"משחקי השף", הגרזנים של נתניהו - ומה באמת הסיכוי שלכם להצליח בישראל

ב-2015 הידרדרה ישראל למקום 40 בעולם במדד קלות עשיית העסקים של הבנק העולמי ■ קבלת רישיון עסק למסעדה, למשל, כרוכה בממוצע ב-17 הליכים ביורוקרטיים

מירב ארלוזורוב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
קבלת רישיון עסק למסעדה כרוכה בממוצע ב-17 הליכים ביורוקרטיים. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה
קבלת רישיון עסק למסעדה כרוכה בממוצע ב-17 הליכים ביורוקרטיים. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבהצילום: אסף עברון

מי שהסדרה "משחקי השף" נטעה בו את הרעיון להיהפך למסעדן קטן בישראל, כדאי שיקרא קודם את הנתון הבא: כדי להגיע ליעד המיוחל של קבלת רישיון עסק למסעדה, צריך בישראל לעבור בממוצע 17 הליכים ביורוקרטיים שונים - זאת בלי ההליכים שקשורים לתכנון ולבנייה.

חלק מההליכים יכולים להיות בסגנון של מלכוד 22 - למשל, כשמשרד הבריאות דורש לבדוק איך המטבח עובד כתנאי לקבלת אישור ממנו, אבל חלק מהרשויות המקומיות לא יאפשרו למסעדה ולמטבח להתחיל לפעול לפני שמתקבל אישור ממשרד הבריאות - וחלקם סתם ארוכים, מסורבלים וחסרי ודאות.

כבר ב-2012 יצא צו מטעם הממשלה שמטרתו היתה לפשט את הליכי רישוי העסקים בישראל. במסגרת הצו נקבע שכל הרשויות שנדרשות לתת אישור לרישוי עסק יפרסמו מפרטים קבועים, שיכללו את רשימת הדרישות שלהן מראש, כדי שהיזם הקטן יגיש את הבקשה לאחר שכבר עמד בכל הדרישות.

לפי אסתי גולדהמר, יועצת להפחתת הנטל הביורוקרטי במשרדי הממשלה, ככל הידוע רק רשות הכבאות, שעברה שינוי מבני מסיבי, עמדה בכך ופירסמה את המפרט שלה. שאר הרשויות לא פירסמו עדיין מפרטים, מה שאומר שיזם קטן עלול למצוא עצמו מטורטר הלוך ושוב על ידי אותה רשות, שבכל פעם נזכרת בדרישה נוספת שעליו למלא.

מהי העלות למשק של אותו טרטור אינסופי, שכל בעל עסק בישראל חווה? הערכה שעשו גולדהמר ואנואר חילף עבור מכון אהרן במרכז הבינתחומי, נוקבת בעלות של 1.135 מיליארד שקל בשנה עקב הביורוקרטיה של רישוי עסקים. אם הצו של 2012 היה מיושם, ניתן היה להקטין את מספר העסקים הדורשים רישוי מדי שנה מ-35 אלף ל-30 אלף. פרסום המפרטים היה מקטין את מספר הביקורים של בעלי העסקים אצל הרשויות ב-40%. בסך הכל, הרפורמה המינימלית הזאת היתה צפויה להביא לחיסכון שנתי של 163 מיליון שקל, 14% מסך העלות של רישוי עסקים בישראל.

סך העלות של הרגולציה בישראל מוערכת ב-3.5% מהתמ"ג, כ-35 מיליארד שקל בשנה. מחקרים מהעולם מלמדים כי צמצום הנטל הזה ב-25% עשוי היה להגדיל את התעסוקה ב-1.7%, ואת הצמיחה ב-1.5% בשנה.

היעד של 25% אינו מופרך. זה בדיוק מה שהולנד עשתה, והוסיפה לתוצר השנתי שלה 4 מיליארד יורו. לשם כך הקימה הולנד שתי יחידות ממשלתיות, אחת מהן בתוך משרד האוצר, שעסקו באופן ייעודי רק בהטמעת שיפור הרגולציה במשרדי הממשלה, תוך שימוש בתקציב ההולנדי כמקל וגזר למשרדי הממשלה שלא עמדו ביעדים.

מעורבות פעילה של הדרגים הבכירים ביותר בממשלה והטמעת התהליך בתוך דרגי העבודה של משרדי הממשלה השונים, הביאו לכך שבתוך ארבע שנים הצליחה הולנד להפחית ב–25% את נטל הביורוקרטיה שלה.

המפתח להצלחה: התגייסות הממשלה

התגייסות ממשלתית היא ללא ספק המפתח להצלחה בצמצום הביורוקרטיה הממשלתית. לא צריך להרחיק עד הולנד כדי להבחין בכך. גם בישראל יושמו בשנים האחרונות כמה רפורמות חשובות מאוד בהפחתת הרגולציה, אבל רק משום שמדובר היה ברפורמות שעלו לראש סדר העדיפות הממשלתית.

רפורמה אחת היא זו של תחום התכנון והבנייה - "רפורמת המרפסות" המפורסמת - שהממשלה כמובן עסוקה בה מאוד בשל משבר הדיור המתמשך, וההבנה כי שורש המשבר בהליכי האישור הארוכים מאד בתחומי הבנייה. יחידות ייעודיות, בתוך מינהל התכנון ובתוך משרד האוצר, עוסקות רק בהטמעת תהליכי הרפורמה, וגם אם מוקדם להכתיר את התהליכים בהצלחה - אין ספק שלפחות המדינה רצינית מאוד בכוונתה להתייעל בביורוקרטיה הנדל"נית שלה.

רפורמה נוספת שמתרחשת היא בתחום רגולציית היבוא, פועל יוצא של מחאת יוקר המחיה של 2011. גם כאן יש כבר ניצנים ברורים לשיפור בעבודת הממשלה - משרד הבריאות הקל מאוד את הרגולציה שלו על יבוא מוצרי מזון (רפורמת הקורנפלקס); המדינה עשתה צעדים חשובים קדימה בהקלת חסמי היבוא של מכון התקנים; נעשו צעדים חשובים בהקלה על יבוא גבינות ויבוא בשר; ובדרך נמצאת תוכנית להקלת היבוא החקלאי לישראל בכלל. גם כאן המדינה מוכיחה רצינות רבה לנוכח המשבר החברתי שהתבטא במחאת יוקר המחיה.

הבעיה היא שהרצינות הממשלתית מסתיימת כאן, באותם נושאים שבהם הממשלה חשה שהקרקע בוערת תחת רגליה, מפני שהציבור לא מוכן לסבול יותר את יוקר המחיה ויוקר הדיור. באותם תחומים שבהם אין מחאה ציבורית ממוקדת, כמו בתחום רישוי העסקים, ממשלת ישראל ממשיכה לדבר הרבה על הצורך בהפחתת הרגולציה - "נילחם בעודף הרגולציה בגרזנים", אמר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בנאום מפורסם שלו לפני שנה - ולעשות מעט מדי.

קשה לעשות עסקים בישראל
ישראל ירדה ב– 2015 בכל הרכיבים המרכזיים של מדד קלות עשיית העסקים
מקור: הבנק העולמי
הקמת
עסק
–8
53
קבלת
היתרי בנייה
–3
121
חיבור
לחשמל
–6
109
רישום
נכס
–5
135
קבלת
אשראי
–6
36
הגנה
על משקיעים
–1
11
תשלומי
מסים
–1
97
סחר
בינלאומי
0
12
אכיפת
חוזים
0
111
סגירת
עסק
–1
מקום בדירוג 24
השינוי
לעומת 2014

עובדה, ב-2006 נכללה ישראל בפעם הראשונה בדירוג "מדד קלות עשיית עסקים" (Doing Business) של הבנק העולמי, ודורגה אז במקום 26 בעולם. מאז המדד הזה תפס נפח והצלחה, וכיום 189 מדינות בעולם מדורגות בו. בעשור שחלף הדירוג של ישראל במדד הידרדר למקום 40 בעולם.

בחלק מהנושאים הנבדקים ישראל ממוקמת בדירוגים מבישים, כמו מקום 111 בעולם באכיפת חוזים, מקום 135 ברישום נכסים, מקום 121 בקבלת היתר בנייה ומקום 109 בחיבור לחשמל. רק כדי לסבר את האוזן, מדינות כמו לטביה, ליטא, מלזיה, תאילנד, קולומוביה ופרו מדורגות במדד של הבנק העולמי בדירוג גבוה מזה של ישראל.

דירוג חיובי מושך השקעות זרות

הבדיקה של גולדהמר וחילף העלתה כי ההידרדרות הנמשכת של ישראל במדד קלות עשיית העסקים אינה נובעת מהרעה ברגולציה הישראלית - יש כאמור ניצנים של שיפור ברגולציה כאן - אלא מכך שמדינות אחרות ביצעו שיפור ניכר בהרבה מישראל.

כל מדינות העולם לוקחות כיום את מדד קלות עשיית העסקים ברצינות רבה, בגלל האווירה הגלובלית שבה עסקים עוברים ממדינה למדינה בקלות רבה, ומשום שהוכח כי קיים קשר ישיר בין הדירוג במדד ובין משיכת השקעות זרות. על פי אחד המחקרים, כל שיפור של 1% במדד מנבא עלייה של 250–500 מיליון דולר בשנה בהשקעות זרות. בהתאם, מדינות רבות מטפלות ברצינות רבה בנטל הרגולטורי שלהן, ועושות זאת בדרך כלל באמצעות התגייסות ממשלתית ברמה הבכירה ביותר לנושא, ובאמצעות הקמת יחידות ממשלתיות מרכזיות, עם אמצעי אכיפה ("שיניים"), שזהו כל ייעודן.

בישראל, לעומת זאת, יש הרבה מאמצים מבוזרים הממוקדים בנושאים בוערים לממשלה, ויש גם מאמץ מרכזי לטיוב הרגולציה בישראל, המובל על ידי אגף תכנון מדיניות במשרד ראש הממשלה, בראשות אודי פראוור. רק שהאגף במשרד ראש הממשלה מטפל בנושא אגב נושאים רבים נוספים המונחים על שולחנו, ובכל מקרה העלות הרגולטורית מטופלת מול כל משרד ממשלתי בנפרד - בלי ראייה כוללת, ובלי טיפול בהליכים ביורוקרטיים המערבים כמה משרדי ממשלה, שהם לרוב נקודת התורפה העיקרית של הביורוקרטיה הישראלית. וכמובן, כל זה אינו מטפל ברגולציה הכבדה של הרשויות המקומיות בישראל.

על אף "נאום הגרזנים" של נתניהו, כל זמן שהממשלה מדברת הרבה ועושה מעט וכל זמן שאין התגייסות אמיתית ולא מתוכננת הקמת יחידה ממשלתית בעלת סמכויות, שזה יהיה כל עיסוקה, הנטל הרגולטורי כאן לא צפוי להשתנות באופן דרמטי. הפסד הצמיחה, ההשקעות ואיכות החיים יהיה של כולנו.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום