הדירה הקטנה שמסמלת את הדרמה של מחירי הדיור בישראל

מאז 1987 חל זינוק של 220% במחירי הדירות, מ–430 אלף שקל לדירה ממוצעת - ל-1.35 מיליון שקל

ענת ג'ורג'י
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
צילום: גטי אימג`ס
ענת ג'ורג'י

בשבע השנים האחרונות מתגוררת שירה (שם בדוי), אם חד הורית לשתי בנות, בדירה נחמדה באחת הערים שבאזור בקעת אונו. זו דירה מוארת ונעימה בת שלושה חדרים, עוד חצי חדר שמשמש כממ"ד ומרפסת שמש גדולה. הבניין בו נמצאת הדירה נבנה לפני כמעט 20 שנה בשכונה ירוקה ושקטה. הדירה במצב טוב יחסית, אך אינה משופצת. המטבח די ישן ודרוש שיפוץ רציני בחדר האמבטיה.

מאז שהחלה לשכור את הדירה, תמורת 4,500 שקל בחודש, (עלייה של 500 שקל לעומת המחיר ההתחלתי), נוהגת שירה לעקוב אחר מחירי דירות דומות בשכונה, קצת מתוך סקרנות, קצת בתור שעשוע אך גם מתוך תקווה שבאחד הימים תוכל, באמצעות חסכונות שגדלים לאט, לרכוש את הדירה אותה היא שוכרת. בעל הבית, שרכש את הדירה מקבלן תמורת 850 אלף שקל, הבהיר אמנם לשירה שהוא לא מתכוון לוותר על האוצר הקטן שלו, אבל היא בכל זאת מתעקשת לבדוק איתו מדי פעם, סתם בשביל הכיף, בכל פעם שהם מחדשים את החוזה ביניהם.

בשנה הראשונה לשכירות, מחירן של דירות דומות בשכונה נע סביב מיליון שקל, ושירה חסכה אז כ–10% מהסכום. מאז, בכל שנה, למרות התיישנותן, מחיר הדירות מזנק בכמעט 100 אלף שקל. החיסכון של שירה - שבמאמצים רבים ממשיך לגדול אבל לא באותו יחס - עדיין מהווה רק 10% מהסכום.

לפני כמה חודשים, גילתה שירה שבקומה מעליה נמכרה דירה דומה לשלה, גם כן לא משופצת או מרשימה במיוחד, תמורת 1.65 מיליון שקל. המחירים זינקו גם בדירות הגדולות יותר. מרבית רוכשי הדירות בשכונה בעשר השנים האחרונות רשמו רווח נאה: מחירה של דירת ארבעה חדרים זינק מ–1.8 מיליון שקל ל–2.3 מיליון שקל והפערים במחירי הפנטהאוזים גדלו אפילו יותר.

צילום: מקור - בנק ישראל

במהלך השנים לא התרחשו שינויים משמעותיים בשכונה; נוספו כמה גני ילדים, נפתח סניף בנק והגינות הציבוריות שופצו מעט - שינויים שאינם מצדיקים נסיקה דרמטית במחירי הדירות. נהפוך הוא, עומסי התנועה בשכונה בשעות הבוקר נהפכו כבדים יותר, והצפיפות בגני הילדים הגיעה לשיא.

הסיפור על דירה קטנה להשכיר בשכונה נחמדה מסמל את הדרמה הבלתי נתפשת של מחירי הדירות בישראל - מוצר שמחירו ממשיך לעלות בהתמדה. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מאז 1987 חל זינוק של 220% במחירי הדירות, מ–430 אלף שקל לדירה ממוצעת ל–1.35 מיליון שקל. יתרה מכך, אם לפני 20 שנה נדרשו חמש שנות עבודה כדי לרכוש דירה, היום צריך לעבוד עבור אותה דירה 12.5 שנה, לפחות.

68 שנה - מה השתנה

לאורך השנים נזרקו לאוויר על ידי נבחרי ציבור ובעלי עניין שונים ומשונים עשרות יוזמות והצהרות שמטרתן להוזיל את מחירי הדירות. יוזמות כמו מחיר מטרה, מחיר למשתכן ומע"מ אפס, שנועדו לסייע לחסרי דירה לרכוש אחת. יוזמות אחרות נועדו להגדיל את היצע הדירות באמצעות הפשרת קרקעות לבנייה וקידום תוכניות בנייה. והיו יוזמות שנועדו להקשות על בעלי דירה באמצעות מיסוי לרכוש דירה נוספת להשקעה. אך שום יוזמה לא הצליחה בינתיים לעצור את הרכבת הדוהרת. אף שהיצע הדירות גדל בשנים האחרונות בעשרות אחוזים, כשהביקושים ממשיכים לגדול והריבית נותרת נמוכה - המחירים עולים.

האם ההסבר לתופעה נעוץ רק בביקושים הגדלים ובריבית הנמוכה? האם העלאה משמעותית של הריביות או היוזמות החדשות שמקדם שר האוצר יצליחו לעצור את העלייה החדה והמתמשכת במחירי הדירות? מבחינת שירה התשובה ברורה: "רק אם ייפול פה טיל איראני, המחירים ירדו. עד אז הם ימשיכו לעלות, ואני אמשיך לחסוך בקושי רב ולחלום על דירה".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker