נתניהו וכחלון סיכמו על תקציב דו שנתי - שר האוצר יוכל לבצע שינויים בנובמבר - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

נתניהו וכחלון סיכמו על תקציב דו שנתי - שר האוצר יוכל לבצע שינויים בנובמבר

הנגידה פלוג: "תקציב דו שנתי עלול להקשות על הממשלה להגיב לשינויים לא צפויים"

11תגובות

חרף התנגדות אגף התקציבים באוצר החליטו היום ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר האוצר, משה כחלון, כי תקציב המדינה הבא יהיה דו שנתי לשנים 2018-2017.

הוחלט גם כי אגף התקציבים באוצר יגבש מנגנון שיבדוק בסוף 2017, אם ההכנסות בתקציב המדינה ממסים עומדות ביעד. במידה שיתברר כי ההכנסות אינן עומדות ביעד ייעשו תיקונים, למשל על ידי העלאות מסים. כן נקבע, לבקשת כחלון, כי האוצר יוכל להכין לקראת 2018 חוק הסדרים מקוצר, שכן בצמוד לתקציב 2018-2017 יוכן חוק הסדרים מורחב.

בנימין נתניהו ומשה כחלון
רויטרס

בישיבה שנערכה היום (א') בלשכת רה"מ ובניהולו, דיבר ראש אגף תקציבים, אמיר לוי, על חולשותיו של התקציב הדו שנתי. בעוד ראש הממשלה נתניהו דיבר בישיבה בזכות תקציב דו שנתי, ראש אגף התקציבים ציין כי בצד ההוצאות השליטה של האגף שלו על התקציב טובה למדי, עם הכנסת הנומרטור, הרי בצד ההכנסות יכולות להיות הפתעות. לוי הוא המליץ כי ייקבע בחוק מה עושים אם בצד ההכנסות יש התבדרות, כפי שקרה ב-2012. רה"מ קיבל את המלצתו.

הנגידה קרנית פלוג, המשמשת לפי חוק כיועצת כלכלית לממשלה, אמרה בישיבה כי לסוגיית התקציב הדו שנתי ישנם היבטים כלכליים, פוליטיים ופרלמנטריים. היא דיברה על חולשות התקציב הדו שנתי ועל מעלותיו ונמנעה מלקבוע עמדה חד משמעית. לדבריה, מההיבט של ניהול המדיניות הכלכלית שאלת אופיו של התקציב הבא אינה סוגיה קרדינאלית.

לדברי פלוג, "תקציב דו שנתי עלול להקשות על הממשלה להגיב לשינויים לא צפויים בנסיבות, אך ניתן לצמצם את הסיכונים באמצעות הקצאת רזרבה פנימית גבוהה יותר ושימוש הדוק בנומרטור. הדבר החשוב ביותר בעיצוב התקציב, בוודאי ובוודאי ככל שלתקציב אופק יותר ארוך, הוא שהתקציב יתמקד כבר היום באתגרים של הטווח הארוך.

"חשוב שהתקציב הדו שנתי יקצה מקורות בהיקף ראוי להשגת יעדי הממשלה ובכלל זה תמיכה במנועי הצמיחה, בתשתיות פיסיות ושל הון אנושי. ככל שהתקציב הוא לאופק ארוך יותר, כך חשוב יותר שהוא יתמקד בהתמודדות עם האתגרים ארוכי הטווח של המדינה. אם הממשלה והכנסת יבחרו לאמץ תקציב דו שנתי חשוב מאוד להימנע מהבעיות שראינו בעבר עם תקציב כזה, ובראשן צבירת התחייבויות תקציביות שלאחר זמן יותר קשה לכנס אותן. ניתן להתגבר על בעיה זו באמצעות שימוש הדוק בנומרטור שהתחיל לפעול ויסייע לוודא שהממשלה תתחייב רק להוצאות לאורך זמן שיש להן מקורות במסגרת המצרפים הפיסקאליים שהוגדרו".

לדברי הנגידה, "מכיוון שתקציב המדינה פועל בכפוף ליעדי גירעון רב-שנתיים הקבועים בחוק, מאחר שיכולת חיזוי ההכנסות לטווח זמן של שנתיים פחותה מזו לשנה, ובעיקר היות וסטיות מהתחזית יכולות להצטבר לאורך זמן, תקציב דו שנתי מחייב הקצאת רזרבה גבוהה יותר. ניתן יהיה להימנע מהוצאתה במידה וההכנסות יהיו נמוכות מהצפוי. רזרבה כזאת גם תאפשר להתמודד באופן יעיל עם צרכים בלתי צפויים להוצאות שיעלו קרוב לוודאי בתקופת יישום התקציב, כפי שאירע בתחילת 2012. בצד ההכנסות, ככל שתתפתח סטייה משמעותית בהכנסות ממיסים ביחס לתחזית, יהיה מקום לבחון גם שינויים בשיעורי המס, במידה שיידרשו".

הנגידה ציינה עוד כי "תקציב המדינה כולל הרבה מאוד תקנות בהשוואה למקובל במדינות מפותחות אחרות. כלומר, התקצוב נעשה ברמת פירוט גבוהה מאוד, ושינויים קטנים בהרכבו מחייבים אישורים של האוצר והכנסת. מה שמסייע למנוע חריגות ממסגרות התקציב ומחזק את הפיקוח הפרלמנטארי על פעילות הממשלה, אך מקטין את גמישות הפעולה של הגופים המתוקצבים. ככל שהתקציב מכסה טווח ארוך יותר, חשוב להגדיל את הגמישות בניהולו על ידי צמצום ניכר של מספר התקנות".

קרנית פלוג
ניר קידר

בדיון התקבלה תביעת כחלון שדרש "שבשנת 2018 ההגה של התקציב נשאר אצלי". לפי תביעתו, בנובמבר 2017 הוא יוכל להגיש לכנסת הצעה לשנות את התקציב ולבצע התאמות ככל שידרשו במסגרת מנגנון התאמה.

בישיבה הדגיש שר האוצר, משה כחלון, כי האחריות לכלכלת ישראל נותרת בידיו לכל אורך תקציב 2017 ו-2018. ראש הממשלה אישר את הדברים.

כל השינויים בתקציב, כולל האופציה לבצע בנובמבר 2011 שינויים בצד ההכנסות (העלאות או שינויים במסים) ובצד ההוצאות, וכן הגשת חוק הסדרים נפרד ל-2018, יעוגנו בחקיקה. אי אישור שלהם כמוהו כאי אישור תקציב המדינה, כלומר נפילת הממשלה.

בישיבה אמרה נגידת בנק ישראל כי אין לה התנגדות לתקציב דו שנתי, ונציגי האוצר שאינם שייכים לאגף התקציבים - המנכ"ל שי באב"ד, החשבת הכללית מיכל עבאדי-בויאנג'ו, וראש מטה הדיור אביגדור יצחקי - הודיעו כי הם תומכים בו.

"נתניהו פוגע בכלכלה כדי לשרוד"

ח"כ אראל מרגלית (המחנה הציוני) אמר  בתגובה להחלטה על תקציב דו שנתי כי:
"נתניהו פוגע בכלכלה הישראלית בשביל שרידות פוליטית, ולעזאזל אזרחי ישראל.
בפעם האחרונה שישראל עשתה תקציב דו שנתי נכנסנו לגירעון הגדול שהיה פה של למעלה מ-50 מיליארד שקל, ודירוג האשראי של ישראל ירד, ואז 50 אלף משפחות ירדו מתחת לקו העוני. אבל למי שממשכן את ביטחון ישראל בשביל שרידותו האישית בדו"ח מבקר המדינה, אין בעיה לעשות את זה גם בכלכלה. קטן עליו".

ח״כ מיקי לוי (יש עתיד), סגן שר האוצר לשעבר, תקף את ההחלטה המשותפת של ראש הממשלה ושר האוצר: "שוב הפוליטיקה של הצוות כחלון-נתניהו גברה על האינטרס הציבורי ויציבות המשק. תקציב דו שנתי רע לכלכלה הישראלית ורע למשק הישראלי - ותוצאותיו ידועות - גירעון עצום בקופת האוצר, פגיעה בצמיחת המשק ובשיעור התעסוקה. נתניהו שלא יודע לתכנן אפילו שבוע אחד קדימה - בוודאי לא יודע לחזות את מצב המשק בעוד שנתיים כמו גם את ההשפעות של שינויים גלובליים על המשק הישראלי.

"כנראה שהצורך לאחוז בכס השלטון גובר על הכל - ואת הנזקים שיווצרו מאישור תקציב שכזה ישלם הציבור הישראלי כולו ובעיקר השכבות החלשות, שלא באמת מעניינות את הצוות כחלון-נתניהו".

ממפלגת יש עתיד נמסר כי: "ממשלת ישראל החליטה היום להמר על הכסף של אזרחי מדינת ישראל. שוב האינטרסים הפוליטיים גוברים על טובת האזרחים. הניסוי שנקרא 'תקציב דו שנתי' נכשל כבר פעם אחת והוביל לבור תקציבי גדול, עלייה באבטלה, העלאת מסים וקיצוץ בתקציבים החברתיים. כל מי שמבין בכלכלה יודע שתקציב דו שנתי הוא אסון למשק הישראלי ולאזרחי מדינת ישראל. אנחנו נצא למאבק נגד ההחלטה הזו ולמען טובת האינטרס הציבורי שנעלם מעיני הממשלה הזאת שעיניה נשואות אך ורק לטובת האינטרסים הפוליטיים שלה".

ח"כ סתיו שפיר (המחנה הציוני) אמרה כי "לנתניהו יש אפס כבוד לכסף של אזרחי ישראל. במקום שכספי המיסים, שהציבור עובד כל כך קשה בשבילם, ינוהלו באופן מקצועי ורציני במסגרת תקציב המדינה השנתי, נתניהו כבר שנים רק מחפש מעקפים כדי לשמן את המנגנון הפרטי שלו לשימור מקורבים, מאחורי גבו של הציבור. בפעם הבאה שמישהו אומר שאין מספיק כסף כדי לעזור לניצולי השואה - דעו שזה שקר. יש כסף, הממשלה הזו פשוט לא רוצה להשתמש בו לטובת הציבור, היא מעדיפה לשמור אותו בקופה קטנה לצרכים פוליטים".

יו״ר סיעת כולנו, ח'כ רועי פולקמן, אמר כי "ההגה לניווט הכלכלה הישראלית ישאר בידיו של שר האוצר כחלון. יש הגזמה בבעייתיות שמייחסים לתקציב הדו שנתי. ראשית, תכנון ארוך טווח בישראל זה מבורך; שנית, גם ליציבות פוליטית יש ערך כלכלי משמעותי; ושלישית, תקציב דו שנתי תחת כחלון יתנהל אחרת עם מנגנוני איזון ותיקון שיאפשרו התאמות נדרשות״.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#