לראשונה: משרדי הממשלה יבחנו סגירת תוכניות ישנות ומיותרות - כללי - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לראשונה: משרדי הממשלה יבחנו סגירת תוכניות ישנות ומיותרות

משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר הודיעו כי כלל המשרדים יידרשו לבדוק את תציביהם ולאתר בהם סעיפים ותוכניות שממשיכים לקבל תקציב מכוח האנרציה - אף שאין בהם עוד צורך ■ החיסכון שיצטבר מכך יוחזר למשרדים - ויגן עליהם מפני קיצוצים רוחביים

3תגובות

לקראת תקציב 2017 יתחילו משרדי הממשלה בסקירה ראשונה אי־פעם של מבנה התקציב שלהם, כדי לזהות תוכניות ישנות שאין בהן צורך ושניתן לבטל אותן. המשרדים מתבקשים לבדוק היקף הוצאות ישנות בסכום של 2.5 מיליארד שקל, בתקווה שניתן יהיה לבטל הוצאות מיותרות בסכום של כחצי מיליארד שקל כבר בשנה הראשונה. החיסכון יישאר במשרדים ויגן עליהם מפני קיצוצים רוחביים בגובה החיסכון שכל משרד הצליח להשיג.

משרד ראש הממשלה, בראשות סמנכ"ל ממשל וחברה אהוד פראוור, ומשרד האוצר בראשות סגנית הממונה על התקציבים, יעל מבורך, הודיעו בשבוע שעבר למשרדים על תהליך ראשון של Spending Review (סקירת הוצאות) לקראת תקציב 2017. במסגרת התהליך, נדרש כל משרד ממשלתי לסרוק את תקציבו ולזהותבתוכו תוכניות ישנות שאולי אין בהן צורך.

הכוונה היא לתוכניות שלא נבדקו זמן רב, שלא נעשה בהן כל שינוי טכנולוגי או שהן יקרות במיוחד. ההערכה היא שתקציב המשרדים משופע בתוכניות מיותרות שמתוקצבות באופן אוטומטי מדי שנה — אף שמזמן אין בהן צורך. בדיקה ראשונית שנערכה לפני שנה זיהתה תוכניות כאלה: בין היתר, התברר כי מדי שנה מתקצבת הממשלה תוכנית לעידוד קליטת עולי מרוקו — אף שאין עלייה ממרוקו מאז שנות ה–90, ועידוד עלייה מרוסיה, שפסקה בשנות ה–90. בנוסף, התגלו תוכניות מיושנות שניתן להחליפן בטכנולוגיות חדשות, כמו למשל יחידה ממשלתית לפיתוח תוכנה, שכמותה ניתן לקנות בזול בשוק החופשי.

הסיבה לקיומן של תוכניות ישנות ומיותרות בתקציב המדינה היא שיטת התקצוב התוספתית — שיטת הטייס האוטומטי. מדי שנה בוחנת הממשלה רק את התוספת הנדרשת לתקציב ביחס לשנה הקודמת, ואין כל בחינה של גוף התקציב עצמו. כך, תוכניות שאינן מבקשות תוספת תקציב ושלא נערך בהן כל שינוי יכולות להמשיך ולהתגלגל לאורך עשרות שנים באין מפריע, ומבלי שאיש יבחן את נחיצותן.
העובדה שמשרדי הממשלה לא קיבלו עד כה שום תמריץ להיפטר מתוכניות ישנות, לצד החשש מעימות עם וועדי העובדים בגין שינויי תפקיד למי שעובדים במסגרת אותן תוכניות מיותרות, גרמו לכך שהמנהלים במשרדי הממשלה העלימו עין מהתקציב המיותר לתוכניות המיותרות.

משה כחלון
עופר וקנין

כדי לשנות את המצב הוכרזה תוכנית סקירת ההוצאות. המשרדים מתבקשים לקראת התקציב לסקור את ההוצאות ולבדוק אותן לפי כמה פרמטרים: האם ההוצאות נמדדו; אם התוכניות עומדות במדדים שנקבעו להן; אם ישנה חפיפה בין תוכניות דומות במשרדי ממשלה שונים; ואם ניתן לבצע את אותה פעילות בדרך יעילה וטכנולוגית יותר. המשרדים נדרשים להציג פוטנציאל חיסכון תלת־שנתי בתוכניות שייבחרו על ידם, ומשרד האוצר יציע להם תקציב ייעודי לשם השגת החיסכון — בדרך של מימון השקעות נדרשות בטכנולוגיה, פרישת עובדים, בונוסים לעובדים, רכש ועוד.

משרדי האוצר וראש הממשלה יאשרו את הצעות ההתייעלות והחיסכון של המשרדים, כאשר החיסכון יוחזר למשרדים באמצעות הגנה מפני קיצוצים רוחביים במהלך השנה (תקציבי פלאט). כגודל החיסכון שישיג המשרד, כך גודל ההגנה שיקבל מפני קיצוצים רוחביים.

בממשלה מקווים להשיג חיסכון של כחצי מיליארד שקל כבר בשנה הראשונה. אם התוכנית תצליח, הרי שזאת תהיה הפעם הראשונה אי־פעם שתקציב המדינה עובר תוכנית התייעלות משמעותית כל כך. במקרה של הצלחה, מתוכננת הרחבת התוכנית לכלל תקציב המדינה — כדי לוודא שכל התוכניות הכלולות והמתוקצבות הן יעילות ועומדות במטרות שהוצבו להן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם