שנה לבחירות: מה קרה להבטחות הכלכליות של הקואליציה
נתניהו אינו מפגין נחישות בתחום הכלכלי־חברתי ■ כחלון אמנם פועל להורדת מחירי הדיור והמזון - אך טרם רשם הישגים ■ התקציבים לחרדים ולדתיים זינקו - והאופוזיציה אינה מאיימת
בשבוע הבא תמלא שנה לבחירות לכנסת ה-20. סיכום ביניים כלכלי־חברתי מסמן כי הפוליטיקאים פיזרו הבטחות בנוגע לשיפור מצבם של האזרחים, אך המחירים לא ירדו והקלה לא הורגשה בכיסים.
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, עוסק במתן פתרונות לאינתיפאדת הסכינים ולמצב הביטחוני המחמיר, מתעמת עם הח"כים הערבים ולא שכח את הנושא האיראני. בקדנציה הרביעית שלו כראש ממשלה, הוא מתבלט פחות בפעילות ובמעורבות בתחום הכלכלי־חברתי, אף שבמערכת הבחירות הבטיח לציבור שיוריד את יוקר המחיה.
כראש ממשלה, ולאחר מכן כשר הכלכלה, נלחם נתניהו לאישור מתווה הגז - ואף הופיע בפני שופטי בג"ץ כדי להגן עליו. הוא לא הפגין אותה נחישות בנוגע להפחתת מחירי הדירות והבטחתו בבחירות למע"מ 0% על מוצרי מזון בסיסיים.
על פי בקשתו של שר האוצר, משה כחלון, העניק לו ראש הממשלה את ארגז הכלים לטיפול במחירי הדיור. אם כחלון יצליח בכך, נתניהו יהיה הראשון שיצטרף למקבלי הקרדיט. אם ייכשל - נתניהו יוכל לומר שנתן לו את כל שביקש. סביר להניח שלקראת הבחירות הבאות הוא ישלוף שוב הבטחות חברתיות־כלכליות.
נוסף על ראשות הממשלה, נתניהו מחזיק כיום בארבעה תיקים: הכלכלה, התקשורת, החוץ ושיתוף פעולה אזורי. כשר הכלכלה נתניהו היה יכול להוביל רפורמות להורדת יוקר המחיה, אך אינו פעיל במשרד אלא רק שומר על הקיים.
במשרד התקשורת, לעומת זאת, נתניהו מעורב מאוד - במיוחד לאחר שספג ביקורת מכלי התקשורת בבחירות. ערוץ 10, זכיניות ערוץ 2 רשת וקשת, רשות השידור, ערוץ 20, הרדיו האזורי וגם בזק ו-HOT כולם תלויים בהחלטותיו כשר תקשורת. הוא ימשיך להחזיק בתיק התקשורת גם בסבב התיקים שיבוצע בממשלה לאחר החלטת בג"ץ בעניין חזרתו של אריה דרעי לתיק הפנים. את תיק החוץ הוא לא נלהב למסור, אלא אם ירחיב את הקואליציה - מהלך שכרגע לא נראה אפשרי.
הקואליציה של נתניהו, המונה 61 חברי כנסת בלבד מול 59 חברי כנסת לאופוזיציה, היא בעייתית. עם רוב כל כך דחוק בכנסת לכל חבר כנסת יש השפעה עצומה, וקשה להוביל מהלכים גדולים. לדוגמה, ביום שני השבוע נעדרו מהצבעות במליאה יו"ר ועדת הפנים, ח"כ דודי אמסלם, ויו"ר ועדת הקליטה, ח"כ אברהם נגוסה מהליכוד, במחאה על כך שנתניהו לא מצא תקציבים לקליטת בני הפלשמורה - בשל הנומרטור, המחייב את הממשלה למצוא מקור תקציבי לכל הוצאה עתידית. ח"כ אורן חזן (הליכוד), שהוחלף בוועדת החוץ והביטחון והודיע על התפטרותו מחברותו בוועדות, עלול לגרום לו קשיים. לעומת זאת, לרוב הדחוק יש גם יתרון מבחינתו של נתניהו - כל אחד מהח"כים חושש מלהפיל את הממשלה בקולו.
כך או כך, נתניהו, שהסדיר את המשך כהונתו כיו"ר הליכוד, לא מתכוון לוותר על הסעיף בהסכם הקואליציוני המחייב את תמיכת השותפים בתקציב דו־שנתי ל-2018-2017, שמאפשר לו הישרדות בשלטון למשך שלוש שנים. אם הכנסת תאשר בסוף 2016 את התקציב הדו־שנתי הבא, נתניהו יוכל לנשום לרווחה, מכיוון שרבים הסיכויים כי ימשיך להתגורר במעון הרשמי ברחוב בלפור בירושלים עד אמצע 2019 - ולהשלים בכך עשר שנות כהונה רצופות.
