יו"ר איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין: "המשק הפסיק לצמוח"

באסיפה הכללית של לשכת המסחר ת"א והמרכז קבל לין על הבירוקרטיה המרובה והחסמים העומדים בפני המגזר העסקי ■ "כשהכוח השלטוני הופך לכוח של עריצות מול המגזר העסקי, זהו מתכון בטוח להרס המשק"

מוטי בסוק
מוטי בסוק

"כדי להחזיר את המשק למסלול הצמיחה יש להתחיל מן היסוד, ולבנות יחס של כבוד והערכה למגזר העסקי", כך אמר היום (ד') נשיא לשכת המסחר ת"א והמרכז ויו"ר איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, באסיפה הכללית של לשכת המסחר תל אביב והמרכז.

האסיפה נערכת היום בסימן "חוזרים אל מסלול הצמיחה", ומשתתפים בה כ-750 אנשי עסקים ובכירי משק. לין אמר בפתיחת הכנס כי בשנתיים האחרונות צמיחת המשק פסקה, וכי צמיחה של פחות מ-2.5% בשנה אינה באמת צמיחה. "זהו גידול שהוא תוצאה ישירה של הגידול באוכלוסייה. צמיחה קיימת כשיש עליה בתוצר לנפש, תוצר גבוה יותר לכל אדם. העלייה בתוצר לנפש מ-2005 הייתה 0.5% בלבד בממוצע לשנה".

אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר
אוריאל ליןצילום: מיכל פתאל

לדבריו, "הפסקת הצמיחה היא מעשה ידינו. מי שמבודד מספר תחומים בכלכלה ומצביע עליהם כמנוע צמיחה יוצר לאמיתו של דבר כלכלה אליטיסטית; כלכלה המטפחת יחידים על פני רבים. אנחנו לא מעוניינים בחברה בה קיימת קבוצה מצומצמת של בעלי הכנסות גבוהות מול שכבות רחבות של בעלי הכנסה נמוכה. אנו מעוניינים בקידום החברה כולה. זה יכול להיעשות רק אם המגזר העסקי כולו נע קדימה".

לדברי לין המפתח לעתיד המדינה והמשק תלוי בצמיחה. "כל מה שאנחנו רוצים להשיג מבחינה תקציבית, מבחינת שירותים, שיפור התשתיות, כל הדברים שחשובים לאזרח - מחייבים צמיחה. תנופת הצמיחה האמיתית והמשפיעה טמונה בצמיחת המגזר העסקי. מנוע הצמיחה האמיתי של המגזר העסקי כולו הוא המוטיבציה של יחידים ותאגידים לבנות ולפתח עסקים, וכך ליצור מקומות עבודה ולהגדיל את התוצר. מנוע הצמיחה מצוי בכל מגזרי המשק, אצל כל יחיד המוכן לבנות עסק לגיטימי בסיכון אישי שלו".

לין ציין כי "רשויות המדינה שוחקות בהתמדה את המוטיבציה להקים עסקים חדשים ולפתח עסקים קיימים. כל אחד רואה את העץ שלו, אף אחד לא רואה את היער כולו. מתמקדים באג'נדות שהן בוודאי חשובות מאוד: הוזלת מחירי הדירות, הוזלת מחיר האשראי ליחידים ולעסקים, הורדת מחירי המזון; לכולם חשיבות עליונה, אך אין מדיניות כללית רחבה שתחזיר את המשק כולו למסלול הצמיחה".

לדבריו, "על מנת להשיג צמיחה עלינו להתחיל בדבר הבסיסי ביותר: יחס של הערכה וכבוד מכל זרועות השלטון, - מן המחוקק, הרשות המבצעת ומערכת בתי המשפט - למגזר העסקי. אם הכוח השלטוני הופך לכוח של עריצות מול המגזר העסקי, זהו מתכון בטוח להרס המשק. ישראל נעדרת עדיין הבנה בסיסית על חשיבות המגזר העסקי למשק, לכלכלה, לביטחון ולחברה".

לין טוען כי "על מנת שנחזור באמת למסלול הצמיחה, לרמה של 6% עד 7%, אין צורך בסיוע של המדינה. המגזר העסקי זקוק לחופש במקום מחנק". לדבריו, "יש להפסיק לייצר כל הזמן עברות פליליות חדשות המכוונות נגד המגזר העסקי; להפסיק לפגוע ולכרסם בזכויות היסוד של העסקים: זכות קניין, חופש החוזים, חופש הביטוי; להפסיק להטיל על העסק להגן לבדו על הסביבה, להפסיק את החקיקה המוגזמת של הגנת הצרכן, להפסיק עם דרישות לדיווחים נוספים מהמגזר העסקי: מע"מ, מס הכנסה, ביטוח לאומי, ולהפסיק עם מבול חוקי העבודה החדשים.

"מאידך, יש להוריד את רמת המס הישיר על הכנסות יחידים. קשה מאוד לעודד יחידים לעבוד מעבר לאותה נקודת הכנסה בה הם צריכים לשלם כמעט 50% מס ישיר. בנוסף, יש להוריד את שיעור המס על משיכת רווחים של בעל מניות מהותי ולהחזירו לרמה המקובלת של 25%. מס כה גבוה על משיכת רווחים, לאחר ששולם כבר מס חברות של 25%, משמעותו שמי שהצליח לבסס את עסקו חייב להיקנס על כך. זהו מעשה של אנטי צמיחה.

"יש לצמצם את נטל הרגולציה, לבלום את הגידול העצום בשירות המדינה, לבלום את הגידול המתמיד במס הארנונה, להפסיק את חריגות השכר במגזר הציבורי, להנהיג מדיניות כלכלית שוויונית כלפי כל מגזרי המשק, להפחית את העלויות המושתות על התושבים ועל המגזר העסקי מכוח המונופולים המוחלטים בבעלות המדינה, ולשפר את רמת השירות במינהל הציבורי - לתת לאזרחי המדינה ותושביה את השירות המגיע להם. צמצום הביורוקרטיה שווה מיליארדים"

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