בנק ישראל אינו עומד ביעדי האינפלציה: נותרה שלילית ב-2015 - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בנק ישראל אינו עומד ביעדי האינפלציה: נותרה שלילית ב-2015

דו"ח בנק ישראל: כלים מוניטאריים כמו ריבית שלילית או הרחבה הם מהלכים הכרוכים בסיכונים - הניסיון שנצבר בעולם בנושאים אלו אינו עשיר דיו כדי לקבוע מהי התועלת הגלומה במהלכים אלה

האינפלציה בישראל ב-2015 היתה שלילית, 1.0%-. קובעי המדיניות בבנק ישראל החליטו שלא להוריד את ריבית הבסיס במשק (0.1%) לאפס או לטווח השלילי, ולא להפעיל הקלה כמותית, שכן מהלכים אלו משמעותם הפעלת כלים מוניטאריים בלתי שגרתיים, מהלכים הכרוכים בסיכונים. כך קובע דו"ח בנק ישראל ל-2015 שפורסם היום.

ריבית הבסיס במשק הורדה ל-0.1% בפברואר 2015. הדו"ח מדגיש כי הניסיון שנצבר בעולם בנושא ריבית שלילית והרחבה כמותית אינו עשיר דיו כדי לקבוע מהי התועלת הגלומה במהלכים אלה.

קרנית פלוג
בלומברג

להיפך, טמונים בהם סיכונים פיננסים. הוועדה המוניטארית של בנק ישראל העריכה כי מצב המשק לא הצריך שימוש בכלים אלה. להערכתה, לאור האבטלה הנמוכה ועוצמת הצריכה הפרטית שימוש בכלים אלו לא התבקש. האינפלציה הנמוכה והשלילית זמניות ונובעות במידה רבה מגורמי היצע.

כמו כן, במשך השנה העריכו גורמים שונים שהבנק הפדרלי האמריקאי יעלה את הריבית, מה שיתמוך בפיחות בשקל ובהערכה שהאינפלציה השלילית זמנית. הוועדה המוניטארית בחרה להרחיב במידה מסוימת את רכישות המט"ח ולהבהיר לציבור שהמדיניות המוניטארית תישאר מרחיבה למשך זמן רב.

מיוני 2014 האינפלציה השנתית בישראל נמצאת מתחת לתחום היעד שלה, כפי שקבעה הממשלה, אינפלציה שנתית של 3.0%-1.0%. מספטמבר 2014 האינפלציה בישראל שלילית. לפי חוק בנק ישראל כאשר האינפלציה סוטה מהיעד על הבנק יש להחזיר אותה ליעד תוך תקופה שלא תעלה על שנתיים - כלומר במקרה זה עד יוני 2016. לפי תחזיות בנק ישראל, והמצב במשק, בנק ישראל לא יעמוד ביעד, כלומר לא יצליח עד יוני השנה להחזיר את האינפלציה לתוך תחום היעד. מצב מביך.

מגמת הירידה באינפלציה משותפת לרוב המכריע של המדינות המפותחות. היא מבטאת בישראל את הירידה במחירי האנרגיה והסחורות האחרות, את הורדת המע"מ מ-18% ל-17%, ההוזלות שיזמה הממשלה והתגברות התחרות בשוק הקמעונאי. בניכוי ההשפעה של גורמים אלו האינפלציה ב-2015 הסתכמה ב-0.6%. הציפיות משוק ההון לטווחים ארוכים משנתיים מלמדות כי הציבור מעריך שהאינפלציה תחזור בהדרגה למרכז היעד.

בנק ישראל מדגיש כי האפקטיביות של המדיניות המוניטארית מצטמצמת כשהריבית נמצאת בסביבות האפס.

ב-2015 תוסף השקל ב-9.3% במונחי שער החליפין הנומינלי והאפקטיבי לאחר שב-2014 הוא פוחת ב-4.4%. בנק ישראל הרחיב בשנה שעברה את רכישות המט"ח כדי למתן את הייסוף בשער השקל ולתמוך בענפים הסחירים ובאינפלציה. בנק ישראל רכש בשנה שעברה כ-9 מיליארד דולר. 5.7 מיליארד מסכום הרכישה נועדו למתן בטווח הקצר והבינוני את לחצי ייסוף השקל, לתמוך ביצוא ולתמוך בצמצום הירידה באינפלציה. שאר רכישות המט"ח נועדו לקזז את השלכות הזרמת הגז מתמר על שוק המט"ח בישראל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#