האם לבחור בחברות הביטוח הקטנות או הגדולות?

לא תמיד יש צורך בתיווך של הסוכנים, הפועלים רק מול חמש החברות הגדולות

מירב ארלוזורוב
הצפה בדירה בכפר סבא, חורף 2015
הצפה בדירה בכפר סבא, חורף 2015צילום: מוטי מילרוד

ענף הביטוח הבעייתי ביותר בישראל הוא ביטוחי הסיעוד. מדד שירות חברות הביטוח ל-2015, שפירסמה המפקחת על הביטוח דורית סלינגר בערב החג, לימד כי בממוצע הענף משלם רק 59% מהתביעות.

נזכיר, המדד של המפקחת על הביטוח אינו מבדיל בין תביעות ששולמו באופן מלא לתביעות ששולמו באופן חלקי. עדויות של עורכי דין בתחום הביטוח, כמו חיים קליר, הן כי גם כשחברות הביטוח משלמות תביעות סיעוד, במקרים רבים הן עושות זאת באופן חלקי בלבד. כלומר, אילו יכולנו לשקלל במדד תשלום חלקי של תביעות, היינו מגלים שבפועל שיעור תשלום התביעות בביטוחי הסיעוד נמוך גם מ-59%.

אין צורך לומר עד כמה שביטוח סיעוד הוא ביטוח רגיש. לא רק שההוצאות הסיעוד עצומות - בין 5,000 ל-10,000 שקל בחודש לפחות, הוצאה שיכולה להימשך שנים - אלא שקיימת הרגישות של דאגה לאב או לאם הקשישים שאיבדו את היכולת לטפל בעצמם. בשעה רגישה זו, חברות הביטוח מטרטרות משפחות באמצעות ביורוקורטיה מעיקה, לעתים קרובות - בעשרות אחוזים מהמקרים - מתוך מטרה לחמוק מתשלום התביעה. כך הן נוטשות את המשפחות עם נטל עצום של טיפול ותשלומים.

קשוחות בביטוחי סיעוד פרטיים

הפנים המכוערות של חברות הביטוח נחשפות בענף הסיעוד. כידוע, חברות הביטוח מטפלות גם בתביעות הסיעוד של קופות החולים. הפלא ופלא, כאשר מן הצד השני עומדת קופת חולים, עם כל העוצמה והידע שלה, ולא המבוטח הקטן, הנכונות של חברות הביטוח לשלם תביעות עולה פלאים. שיעור תשלום התביעות בביטוחים הסיעוד של קופות החולים הוא 75%, כמעט 20% יותר מאשר בביטוחי הסיעוד הפרטיים שמוכרות חברות הביטוח.

נסיעות לחו"ל - המצטיינת: מגדל 
סיעוד: מנורה - 74%

הראל, שמשלמת רק 69% מתביעות הסיעוד באופן פרטי, משלמת בעבור הכללית 83% מהתביעות - פער של 14%. כלל, שמשלמת באופן פרטי רק 61% מהתביעות, משלמת בעבור מכבי ולאומית 65%–68% מהתביעות. מגדילה לעשות הפניקס, שמשלמת באופן פרטי רק 57% מהתביעות ואילו בעבור לאומית היא משלמת 86% מהתביעות - פער של כמעט 30% בשיעור תשלום התביעות.

מדוע חברות הביטוח מרשות לעצמן להיות כל כך קשוחות, יש שיגידו כל כך לא הגונות, בתשלום ביטוחי הסיעוד? יש לכך שתי תשובות אפשריות. האחת, שמדובר בביטוח מורכב הנתון לפרשנות, כך שחברות הביטוח יכולות בקלות רבה יחסית להמציא תירוץ שיפטור אותן מתשלום התביעה. ההגדרה של המקרה הסיעודי, למשל, היא לעתים גבולית, וחברות הביטוח מנצלות את הגבוליות הזאת תמיד לטובתן.

הסבר נוסף הוא העובדה שביטוחי הסיעוד, בהיותם ביטוחים מורכבים ומסוכנים יחסית - הביטוח נקנה בגיל צעיר, ובדרך כלל מגיע לתשלום רק עשרות שנים לאחר מכן, מגיל 75 ומעלה - נשלטים בידי חמש חברות הביטוח הגדולות. זהו ענף שקבוצת הריכוז של החברות הגדולות שולטת בו ללא כל איום תחרותי, מכיוון שחברות הביטוח הצעירות והקטנות נמנעו עד כה מלהיכנס אליו.

נקודה שנייה הראויה לתשומת לב ציבורית היא שהאיום התחרותי שחברות הביטוח הקטנות מחוללות הוא משמעותי. בכל הענפים שבהם פועלות החברות הקטנות - חלקן חברות ביטוח ישיר הפועלות ללא סוכנים, חלקן פשוט חברות קטנות, יעילות ורעבות - הן תמיד התחרותיות ביותר. אין הכוונה לפרמיה שהחברות הקטנות גובות, שהיא לרוב גם זולה יותר; הכוונה היא בעיקר ללב לבו של השירות הביטוחי - השירות שניתן למי שמגיש תביעה, ובעיקר הסיכוי שחברת הביטוח תסכים לשלם אותה. ללא עוררין, חברות הביטוח הקטנות נותנות שירות טוב יותר, ומשלמות יותר תביעות.

מדד שירות חברות הביטוח חושף זאת באופן מפורש, גם כאשר מסתכלים על הציונים הכוללים במדד, וגם כאשר צוללים פנימה ומתמקדים בנתון העיקרי של שיעור תשלום תביעות הביטוח. כך, בענף ביטוח רכב חובה ממוצע התביעות המשולמות בענף הוא 94%. שיאנית התשלומים היא חברת שירביט, שמשלמת 99% מהתביעות (שיפור של 1% לעומת 2014). שיעור התשלום של החברות המצטיינות מבין חמש הגדולות, מגדל ומנורה, הוא 97%. כלומר, הסיכוי שהתביעה תשולם על ידי החברות הקטנות גבוה ב-2%.

בענף ביטוח רכב רכוש (מקיף) שיאנית התשלום היא AIG, עם 93% - 2% יותר משיעור התשלום של המצטיינת מבין חמש הגדולות, מגדל. בענף ביטוח דירה AIG היא שוב המצטיינת, עם שיעור תשלום תביעות של 94% - 3% יותר ממגדל, הטובה מבין החמש הגדולות. בענף הוצאות רפואיות (ביטוח בריאות) המצטיינת היא ביטוח ישיר, עם שיעור תשלום של 87% - 2% יותר מהראל. גם בענף נזקים רפואיים המצטיינת היא ביטוח ישיר, עם שיעור תשלום של 85%, שוב 2% יותר מהראל. בענף הנסיעות לחו"ל המצטיינת היא AIG, עם שיעור תשלום של 96% - 1% יותר מהמצטיינת מבין הגדולות, חברת מגדל.

אפשר להסתדר 
ישירות מול החברה

בכל הענפים שבהם פועלות החברות הקטנות, לפיכך, הן החברות שמשלמות הכי הרבה תביעות. במיוחד בולטת הדומיננטיות התחרותית של החברות הקטנות בענפי הביטוח הכללי (רכב חובה, רכב רכוש, דירות) שבהם החברות הקטנות מחזיקות בכל המקומות הראשונים בשיעור תשלום התביעות. במקרה או שלא במקרה, אלה ענפים ששיעור תשלום התביעות הממוצע בהם גבוה יחסית, גבוה בהרבה מזה של ביטוחי הבריאות. הסבר אחד לכך הוא שמדובר בביטוחים פשוטים יחסית, והסבר אחר הוא התחרות שמחוללות החברות הקטנות בענפים הללו.

כדאי להזכיר שחלק מהחברות הקטנות הן חברות ישירות, הפועלות ללא סוכני ביטוח. העובדה שהן משלמות יותר תביעות, בלי מעורבות של סוכן, מטילה צל כבד על נחיצותו של מוסד סוכן הביטוח. מתברר שאפשר להסתדר ישירות מול חברות הביטוח, בתנאי שתרבות תשלום התביעות שלהן הוגנת יותר, ואין צורך בתיווך של הסוכנים, הפועלים תמיד רק מול חמש החברות הגדולות, שמוסר התשלומים שלהן גרוע בהרבה.

אפשר להזכיר כי מדד השירות של המפקחת על הביטוח מתייחס גם לנושאים נוספים, בין היתר לשביעות הרצון ולשיעור התלונות שנמצאו מוצדקות. כאשר משקללים גם את הנושאים הללו, הרכים יותר, החברות הקטנות כובשות את פסגת מדד השירות: בכל הענפים הן מחזיקות בשניים או בשלושה מקומות ראשונים במדד. זאת פרט לענף ביטוח הבריאות, שבו מנורה מדורגת שנייה.

בקיצור, גם מבחינת טיב השירות וגם מבחינת ההוגנות של תשלום התביעות, וככל הנראה גם מבחינת המחירים — חברות הביטוח הקטנות עולות על חמש הגדולות. כדאי לזכור זאת בפעם הבאה שעומדים לקנות ביטוח.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker