בדיעבד ובאופן חד־צדדי של תנאי הרכישה מהחקלאים ועוד כהנה וכהנה.

בננות ברשת מזוןצילום: אילן אסייג

הצרכן לא נהנה במרבית המקרים מהלחץ האדיר שהופעל על החקלאים וגרם לשחיקה מהותית ברווחיותם, משום שהסיטונאים והרשתות שמרו את מרבית העודף בכיסם, למעט מקרים של מבצעי מכירות בסגנון "עגבניות בשקל".

המלצת הוועדה המשותפת למשרדי האוצר והחקלאות לחייב את רשתות השיווק והעוסקים בשיווק סיטונאי של ירקות ופירות לדווח על נתוני ענף הירקות והפירות לפני שיוטל פיקוח על פערי התיווך נעשית לאחר ש"בדיקה מדגמית שהראתה שהרווח הגולמי והתפעולי במחלקת הירקות והפירות ברשתות גבוה במידה ניכרת מהרווח הכללי של הרשת". ההתערבות של משרדי האוצר והחקלאות עשויה להכניס סדר בשוק זה ולחתוך במרווחי השיווק - אבל גם במקרה זה אפשר לשאול את משרדי הממשלה, מה לקח לכם כל כך הרבה זמן?

הדו"חות הכספיים של שופרסל מלמדים שכבר ב-2013 היה שיעור הרווח הגולמי מירקות ופירות 31% מהמכירות - בעוד הרווחיות הגולמית של מזון יבש, הבשר והקפואים ומוצרי החלב היתה 23%, 17% ו-23% מהמחזור, בהתאמה. גם ויקטורי דיווחה על רווחיות גולמית של 35.2%, 32.4% ו-32.9% בתחום הירקות והפירות ב-2013–2015, לעומת תחום המזון היבש שבו דיווחה על רווחיות גולמית של 23.9%, 26.9% ו-23.3% בתקופה זו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker