הסודות של מערכת הביטחון נחשפים: מה סיכמו כחלון ויעלון - ולמה ניסו להסתיר מהציבור?

תקציב מערכת הביטחון גדל ב-2015 באופן חריג ב-2.1 מיליארד שקל ■ משרדי האוצר והביטחון עדיין מתעקשים שלא לחשוף בפני הציבור והתקשורת את ההסכם המלא

מוטי בסוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מוטי בסוק

פרטים נוספים מהסכם יעלון-כחלון לתקציב הביטחון נחשפים היום (ג') בעקבות פניית TheMarker ועיתונים נוספים מלפני שלושה חודשים. לפי הפרטים החדשים שחושף האוצר, כעת מתגלה כי האוצר עשה מאמץ חד פעמי (לפי הודעת המשרד) והגדיל את תקציב הביטחון ב-2015 באופן חריג ב-1.377 מיליארד שקל.

בנוסף, נחשף כי מערכת הביטחון קיבלה מהאוצר בשנה שעברה תוספת חריגה של 0.5 מיליארד שקל לכיסוי הסכמים מהעבר, וגם סכום חד פעמי חריג של 0.25 מיליארד שקל - לטובת האצת היציאה לגמלאות של אנשי קבע. בסך הכל קיבלה מערכת הביטחון ב-2015 תוספת חריגה של 2.127 מיליארד שקל.

ההחלטה על התוספת ב-2015 התקבלה על ידי שר הביטחון, משה יעלון, ושר האוצר, משה כחלון, בנובמבר האחרון. ההסכם שנחתם בין שני האישים - הסכם יעלון-כחלון - קבע את מסגרת תקציב הביטחון לשנים 2020-2015.

לוחצים ידיים על הסכם עקרונות תקציב הביטחון, משה יעלון(מימין) ומשה כחלוןצילום: אוליבייה פיטוסי

את הפרטים החדשים שיחררה הממונה על פניות הציבור וחוק חופש המידע במשרד האוצר, אנט קליימן, זאת, כאמור, בעקבות פניות מ-TheMarker ומכלי תקשורת נוספים מלפני שלושה חודשים, שנעשתה לפי חוק חופש המידע.

עם זאת, משרדי האוצר והביטחון עדיין מתעקשים שלא לחשוף בפני הציבור והתקשורת את ההסכם עצמו, על הנספחים הרבים המצורפים אליו. לטענתם, הציבור, באמצעות כלי התקשורת, מכיר את עיקרי ההסכם - ושחרור פרטים נוספים יפגע בביטחון המדינה.

החשבת הכללית והממונה על השכר טוענים - בהסכם שגיאות בסדר גודל היסטורי

לאחר החתימה על ההסכם, רעש אדמה כבד נוצר במשרד האוצר. החשבת הכללית, מיכל עבאדי-בויאנג'ו, והממונה על השכר, קובי אמסלם, מחו בתוקף על כך שנציגי אגף התקציבים הדירו אותם מהמו"מ על ההסכם עם משרד הביטחון. השניים טענו כי בהסכם שגיאות ומחדלים גדולים שיעלו למשק ביוקר. לדבריהם, מדובר על שגיאות בסדר גודל היסטורי. הביקורת של עבאדי בויאנגו ואמסלם על ההסכם ונספחיו הרבים עוד לא הסתיימה, וסוכם כי כל החלטה שלהם תחשב למחייבת.

במכתב שכתבה קליימן ל-TheMarker נאמר כי "ככלל, בהתאם לסעיף 9 (ב)(1) ו-2 לחוק חופש המידע 1998, מדינת ישראל רשאית שלא למסור מידע אשר יש בגילויו כדי 'לשבש את התפקוד התקין של הרשות הציבורית או את יכולתה לבצע את תפקידיה', או 'מידע על מדיניות הנמצאת בשלבי עיצוב'. יתרה מכך, בהתאם לסעיף 9 (א)(1) המדינה לא רשאית לגלות מידע 'אשר בגילויו יש חשש לפגיעה בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה, בביטחון הציבור או בביטחונו או בשלומו של אדם'". בהמשך, קובעת קליימן כי "לאור האמור, ולפנים משורת הדין, מצורף מסמך מפורט אשר משקף את האמור בסיכום".

בהתאם למסמך שפרסם האוצר היום, משרד הביטחון לא יוחרג בעתיד - בניגוד לפרקטיקה של השנים האחרונות - מהפחתות רוחביות בתקציב שיוטלו על כלל משרדי הממשלה למעט חריגה אחת, הפחתות רוחביות שיעודן תוספת לתקציב הביטחון בלבד. האוצר לא ייזום הפחתה ייעודית בתקציב הביטחון.

נקבע כי תוך 14 יום ממועד החתימה על הסכם שבמסמך יוקם צוות ליישומו בראשות ראש אגף תקציבים במשרד הביטחון וסגן הממונה על התקציבים באגף התקציבים באוצר. בשנת היישום הראשונה לדו"ח, הצוות יתכנס אחת לחודש לבחינת סטטוס ההתקדמות.

חלק גדול מהנאמר בתשובת האוצר, כפי שפרסמה קליימן, כבר פורסם בעבר וידוע לציבור, כמו כי בסיס תקציב הביטחון לשנים 2020-2016 יהיה 59 מיליארד שקל (על סכום זה יש להוסיף הוצאה מותנית בהכנסה, שעל פי דו"ח "ועדת לוקר" לתקציב הביטחון מגיע ל-8 מיליארד שקל בשנה). אלא שסכום זה אינו סופי. מ-2017 יתווסף לבסיס התקציב, מידי שנה, סכום של 375 מיליון שקל (במסמך לא נאמר מה הסיבה לתוספת זו), כך שבסיס התקציב ב-2020 יהיה 60.5 מיליארד שקל.

מיכל עבאדי בויאנג'ו, החשבת הכללית במשרד האוצרצילום: עופר וקנין

בנוסף, בשנים 2020-2016 יתווסף לתקציב הביטחון, מדי שנה, סכום של 300 מיליון שקל לטובת יישום מודל הקבע (הקטנת מצבת אנשי הקבע המובהק בצה"ל והפחתת עלויות הפנסיה והשכר בצה"ל). 

כל הסכומים יוצמדו למדד השכר בממשלה, לשער החליפין במט"ח ולמדד המחירים לצרכן, בהתאם לנושא בו מדובר.

עם זאת, מתווה התקציב אינו כולל, כפי שכבר פורסם, שורה של פרויקטים עתירי תקציב שצה"ל ומשרד הביטחון אחראים על ביצועם, כמו מעבר צה"ל לנגב, הגדר בגבול עם ירדן, המים הכלכליים, הפרטת תע"ש, קיצור שירות החובה, והסכמים בין משרדים חדשים, אם ייחתמו.

כמו כן, נקבע כי בנושא הבלו יוקם צוות ביטחון-אוצר במשותף עם רשות המסים לבחינת בקשת משרד הביטחון למתן פטור מבלו למסולר ובנזין. האוצר מתנגד. אם יינתן פטור, גג תקציב הביטחון נטו יופחת במלוא הסכום אשר לגביו יהיה פטור.

בנושא הארנונה, נקבע כי משרדי האוצר והביטחון יפעלו להקמת קרן ייעודית, על פי החלטת שרי הפנים והאוצר, אליה יועברו תשלומי הארנונה וההיטלים של מתקני משרד הביטחון וצה"ל במקום העברתם ישירות ממשרד הביטחון. גג תקציב הביטחון נטו יופחת במלוא סכום הקרן. הסכום בגין התביעות שיועברו לקרן יסוכם בין הצדדים.

בנוסף, נקבע, כפי שכבר פורסם, כי מערכת הביטחון תיישם את המלצות ועדת גורן בכול הקשור לאגף השיקום במשרד הביטחון.

מסמך יעלון-כחלון עוסק גם בנושא חיילי צבא הקבע, וקובע כי מספר הקצינים והנגדים ייקבע ב-2017. החל מ-2016 ובמשך 8 שנים, יאזרח משרד הביטחון משרות קצונה (כלכלנים, משפנים וכד'), בהתאם למכסת מינימום.

המסמך קובע כי כמות כוח האדם בקבע תיקבע בשנה לפי דרגות, ותקציב השכר בשנים  2025-2016 לא יעלה על המופיע בנספח (הנספח נותר חסוי). הפרסום מציין, כפי שכבר פורסם, כי גיל הפרישה הממוצע של הנגדים יהיה 53 או יותר החל משנת 2032 (ייעשה מאמץ לסיים את המהלך ב-2029). קצינים יפרשו לכל המוקדם בגיל 42. גיל הפרישה הממוצע שלהם יירד בהדרגה ל-43 ב-2024. החל מ-2024 תיקבע מכסת פרישה שנתית מקסימלית לנגדים ולקצינים, ותיקבע מכסת פורשים שנתית לקצינים בשנים 2023-2016.  

