הפיקוח על הבנקים וחברות האשראי במגעים להקלת הדרישות להפיכתן לבנקים

בבנק ישראל שוקלים להנהיג תקופת מעבר שבה בנקים חדשים ייהנו מכללי רגולציה מקלים - ובודקים אילו כללים מרתיעים במיוחד את חברות כרטיסי האשראי מפני הגשת בקשת היתר לפעול כבנק

מירב ארלוזורוב
מירב ארלוזורוב

המפקחת על הבנקים בבנק ישראל, חדוה בר, מנהלת מגעים עם חברות כרטיסי האשראי כדי לבחון את הקלת הרגולציה הנדרשת לשם הפיכתן לבנקים. בפיקוח בודקים מהן הדרישות הרגולטוריות שמרתיעות ביותר את החברות מפני הגשת בקשה לקבל היתר לפעול כבנקים, ובוחנים אפשרות להקלת אותן דרישות.

השאיפה של הפיקוח על הבנקים, בהנהגתה החדשה של בר, היא להקל את הקמתם של בנקים חדשים בישראל - ובייחוד את הפיכתן של שלוש חברות כרטיסי האשראי, לאחר הפרדתן מהבנקים המחזיקים בהן כיום, לבנקים חדשים. לשם כך שוקל הפיקוח יצירת מדרג רגולטורי מקל לבנקים חדשים - כלומר להנהיג, למעשה, תקופת מעבר שבה בנקים חדשים ייהנו מכללי רגולציה מקלים בהרבה, לפני שתחול עליהם הרגולציה המלאה שחלה על בנקים.

בפיקוח על הבנקים מעריכים כי שלוש חברות כרטיסי האשראי - ישראכרט שבבעלות בנק הפועלים, לאומי קארד שבבעלות בנק לאומי, וכאל שבבעלות הבנקים דיסקונט והבינלאומי - בשלות כמעט להיהפך לבנקים חדשים. בפיקוח רוצים מאוד לראותן נהפכות לבנקים - גם במחיר ויתור על חלק נכבד מדרישות הפיקוח המסורתיות של בנק ישראל. ההערכה היא כי בחברות כרטיסי האשראי טמון הסיכוי העיקרי להוסיף בנקים חדשים בישראל, לראשונה מאז 1970. בפיקוח מקווים בנוסף כי החברות ירצו להיהפך לבנקים, מפני שהדבר יאפשר להן לגייס פיקדונות מהציבור - ובכך לזכות במימון הזול ביותר האפשרי. ואולם, אין ודאות כי בעלי המניות של חברות כרטיסי האשראי, לאחר הפרדתן מהבנקים, יחפצו בכלל להפוך את החברות לבנקים.

הפיקוח על הבנקים הולך בדרכה של הרפורמה שנעשתה בבריטניה, שבה הוקלו במידה ניכרת הדרישות הפיקוחיות מבנקים חדשים, במטרה לעודד את הקמתם - לאחר שעד 2010 לא הוקם בנק קמעוני חדש בבריטניה במשך 150 שנה. מאז שהושקה הרפורמה ב–2013, הוקמו במדינה כבר 12 בנקים חדשים, בעיקר בנקים אינטרנטיים.

המפקחת על הבנקים חדוה בר בוועדת הכספים של הכנסת
המפקחת על הבנקים חדוה ברצילום: אמיל סלמן

בריטניה נפגעה קשות מהמשבר הפיננסי של 2008, ושני בנקים ענקיים בה נזקקו לחילוץ על ידי הממשלה. המסקנה של הרגולטורים הבריטים מן המשבר היתה כי יש לבזר את כוחם של הבנקים הקיימים, שכולם מוגדרים כגדולים מכדי ליפול, כדי להגדיל את מספר הבנקים שקריסתם לא תהיה סיכון סיסטמי למערכת הבנקאות כולה. ההחלטה לשוב ולהגדיל את מספר הבנקים בבריטניה נועדה גם לשם עידוד התחרות.

הבריטים הבינו אמנם כי הקמת בנקים חדשים כרוכה בסיכון של נפילת בנקים קטנים, אבל החליטו כי קריסתו של בנק קטן היא סיכון כלכלי שאפשר לעמוד בו. למעשה, הבריטים ערכו תפנית מכוונת במדיניות הפיקוח על הבנקים, והכריזו כי מטרת הפיקוח אינה עוד "אפס קריסות של בנקים" - מתוך הבנה כי מה שמאיים על מערכת הבנקאות אינה קריסה של בנקים קטנים, אלא דווקא עוצמתם מרחיקת הלכת של הבנקים הגדולים מכדי ליפול.

במסגרת ההקלות התחייבו הבריטים לסיים את הליך ההיתר לבנק חדש בתוך חצי שנה, להפחית את דרישת ההון המזערית מ-9% לבנק רגיל ל-4.5% לבנק חדש ולהקל מאוד גם בדרישות הנזילות. בבריטניה הוקמה יחידה חדשה בשם New Bank Start–Up Unit, שמטרתה ללוות את מי שמגישים בקשה להקים בנק ולסייע להם לצלוח את משוכות הרגולציה של הבנק המרכזי הבריטי.

שינוי העמדה של בנק ישראל בנוגע לבנקים חדשים, לאחר שזה 46 שנים לא העניק בנק ישראל היתר להקמת בנק חדש, נובע מהרוחות החדשות המנשבות ברשויות הפיקוח בעולם, אבל זהו בעיקר מענה ללחצים של ועדת שטרום להגבלת התחרות בתחום האשראי. בנק ישראל חבר בוועדה, והתחייב בפניה להקל את הרגולציה שלו - שנתפשה עד כיום ככזו שמקדמת יציבות על חשבון התחרות. המפקחת על הבנקים החדשה, בר, מנסה להוכיח כי בנק ישראל שינה את טעמו, וכי הוא משוכנע כיום בחובה שלו לקדם גם את התחרות.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