לנתניהו לא כדאי שכחלון יצליח
כחלון נכנס במרץ לתפקידו במשרד האוצר. בראש סדר העדיפויות שלו הוצבה הורדת מחירי הדיור. בין ההחלטות שקיבל - הקמת עשרות אלפי יחידות דיור במסגרת מחיר למשתכן בפריפריה ובמרכז, המשקפות הוזלה של כמה מאות אלפי שקלים במחירי הדירות לזוגות הצעירים ולמחוסרי דיור, ומתן היתר לחברות בנייה בינלאומיות לפעול בישראל כדי להגדיל את ההיצע.
להערכתו, דירות מחיר למשתכן ישפיעו על הורדת מחירים בכל השוק. הוא סבור שדבריו בשבוע שעבר בראיון לירון דקל ועמית סגל בגלי צה"ל לגבי הורדת מחירי הדירות, הוצאו מהקשרם. הכותרות שפורסמו בעקבות אותו ראיון גרסו כי כחלון אינו מעוניין בהורדת מחירים חדה, אלא בהוזלה של כ-5% בלבד. עמדתו של כחלון בעד הורדה של מחירי הדיור לא השתנתה. עם זאת, אף שר אוצר אינו רוצה בקריסה של מחירי הדירות.
בסופו של דבר, הציבור ישפוט את כחלון בעיקר בנושא הדיור. בינתיים, במחירי הדירות ברבעון הרביעי של 2015 נרשמה עלייה של 8% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2014, ועלייה של 2.5% בהשוואה לרבעון שקדם לו. גם הביקוש לדירות ולמשכנתאות מזנק.
במקביל כחלון נחוש לפעול ליישום ההבטחות לבוחריו, כמו רפורמת הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים. ביום שני הוא הודיע על הורדת מחירים של מוצרי מזון בסיסיים בין היתר באמצעות הפחתת מכסים על דגים, יבוא שמן זית וירקות קפואים, וכן על סיכום עם החקלאים בעניין הוזלת מחיריהם של תפוח האדמה הכרוב והגזר, בהמשך לפתיחה של מכסה ליבוא גבינות קשות, בשר כבש וירקות טריים. כל זאת בניסיון למנוע עליית מחירים לקראת חג הפסח.
כמו כן הוביל כחלון שורה של צעדים חברתיים, כמו רפורמת הקורנפלקס, הוזלת הביטוח הפנסיוני, העלאת שכר חיילי החובה (יחד עם הבית היהודי), הגדלת קצבאות הבטחת הכנסה לקשישים ב-6,000 שקל לשנה, הגדלת השכר שבו יכולות אמהות חד הוריות לקבל בלי שתיפגע קצבתן בביטוח הלאומי והגדלת מס צעד נוסף - הפחתת מס החברות ב-1.5%. את העודף בהכנסות המדינה ממסים הוא ניצל בשנה שעברה להפחתת המע"מ ב-1% - שלא גולגלה במלואה אל הציבור.
אבל זה לא מספיק. כחלון זקוק לעוד זמן עד שהצעדים שהוא מבצע יבשילו. לנוכח התחייבותו בהסכם הקואליציוני, הוא צפוי להסיר את התנגדותו לתקציב דו־שנתי ל-2018-2017. הקדמת הבחירות אינה רצויה בחינתו מכיוון שבסקרי דעת הקהל מפלגתו בירידה. באחרונה שוב סירב כחלון להצעת נתניהו להתמודד ברשימה משותפת עם הליכוד בבחירות, והודיע שכולנו תתמודד כרשימה עצמאית. במצב כזה, מבחינה אלקטורלית לא כדאי לנתניהו שכחלון יצליח באופן משמעותי בתפקיד שר האוצר.
דרעי מחזיר עטרה ליושנה
לפני כחודשיים חזר יו"ר ש"ס, אריה דרעי, לכהן כשר הפנים - תיק שייחל לקבלתו כבר בעת הקמת הממשלה, אלא שנתניהו נתן לו את תיק הכלכלה.
דרעי ניצל את ההזדמנות הראשונה שניקרתה בדרכו ועזב את משרד הכלכלה, לאחר שסירב להשתמש בסמכותו לפי סעיף 52 לחוק ההגבלים במשק המאפשרת לו לעקוף את הממונה על ההגבלים במשק באישור מתווה הגז. דרעי, שלא התלהב ממשרד הכלכלה בלשון המעטה, חרף הצהרותיו, סייע בעזיבתו לראש הממשלה לקדם את המתווה.
כפיצוי קיבל דרעי בתחילה תיק חברתי - השר לקידום הפריפריה החברתית ותוספת תקציב של 300 מיליון שקל ליעדים חברתיים. לאחר ששר הפנים, סילבן שלום, התפטר מתפקידו העניק נתניהו לדרעי את תיק הפנים. דרעי ונתניהו ממתינים להחלטת בג"ץ בעתירה נגד שובו למשרד. בקואליציה מעריכים כי גם אם בג"ץ ימתח ביקורות על שובו - דרעי יישאר במשרד הפנים.
במשא ומתן הקואליציוני הצליח דרעי להחזיר עטרה ליושנה כאשר הצניח את חבר סיעתו, דוד אזולאי, לתפקיד השר לענייני דתות - למורת רוחה של הבית היהודי. ח"כ יצחק כהן (ש"ס), שמונה לסגן שר האוצר, מקורב מאוד לשר האוצר כחלון. כהן זוכה לשבחים על עבודה מקצועית במשרד האוצר, והוא מקובל על ראשי האגפים.
דרעי לא קופח גם בתקציבים. לפי דרישת ש"ס ויהדות התורה בוטל הקיצוץ בתקציב המוסדות החרדים שביצע שר האוצר הקודם, יאיר לפיד. דרעי יכול להיות מרוצה גם מביטול חוק השיוויון בנטל שנחקק לפי דרישת לפיד בקדנציה הקודמת.
בבחירות הבטיח דרעי להעלות את שכר המינימום, וכשהסעיף התקבל בהסכם בין המעסיקים להסתדרות הוא סימן באצבעותיו "וי". כמו כן הבטיח לבוחריו מע"מ 0% על תחבורה ציבורית, חשמל ומים. במקום זאת הוא קיבל הנחות גדולות בתעריפי התחבורה הציבורית והמים.
גפני מנווט ביד רמה
לאחר גלות של שנתיים חזרו ראשי יהדות התורה, ח"כ יעקב ליצמן וח"כ משה גפני, לתפקידיהם הקודמים: ליצמן, שהיה סגן שר הבריאות, שודרג בעקבות עתירתה של יש עתיד ומונה לשר הבריאות; וגפני שב והתיישב בכיסא יו"ר ועדת הכספים.
ליצמן הוביל את המאבק להגדלת קצבאות הילדים שקוצצו על ידי לפיד. הוא הסכים להצעת האוצר שלפיה חלק מהגידול יומר בחיסכון לכל ילד בסך 50 שקל לחודש. בנוסף החל ליצמן בהרחבת טיפולי השיניים חינם לילדים, ובכוונתו להוביל את החלת ביטוח סיעודי חובה על קשישים.
תיקון לאחור נעשה על ידי גפני, ראשי יהדות התורה וש"ס, שהגדילו את תקציבי הישיבות ומוסדות הדת לכמיליארד שקל בשנה.
בתפקידו כיו"ר ועדת הכספים גפני מנהל את ישיבות הוועדה ומנווט את התקציבים ביד רמה, תוך כדי שהוא מוכיח שאינו חותמת גומי של הממשלה. במהלך דיוני התקציב הצליח להוזיל את הריבית על משכנתאות לזכאי משרד השיכון מ-3% ל-2.5%. יחד עם חברי הוועדה הוא כפה על משרד האוצר להגדיל שורה של הקצבות חברתיות - למשל, לקליטת רופאים בפריפריה. כדי לממן זאת הופחתה תקרת הזיכוי במס לפנסיה מעבר לזו שהוצעה בתחילה על ידי האוצר. כמו כן הוא הצליח להעביר בוועדה מפה חדשה להטבות מס בפריפריה, שגובשה על ידו.
גפני, הנחשב ליו"ר ועדת כספים חברתי, לוחץ על משרד האוצר להוריד את תקרת השכר המוכרת במס בחברות פיננסיות מ-3.5 ל-3 מיליון שקל בשנה. בנתיים, עד להסכמת משרד האוצר, הוא מעכב את קידום החוק בעניין. בנוסף הצטרף גפני לדרישת ח"כים בוועדה לחייב את הממונה על שוק ההון במשרד האוצר, דורית סלינגר, להגיש לאישור הוועדה חוזרים שהיא משגרת לגופים המוסדיים. גפני כועס על אגף התקציבים במשרד האוצר, והדבר יבוא מן הסתם לידי ביטוי כשהוועדה תתבקש בקרוב עלידי המשרד לאשר שורה של העברות תקציביות.
יו"ר הבית היהודי ושר החינוך, נפתלי בנט, הצליח להגדיל בשנה האחרונה את תקציב משרדו ולהרחיב את תקציבי המוסדות הציוניים דתיים. כנציג הציונות הדתית, הוא פעל להגדיל את תקציב החטיבה להתיישבות ולחץ על חקיקת החוק שהגיש חבר סיעתו, ח"כ בצלאל סמוטריץ', המעגן את מעמדה של החטיבה להתיישבות. בנט הצליח להשיג גם תוספת של 33 מיליון שקל לאבטחת מבנים של יהודים במזרח ירושלים.
האופוזיציה אינה מאיימת בשלב זה על נתניהו. בסקר שנערך לפני שבועיים עלתה יש עתיד ל-19-18 וישראל ביתנו לשמונה. המחנה הציוני ירד מ-24 ל-18. נתניהו עוקב אחר הניסיונות לגבש חזית להפילו אבל בינתיים אף חבר כנסת או סיעה מהקואליציה לא ערקו לצד לאופוזיציה. כדי להפיל את נתניהו בהצבעת אי־אמון דרושה תמיכה לא רק של 61 ח"כים אלא גם תמיכה שלהם במועמד אחד לראשות הממשלה. בינתיים אין הסכמה על כך בין ראשי סיעות האופוזיציה: יאיר לפיד, אביגדור ליברמן ויצחק הרצוג שואפים למקום הראשון.