רשות ההגבלים: יש לקבוע קרוב לחמש שנות מאסר בקרטל הלחם

הרשות ערערה על ענשם של ברמן ודוידוביץ', ודרשה להחמיר בעונש המאסר, ולהעלות את הקנסות ל-4 מליון שקל ■ דוידוביץ' ערער במקביל על חומרת העונש

אורה קורן
אורה קורן

רשות ההגבלים העסקיים ערערה היום לבית המשפט העליון על העונשים שנגזרו בפרשת קרטל הלחם על המאפיות והנאשמים שהורשעו בשותפות בקרטל. הערעור מתייחס לישעיהו דוידוביץ' ולמאפיות דוידוביץ' ואלומות, וליהודה שניידמן ממאפיית ברמן.

על פי הרשות, כיוון שנפסק כי השניים פעלו בנסיבות מחמירות, יש להחמיר בעונשם, ולהעמיד אותו בקרבת הרף העליון של הענישה הקבוע בחוק – 5 שנות מאסר וקנס של 4 מיליון שקל.

לחמים במאפיות אנג'ל
"מהכרעת הדין משתקפת תמונה קשה וחמורה של פעילות עבריינית רחבה ושיטתית"צילום: אלון רון

לפני כחודש וחצי גזר שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, עודד שחם, עונש של שנת מאסר אחת על ראשי המאפיות דוידוביץ וברמן. על יהודה שניידמן, בעלי מאפיית ברמן נגזר גם קנס של 200 אלף שקל, ועל ישעיהו דוידוביץ' נגזר קנס של 300 אלף שקל. על מאפיית ברמן עצמה הושת קנס בגובה 1.4 מיליון שקל, ומאפיית דוידוביץ נקנסה ב-700 אלף שקל. מדובר בגזר דין הנחשב קשה יחסית להכרעות בהפרות חוק ההגבלים.

הרשות טענה בערעור כי קיים פער גדול - גדול מידי - בין חומרת המעשים שבהם הורשעו השניים לבין העונש שהושת עליהם. "מהכרעת הדין משתקפת תמונה קשה וחמורה של פעילות עבריינית רחבה ושיטתית. מעשיהם הפסולים כללו תיאום בדבר העלאת מחירי הלחם האחיד והחלה, וכן הסכמה על חלוקת שוק כלל ארצית בדרך של המנעות מתחרות על לקוחות.

"בכל אחת משתי ההסכמות הללו בנפרד, לא כל שכן בשתיהן יחדיו, קיים פוטנציאל הרסני לתחרות בין המאפיות, פוטנציאל שהתממש. באבחה אחת גדעו המשיבים ושאר חברי הקרטל את התחרות ששררה ביניהם", נכתב בערור. לגישת הרשות, מדובר בקרטל כלל ארצי, הכולל תיאום להעלאת מחירים וחלוקת שוק במוצר יסוד בסיסי, שפגע בכלל צרכני הלחם במדינת ישראל, שמסתיים בענישה קלה מדי. לדבריה, הריסון שנהג בית המשפט ביחס לענישה בעבירות כלכליות הוא נחלת העבר. בעידן שבו כבר הופנם הפסול החברתי שבעבריינות הכלכלית, העונש שהושת מקל באופן בלתי מוצדק.

 יהודה שניידמן, מנכ"ל מאפיית ברמן
יהודה שניידמן, מנכ"ל מאפיית ברמןצילום: אוליבייה פיטוסי

רשות ההגבלים לא הביאה חוות דעת של מומחה מטעמה כדי להוכיח נזק משמעותי.

גם הנאשמים מערערים

מנגד, מאפיית דוידוביץ', בעלי המאפיה ישיעהו דוידוביץ', ומאפיית אלומות חולון, ערערו גם הם היום לביהמ"ש העליון, באמצעות עו"ד איריס ניב סבאג, על הכרעת הדין של בית המשפט בתיק קרטל הלחם.  

המערערים קבלו על הקביעה לפיה נסיבות ההסדר הכובל היו מחמירות ועל חומרת הדין.

לגבי ההסכמה לתיאום מחירים, נטען בכתב הערעור כי העלאת מחירי המבצע לשלושה לחמים או חלות בעשרה שקלים חלה על אזורים מוגבלים של אוכלוסייה חרדית. ביחס לקבוצת דוידוביץ', הוכח כי מדובר היה בסדרי גודל של כ-40 חנויות. נקבע גם כי ההסכמה לא חלה על רשתות שיווק.

עוד נטען כי ההסדר היה בהיקף של כ-100 אלף שקל ביחס לקבוצת דוידוביץ' וכ-500 אלף שקל לגבי כלל ההסדר. לפיכך, טוענת ניב סבאג, הראיות היו צריכות להוביל למסקנות בדבר נזק מינורי.

המערערים טענו גם כי בדיונו בסוגיית הנסיבות המחמירות, בית המשפט המחוזי לא נתן משקל מספיק לנסיבות המיוחדות של קבוצת דוידוביץ', כמו למשל העובדה שזו קבוצת מאפיות קטנות שחוללו את התחרות של המבצעים המיוחדים (מחירי ה-3 ב-10) - אך לא יזמו את ההסדר הכובל, ולא היו הראשונות ליישם אותו. לאור נסיבות אלה מדובר, לטענתם, בהסדר כובל שלא בנסיבות מחמירות.

גם יהודה שניידמן, שכיהן כמנכ"ל מאפיית ברמן, הגיש ערעור לבית המשפט העליון על הרשעתו בעבירה בנסיבות מחמירות ועל גזר הדין שהוטל עליו. שניידמן טוען כי בית המשפט קיבל את עמדתו לפיה מעולם לא הוטל עונש של מאסר מאחורי סורג ובריח על מנכ"ל שכיר, ולפיכך לא היה מקום להחמיר עימו. עוד טוען שניידמן כי הרשעה בעבירה בנסיבות מחמירות שמורה למקרים חריגים שהפגיעה מהם בתחרות חמורה מאוד, וכי עניינן של המאפיות לא נכלל בקטיגוריה זו, שעה שהמחירים בכל מקרה היו נתונים לפיקוח של משרד התמ"ת.

את שניידמן מייצגים עו"ד ירון קוסטליץ ואיילת כהן ממשרד קוסטליץ ושות'.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