לפי ההסכם, לצה"ל יהיה שער ארגוני חדש, במסגרתו ישוחררו קצינים בוותק של 14 שנים בשירות קבע. מדובר בקצינים שגילם לא נמוך מ-35 והם לא התמנו לתפקיד רב-סרן. הקצינים הללו יקבלו מענק יציאה בתנאים שיאושרו על ידי שר האוצר, והוא לא יעלה על 500 אלף שקל. מכסת היציאה הממוצעת לשער הזה תיקבע בשנים 2026-2016, ומכסת יציאה ממוצעת החל מ-2027.

ההסכם קובע כי אגף התקציבים באוצר לא יתנגד להסכם להעלאת שכר הקבע הראשוני, אם ייחתם, עם הממונה על השכר באוצר.

כמו כן, קובע ההסכם כי פנסיית הגישור החודשים לחייל שפרש לא תעלה על הקצבה שלה היה זכאי לו היה פורש באותו מועד לפי ההסדר הישן של פנסיה תקציבית. החל מ-2023, הפנסיה הממוצעת שתשולם לקצינים שיפרשו בכל שנה לא תעלה על 12 אלף שקל צמוד למדד. ביחס לתקציב מערכת הביטחון לסעיף הגמלאות נקבע כי הוא לא יעלה בשנים 2025-2016 על המופיע בנספח (הנספח חסוי).

צוות בינמשרדי יפקח על התייעלות משרד הביטחון

לפי המסמך, יוקם צוות בינמשרדי בראשות מנכ"ל משרד הביטחון והממונה על התקציבים באוצר לבקרה על תוכנית ההתייעלות שמשרד הביטחון התחייב לבצע. צוות נוסף יוקם בראשות מנכ"לי משרד ראש הממשלה והביטחון והממונה על התקציבים באוצר, והוא ייבחן את השימוש במשאבים לאומיים, לרבות השימוש בקרקעות ותכנונן. המסמך מדגיש כי משרד הביטחון יעשה מאמץ מרבי כדי שתהליכי הייעול יפנו סכום של 0.5 מיליארד שקל בשנה.

צעד נוסף עליו הוחלט הוא קיצור שירות החובה לגברים ל-30 חודשים, החל ממתגייסי ינואר 2020. האוצר ישפה את משרד הביטחון על המהלך החל ממועד שחרור החייל הראשון ששירותו קוצר.

נקבע כי החל מ-2015 יגדל שיא כוח האדם במשרד הביטחון ב-28 משרות, וכי החל מ-2016 יתווספו 50 שיאים של משרות נוספות במשרד הביטחון למשימות ייעודיות באגפי המשרד השונים. חלוקת תוספת התקנים במשרד הביטחון תוצג לאוצר.

במסגרת מחויבות מערכת הביטחון וצה"ל לשקיפות ובקרה אל מול האוצר, נקבע כי משרד הביטחון יעביר מדי רבעון לאוצר דו"ח על 100 הפרויקטים היקרים ביותר במערכת הביטחון, כי לא תהייה הסטת תקציב מקניות לשכר במשרד הביטחון אלא באישור האוצר, וכי תכניות העבודה של צה"ל לשנת התקציב העוקבת והתוכנית הרב-שנתית יוצגו לאגף התקציבים באוצר, ובמקביל דפי המעבר של האוצר יוצגו למשרד הביטחון.

בנוסף, נקבע כי הסיכום הזה לא ייפתח למשא ומתן נוסף - אלא אם יהיה שינוי כלכלי או ביטחוני שיוגדר על ידי שני הצדדים כ"מז'ורי". על בסיס הסכם זה יגבשו משרדי האוצר והביטחון תוך 90 יום חבילת חקיקה והחלטות ממשלה ליישום ההסכם. החבילה תובא כמקשה אחת לאישור הדרג הרלוונטי (ממשלה או קבינט ביטחוני). לא ניתן יהיה לפרק חלקים מההסכם.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker