"מחיר מופרז של מונופול עשוי להיות גם מחיר גבוה לצרכן"

הכלכלן הראשי של רשות ההגבלים, אסף אילת, ל-TheMarker: בדיקת מוצרים שערכה הרשות לא העלתה מחיר מופרז כי "אפשר לרמות אותנו חשבונאית"

אורה קורן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אורה קורן

רשות ההגבלים בראשותה של מיכל הלפרין בוחנת את גילוי הדעת של הממונה הקודם, דייויד גילה, בעניין איסור גביית מחיר מופרז על ידי מונופול. גילה חידש בשני היבטים בגילוי הדעת, ועורר את מחאת המונופולים נגדו. הוא קבע, כי מחיר מופרז יכול להיות גם מחיר גבוה לצרכן, לא רק מחיר נמוך (טורפני), שנועד לדחוק מתחרים מהשוק. כמו כן הוא קבע, כי רווח של 20% הוא רווח סביר, ומעליו יש לבדוק אם המחיר משקף רווח מופרז.

הכלכלן הראשי של רשות ההגבלים, אסף אילת אמר היום ל-TheMarker, כי הוא תומך בגישה, לפיה מחיר מופרז עשוי להיות גם מחיר גבוה לצרכן. עם זאת, נסיונות רשות ההגבלים לבחון כמה מוצרים גם בתקופת כהונתו של גילה, כמו סכיני גילוח ומעדני חלב של שטראוס, לא הניבו תוצאות של מחיר מופרז. זאת, בין השאר, כיוון ש"מונופולים יכולים לעשות מניפולציות חשבונאיות כדי להגיע לרווח שאינו עולה על 20%, ולרשות אין יכולת אמיתית לחשוף אותן. כיוון שהבדיקות מצריכות משאבים גבוהים ולא מניבות תוצאות, כדאי לבחון את המשכן ברשות ההגבלים".

כמה מרוויחה תנובה על הגבינה הלבנה?צילום: חגי פריד

בשבוע שעבר פסק בית המשפט העליון על בסיס גילוי הדעת של גילה, כי על תנובה לחשוף נתונים עסקיים לגבי תמחור גבינה לבנה ושמנת מתוקה, בתביעה יצוגית שהגיש נגדה ירון זליכה, דיקן הפקולטה למינהל עסקים בקריה האקדמית אונו. מדובר בפסיקה תקדימית, שאמורה להשפיע על תחום התביעות היצוגיות בנושא מחיר מופרז של מונופולים בעתיד.

"מדובר בנורמה מאוד יוצאת דופן בנוף ההגבלים ומאוד קשה לאכיפה", אמר אילת. "מופרז זה לא עניין כלכלי, אלא מוסרי וקשה לכלכלנים לקבוע מה נחשב מופרז. רשות ההגבלים השתמשה במתודולוגיה של רווחיות והשוואה (לחו''ל, א''ק). בדקנו מהי הרווחיות הנדרשת ברמת המוצר לעומת הרמה הנורמטיבית, וזה מסובך. מבחן ההשואה לחו''ל לא יעיל כי ההבדל יכול לנבוא ממחיר העבודה, או סובסידיות לחקלאים.

"בסוף אנחנו נשארים עם מבחן העלות. יש בו בעיות כי תמיד אפשר לרמות אותנו חשבונאית. ובנוסף, יש בעיה להחליט בסוף מה זה יותר מדי. מה עם 27%? או 41% האם זה יותר מדי? אני ככלכלן לא יודע כמה מרווח צריך לגבות על פחית קוקה קולה".

ד"ר אסף אילתצילום: עופר וקנין

לדבריו, פיקוח מחירים הוא נושא שבמוצרים מסויימים המדינה צריכה לשקול, אולם באמצעות ועדות פיקוח על מחירים. בנוסף אמר, כי הקביעה שרווחיות עד 20% היא נאותה יצרה בלבול בשוק והובילה לתוצאה שרשות ההגבלים לא התכוונה אליה. "הרשות מעולם לא טענה, שרווחיות מעל 20% אינה נאותה, אלא שמעל מחיר זה אפשר לבדוק אם היא נאותה, או לא", אמר אילת. "אבל בסוף השתרשה התפישה, שמה שמעל 20% אינו ראוי, וזו לא היתה כוונת הרשות".

חוק ההגבלים קובע, כי מונופולים לא יכולים לגבות מחיר לא הוגן. מונופולים טענו בשנים האחרונות, כי מחיר לא הוגן הוא רק מחיר נמוך מאוד, שנועד לדחוק מתחרים מהשוק, מה שיאפשר לאחר סילוקם למונופול להעלות מחירים. גילה קבע, כי מחיר לא הוגן הוא גם מחיר גבוה לצרכן. אילת תומך בפרשנות גילה. "אני יכול לראות מקרים, שבהם מחיר בלתי הוגן הוא גם מחיר גבוה לצרכן", אמר אילת. "אני לא חושב שזה רק מחיר נמוך. יש הרבה שחושבים שזה רק מחיר נמוך. אני לא חושב כך. אבל מצד שני, להחיל נורמה של מירווח 20% על אלפי מוצרים זו לא מדיניות שהוכיחה עצמה עד היום. לכן אני חושב, שצריך לבחון איך מוציאים את זה לפועל ובאילו נסיבות".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker