בשל דרישות עיריית אור יהודה: הוכפלו עלויות הקמת השוק הסיטוני בעיר

עלויות ההקמה זינקו לכ–500 מיליון שקל עקב דרישות שונות של העירייה מהמדינה, בהן הקמת פארק איילון הסמוך - כך טוענים מקורבים לפרויקט ■ מנכ"ל משרד רוה"מ ידון כעת עם נציגי משרדי האוצר והחקלאות בהשארת השוק בצריפין

אורה קורן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

עלות הקמת השוק הסיטוני לפירות וירקות באור יהודה זינקה מ–250–300 מיליון שקל, על פי הערכות הממשלה - 
לכ–500 מיליון שקל. העלות הגבוהה מעוררת ספקות במשרדי האוצר והחקלאות בדבר כדאיות ההקמה שלו בשטח המיועד.

מקורות העוסקים בהקמת השוק אמרו אתמול ל–TheMarker כי במשרד החקלאות בוחנים את האפשרות להקימו באזור צריפין, שם פועל השוק הסיטוני הזמני מאז 2006. מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אלי גרונר, ידון היום בחלופה זו עם נציגים ממשרדי האוצר והחקלאות וחברת השוק הסיטוני.

השוק הסיטוני באור יהודהצילום: משרד אדריכלים אור

על הקמת השוק הוחלט כבר ב–2001 כחלופה לשוק שפונה מתל אביב ב–2006. עם זאת, רק ב–2013 פורסם המכרז למימון, תכנון, הקמת והפעלת השוק הסיטוני החדש, שהקמתו נחשבת לאחד האמצעים להורדת מחירי הפירות והירקות. 12 קבוצות הגישו הצעות במסגרת המכרז, אך מאז ועד היום הוא מעוכב משום שעיריית אור יהודה לא מספקת היתרי בנייה לפרויקט.

החלפתו של ראש העיר הקודם, דוד יוסף, שהתפטר ביוני בשל חשדות לעבירות מין, פתחה פתח לקידום השוק, ובחודשים האחרונים ניהלו במשרד החקלאות מגעים אינטנסיביים לקבלת ההיתרים עם ראשת העיר החדשה, ליאת שוחט.

היתרון בהקמת השוק באור יהודה לעומת צריפין הוא שטח הבנייה הגדול יותר המצוי במקום. השוק הסיטוני צפוי לקום על שטח של כ–220 אלף מטרים רבועים (מ"ר), שמהם כ–27.6 אלף מ"ר לשוק עצמו; 2,580 מ"ר למשרדים, מעבדות ונקודות אבטחה; 1,580 מ"ר שיושכרו לתחנות תדלוק, משרדים ושירותים, ובהם בנק, קפטריה ודואר; כ–4,000 מ"ר לשטח לוגיסטי לפריקה וטעינה, ועוד כ–114 אלף מ"ר לחניית כלי רכב פרטיים, כבישים, גינון ושירותי פריקה נוספים. עם זאת, נראה שמשרדי הממשלה אינם מעוניינים בעיכוב נוסף בהקמת השוק, והם יעדיפו להקים את השוק בשטח קטן יותר בצריפין, ובלבד שיתחיל לפעול.

על פי המקורות, הכפלת העלויות נובעת מסעיף בעייתי בתב"ע של השוק הסיטוני, הכולל את שיקום נחל איילון ופיתוח פארק איילון הסמוכים. באחרונה הושלם תכנון הפארק ונערך אומדן עלויות בידי משרד החקלאות בהשקעה של 1.25 מיליון שקל. לפי האומדן, עלות שיקום ופיתוח הפארק היא כ–90 מיליון שקל. בממשלה מצפים שעיריית אור יהודה תישא בחלק מהעלויות, אך בשלב זה עדיין לא הושגו הסכמות בנושא. סעיפים נוספים שעיריית אור יהודה מבקשת לכלול בפרויקט הם סלילת כבישים וחניות במתחם, בעלות של יותר מ–100 מיליון שקל.

חיסכון של מיליארד שקל בשנה

ב–2012 הוצגה לחברת השוק הסיטוני הממשלתית, המרכזת את העבודות להקמת השוק, 
תחזית עלויות ההקמה, שנערכה על ידי רואה החשבון יצחק סוארי. לפי התחזית, הממשלה תצטרך להשקיע כ–387 מיליון שקל בהקמת השוק.

