יוקר הדיור שולח את החרדים לעבוד - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

יוקר הדיור שולח את החרדים לעבוד

הסתירה בין היציבות היחסית במחירי הדירות לחרדים לבין הזינוק בהיקף ההלוואות שהחרדים נוטלים כדי לממן את רכישת הדירות, מקפלת בתוכה את השינוי הדרמטי שמתחולל בחברה החרדית

15תגובות
מודיעין עילית
אייל טואג

54% מהמשפחות החרדיות הן עניות. הנתון הזה הופך את האוכלוסייה החרדית לענייה ביותר בישראל. מספר הילדים במשפחה חרדית הוא שישה־שבעה, כך שמדובר במשפחות עניות וגדולות מאוד. העוני הזה נובע במידה רבה משיעור השתתפות נמוך מאוד של הגברים החרדים בשוק העבודה. רק באחרונה חצה שיעור ההשתתפות של הגברים החרדים את רף ה-50%, אבל גם זה בעיקר במשרות ירודות בעלות הכנסה נמוכה.

למרות זאת, כמעט כל המשפחות החרדיות הן בעלות דירה. מטבע הדברים מדובר בדירות גדולות, בחלק גדול מהמקרים מדובר גם בדירות חדשות, בערים החרדיות החדשות יחסית כמו בית"ר עילית או מודיעין עילית. משבר יוקר הדיור, כך נראה, מצליח לפסוח דווקא על האוכלוסייה הענייה ביותר, הזקוקה יותר מכל לדירות גדולות, במיקומים ספציפיים מאוד.

מבטלים את הגטאות: איפה יגורו 2 מיליון חרדים?

איך מצליחים החרדים להתגבר על משבר הדיור? איתן רגב, חוקר במכון טאוב, הקדיש לשאלה מחקר של 70 עמודים. התשובה מתחילה משני נתונים סותרים. האחד, ב–2003–2012 זינקו מחירי הדירות בישראל ב-34% בממוצע (עלייה ריאלית). אלא שנתון זה נכון רק לגבי דירות שקונים יהודים שאינם חרדים. מחירי הדירות של החרדים כמעט לא השתנו, ועלו ב–6% בלבד. ההסבר העיקרי לכך הוא הפנייה של חרדים לרכישת דירות במיקומים זולים, בעיקר בשטחים. הערים החרדיות עמנואל, בית"ר עלית, מודיעין עילית ואלעד (האחרונה בתוך הקו הירוק) סיפקו את מרבית צורכי הדיור של החרדים בעשור האחרון — לצד צמיחתה של עיר ספר חרדית חדשה, רמת בית שמש.

דתיים במול מחשבים עם נתוני בורסה
אייל טואג

בדיקה שערך מכון טאוב לימדה כיצד מספר הילדים החרדים הלומדים בכיתה א' בתחומי יהודה ושומרון זינק ב–371% בין 2000 ל–2014, וכיום שליש מהילדים החרדיים לומדים מעבר לקו הירוק. המחיר הממוצע של דירה בשטחים הוא כמובן נמוך מאוד — רק בערי הפריפריה הרחוקות בדרום ובצפון זול יותר — מה שאיפשר לחרדים להמשיך ולקנות לעצמם דירות במחיר נמוך יחסית.

המשכנתא זינקה ב-72%

אבל ההצלחה של החרדים לסלול לעצמם מסלול עוקף משבר הדיור היתה חלקית בלבד. מחירי הדירות שלהם אמנם לא עלו, אך מה שהשתנה מהותית הוא הדרך שבה הם מממנים את רכישת הדירות האלה.

באופן פרדוקסלי, היקף הלוואות המשכנתא של האוכלוסייה החילונית כמעט לא השתנה - המשכנתא הממוצעת צמחה ב–31%, בדיוק כמו הזינוק במחירי הדירות. התארכות משך פירעון ההלוואה, כמו גם הירידה בריבית, איפשרו למשקי הבית החילוניים לשמור על יחס המינוף שלהם. לא כך הם פני הדברים אצל החרדים, שמחירי הדירות שלהם אמנם לא עלו, אבל ההזדקקות שלהם למשכנתאות זינקה פלאים. המשכנתא החרדית הממוצעת עלתה ב–72% בעשור האחרון, ובמקביל נרשם זינוק במספר החרדים הנאלצים לקחת משכנתא — ל–41% לעומת 35% לפני עשור (ו–33% בקרב החילונים).

הסתירה הזאת, בין היציבות היחסית במחירי הדירות לחרדים לבין הזינוק בהיקף ההלוואות שהחרדים נוטלים כדי לממן את רכישת הדירות, מקפלת בתוכה את השינוי הדרמטי שמתחולל בחברה החרדית. העשור האחרון היה עשור של הידרדרות פיננסית בחברה החרדית, שחלק מחבריה כנראה מתקשים להתמודד עמה.

רגב מונה חמש סיבות עיקריות להידרדרות הפיננסית של החרדים. בהן, הידלדלות הבנייה בשטחים, שגרעה מהחרדים פתרון של עשרות אלפי דירות זולות. סיבה נוספת היא הזינוק במחירי הדירות בישראל, שהפך גם את הפריפריה העמוקה, כולל השטחים, ליקרה. במקביל, הגידול העצום של האוכלוסייה החרדית והמשבר הכלכלי העולמי הביא לכך שתרומות מחו"ל לצורך גיוס ההון לקניית דירה התמעטו ואינן מדביקות את קצב ההתרבות של החרדים, לכן התרומה היחסית מחו"ל קטנה והולכת.

בפתחו של משבר פנסיה

ואולם הסיבה העיקרית להידרדרות הפיננסית הקשה של החרדים היא היותם דור שני של חברת הלומדים. חברת הלומדים, שבה כל הגברים החרדים לומדים בישיבה ואינם עובדים, נולדה עם כניעה פוליטית של ראש הממשלה מנחם בגין לסיעות החרדיות ב–1977. עד אז, 84% מהגברים החרדיים עבדו. הדור הראשון של חברת הלומדים התפרנס על ברכי הוריו העובדים, שרבים מהם גם קיבלו שילומים מגרמניה. לדור השני כבר אין הורים עובדים, וגם אין יותר שילומים מגרמניה. הוא דור שני לעוני נורא, ולציפייה הנוראית לא פחות של ההורים החרדים שכל אחד משבעת ילדיהם יהיה בעל דירה. התוצאה היא הידלדלות משאבים קריטית בחברה החרדית, שרגב מצביע עליו במחקרו.

שני ההיבטים הקשים של הידלדלות המשאבים באים לידי ביטוי בהחרפת העוני של דור ההורים - ההורים, שאינם עובדים בעצמם, מממנים בכסף שאין להם דירות לילדיהם, על חשבון החיסכון לפנסיה. רגב צופה משבר פנסיוני נורא שיעבור על החברה החרדית בעשורים הקרובים, לאחר שההורים יפרשו בלי שיש להם מקורות מחיה.

ההיבט הקשה הנוסף הוא שקיעתה של החברה החרדית בחובות. המשכנתא הממוצעת במגזר החרדי זינקה כאמור ב-72% ומספר לוקחי המשכנתא עלה ל-41%. במקביל, היקף החוב הממוצע של החרדים הוא 1,234 שקל בחודש, הרבה יותר מכל קבוצה אחרת בחברה הישראלית. יתרה מכך, כשרגב בדק את הפער בין ההוצאות להכנסות החודשיות, הוא מצא כי המשפחה החרדית הממוצעת חיה עם מינוס של 3,200 שקל בחודש — הרבה יותר אפילו מהפער בין ההכנסות להוצאות של אוכלוסייה ענייה אחרת בישראל, האוכלוסייה המוסלמית.

רגב מציין שפער גדול כל כך בין הכנסות להוצאות אינו הגיוני, ומעורר חשד לקיומן של הכנסות לא מדווחות. במלים אחרות: הון שחור. עם זאת, חשד דומה קיים גם לגבי האוכלוסייה הערבית, והמינוס החודשי שלה עדיין קטן בהרבה. ההסבר העיקרי לפער הזה, לפיכך, הוא הנטייה הגוברת של החרדים לקחת על עצמם חובות - חלקם מתרומות (גמ"חים), אבל בעיקר חובות לבנקים.

מדוע הבנקים מעמידים הלוואות לאוכלוסייה ענייה ודלה במשאבים, כמו החרדים? זאת שאלה מעניינת. ההסברים של רגב הם הדירות שבבעלותם, המשמשות כבטוחה, וגם ההיסטוריה החיובית של החרדים, שעד היום הקפידו לפרוע את כל החובות לבנקים כסדרם. בפועל, במצבים קיצוניים, כשמשפחה מתקשה לפרוע את המשכנתא שלה, הקהילה כולה מתגייסת כדי לחלץ אותה מהמצוקה. אלא שלהערכתו של רגב לא לעולם חוסן, וככל ששיעורי החוב בחברה החרדית יגדלו - כך גם יגדלו שיעורי אי הפירעון שלהם. כבר עתה שיעור הפיגורים בהלוואות משכנתא של חרדים הוא 15%, לעומת 8% בקרב החילונים.

רגב מעריך כי לא לעולם חוסן גם לגבי האוכלוסייה החרדית כולה. לטענתו, קרוב לוודאי שמחירי הדיור הגבוהים בישראל מקרבים את המודל של חברת הלומדים אל קצו. "במציאות הכלכלית הנוכחית", הוא כותב, "שיטת המימון הנהוגה במגזר החרדי, המאפשרת את קניית הדירות במחיר של הגדלתה מתמדת של היקף החובות וההתחייבויות, אינה בת קיימא לאורך זמן".

בשיחה עם TheMarker מעריך רגב כי הדבר עולה בקנה אחד עם הדיווחים על שיעור שיא של גברים חרדים שיוצאים לעבוד. המודל הפיננסי של חברת הלומדים, בעידן של מחירי דיור מאמירים, פשוט אינו יכול להמשיך להתקיים יותר, ולחרדים אין ברירה אלא לצאת לעבודה. מהבחינה הזאת, ישראל יכולה להתברך לפחות בתוצאה חיובית אחת של משבר הדיור - שינוי פניה של החברה החרדית לטובה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#