בנק ישראל: הרשויות המקומיות מגדילות את הגירעון בשנת בחירות - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בנק ישראל: הרשויות המקומיות מגדילות את הגירעון בשנת בחירות

רשויות מקומיות שמשרד הפנים מינה להן חשב מלווה אינן מגדילות את גירעונותיהן בשנות בחירות

הרשויות המקומיות בישראל מגדילות בשנות בחירות את הגירעון בתקציבן, תופעה המוכרת כ"כלכלת בחירות". הגידול בגירעון משקף הרחבה של הוצאות הפיתוח. רשויות מקומיות שמשרד הפנים מינה להן חשב מלווה אינן מגדילות את גירעונותיהן בשנות בחירות. כך עולה ממחקר שפרסם היום בנק ישראל.

מחקר שערכו עדי ברנדר מחטיבת המחקר של בנק ישראל, יניב ריינגוורץ מאוניברסיטת חיפה, טושיאנתאן באסקרן מאוניברסיטת זיגן, וסבסטיאן בלס מאוניברסיטת פרנקפורט והבנק המרכזי של גרמניה, בחן את ההתנהלות התקציבית של הרשויות המקומיות בישראל בשנות בחירות לרשויות המקומיות.

רחובות תל אביב בבחירות לרשויות מקומיות
מוטי מילרוד

המחקר, שפורסם בכתב העת European Journal of Political Economy, התמקד בשאלה האם מידת התלות של הרשות המקומית במימון ממשלתי משפיעה על הגידול בגירעון הרשות בשנות בחירות.

בנוסף נבחנה ההשפעה של נוכחות "חשבים מלווים", הממונים על ידי משרד הפנים לרשויות מקומיות שנמצאו כשלים בהתנהלותן התקציבית, על גירעון הרשויות ועל עוצמת "כלכלת הבחירות" בהן.

במחקר נמצא כי גירעון הרשויות המקומיות, הנמדד באמצעות השינוי השנתי בחוב לנפש, גדל בשיעור ניכר ומובהק סטטיסטית בשנות בחירות בהשוואה לשנים שאינן שנות בחירות. בעוד שבשנים שאינן שנות בחירות החוב לנפש פוחת בממוצע בכ-2.5%, הרי בשנות בחירות הוא גדל ב-2%.

הממצאים מלמדים כי גידול זה בגירעון אינו דומה בכל הרשויות: ככל שחלקן של ההעברות מהממשלה בהכנסות הרשות המקומית גדול יותר, כך גדלה העוצמה של הרחבת הגירעון בשנות הבחירות. עוד נמצא כי ברשויות מקומיות שבהן מכהן חשב מלווה התופעה של "כלכלת בחירות" למעשה אינה קיימת: אין כל סימנים להגדלה של הגירעון בשנות בחירות גם כאשר חלק ניכר מהכנסות הרשות ממומן על ידי הממשלה.

בחינה של רכיבי השינוי בגירעון הרשויות בשנות הבחירות מעלה כי הגידול ממוקד בהוצאות הפיתוח של הרשויות, וכי אין שינוי משמעותי בהוצאות השוטפות של הרשויות או בהכנסותיהן - מארנונה או ממקורות אחרים. ממצא זה תואם ממצאים קודמים על פיהם הבוחרים בשלטון המקומי בישראל "מענישים" ראשי רשויות מקומיות המגדילים את הגירעון בשנות בחירות, אך הם סלחניים יותר כאשר ההגדלה ממוקדת בתקציב הפיתוח.

תוצאות המחקר מצביעות על כך שכאשר רשויות מקומיות מתבססות על הכנסות מקומיות הן מגלות אחריות תקציבית, שכן ראשיהן והבוחרים מודעים לכך שצבירת גירעונות תתבטא בסופו של דבר בהגדלת הנטל על התושבים כדי להחזיר את החובות שיצטברו. לעומת זאת, ברשויות בהן חלק ניכר מההכנסות מגיע מהממשלה קיימת ככל הנראה ציפייה כי חלק מנטל החובות שיצטברו ייפול על הממשלה – קרי על כלל הציבור שאינו גר באותה רשות מקומית. ברשויות כאלה נמצא כי המנגנון של מינוי חשבים מלווים הוא כלי אפקטיבי לריסון החריגות בהתנהלות התקציבית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#