על פי אומדנים שהציג סוארי, עלויות ההקמה כוללות 132 מיליון שקל לטובת עבודות תשתית, בהן יישור השטח, הקמת תשתיות מים, חשמל, תקשורת וביוב, סלילת כבישים, פיתוח סביבתי, בניית שערים והקמת מערכות בקרה. עבודות הבינוי צפויות להסתכם ב–142 מיליון שקל, והן כוללות את מבנה השוק, את שטחי השירות והמנהלה, מבנים לוגיסטיים ונקודת משטרה. עלויות תכנון, פיקוח, ניהול ותוספות בלתי צפויות נאמדות בסכום נוסף של כ–30 מיליון שקל. בתוספת מע"מ (16%), הגיעו עלויות ההקמה ל–386.7 מיליון שקל.

מול ההשקעה הגדולה הוצג החיסכון הצפוי בעלויות תיווך סיטונאי בהשוואה למצב הנוכחי, הנאמד ב–1–2.5 מיליארד שקל בשנה, שחלקו יגיע לצרכנים. גובה החיסכון מבוסס על הערכות של צנובר, איגוד משווקי הפירות והירקות, וסוארי הציג אותו בדו"ח שכתב תוך כדי שהוא מבהיר כי לא אימת את הנתונים.

במשרד החקלאות העריכו כבר אז כי מדובר במספרים נמוכים יותר המוערכים ב–250–300 מיליון שקל, וכי החיסכון לצרכנים עשוי להיות קצת פחות ממיליארד שקל בשנה. ההערכה התבססה על העובדה שמחצית מהסחר החקלאי מתבצע בין המגדלים לרשתות השיווק הגדולות באופן ישיר. לפיכך, פערי התיווך, כתוצאה מהקמת השוק יורגשו תחילה בשווקים הפתוחים ובקרב ירקנים, ואולי יצליחו להשפיע גם על המחירים ברשתות, כך העריכו במשרד החקלאות.

בראש היתרונות שמנה סוארי להקמת השוק עמד הפוטנציאל לפיתוח מסחר תחרותי ושקוף, בדומה לשירותי הבורסה לניירות ערך. על פי הדו"ח שכתב, השוק יאפשר שקיפות מחירים והנגשת נתונים למשתתפי השוק, לרשויות המפקחות ולציבור; הוא ייצור חלופה למגדלים המשווקים ישירות לרשתות השיווק; יאפשר אכיפת תקנים, ישפר את איכות המוצר ויצמצם את הפחת. בנוסף, השוק צפוי לעודד חדשנות בשיטות גידול ובשינוע ואחסון, לשפר את השירות ולהגדיל את המסחר בפירות וירקות.

השוק ירוויח מהשנה השנייה לפעילותו

על פי אומדן מבנה ההכנסות וההוצאות, השוק צפוי להפסיד בשנה הראשונה כמיליון שקל ולהתחיל להרוויח מהשנה השנייה לפעילותו - שבה ירשום רווח של 1.4 מיליון שקל. הרווח יגיע ל–3.1 מיליון שקל בשנה השלישית, ומהשנה הרביעית הוא צפוי להגיע ל–5 מיליון שקל, ואף יותר מכך.

ההכנסות השנתיות בסך 20–25 מיליון שקל יגיעו מדמי שכירות (13.8–17.3 מיליון שקל) שיעלו עם השנים, ומדמי ניהול וכניסת כלי רכב. ההוצאות בסך 19.7–20.2 מיליון שקל בשנה, שיעלו גם הן עם השנים, יכללו בין היתר שירותי אבטחה, משכורות לסדרנים וקופאים, תשלומי ארנונה ושירותי ניקיון.

הפעילות הסיטונית כיום בארץ מתרכזת בשישה שווקים סיטונאים, ששלושה מהם ממוקמים במרכז (בצריפין, ברחובות ובפתח תקוה). בנוסף, ישנם מפיצים המפעילים מרכזים לוגיסטיים פרטיים, כדוגמת חברת ביכורי שדה. רשתות השיווק הגדולות מחזיקות חברות בנות סיטונאיות הנמצאות בקשר ישיר עם החקלאים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker