ההחלטה המפתיעה של כחלון - בראש רשימת היעדים של האוצר

היעד להפחתת מדד האי שוויון הוא הראשון בסדרת היעדים בתוכנית העבודה של המשרד ■ עם זאת, הוא אינו מלווה ברשימת צעדים ישירים

שר האוצר משה כחלון העמיד את צמצום האי־שוויון בראש רשימת היעדים של האוצר. בהחלטתו נוקט כחלון צעד חברתי יוצא דופן בכך שהוא קובע כי מדד האי־שוויון במשק יהיה המדד העיקרי שמשרד האוצר שואף לשפר. שיפור מדד ג'יני הוצב כיעד הראשון בתוכנית העבודה של משרד האוצר ל–2016.

זאת הפעם הראשונה אי פעם שהאוצר מציב לעצמו יעדים כמותיים למדידת פעילותו, והבחירה להציב כמדד הראשון ברשימה דווקא את מדד האי־שוויון מעידה כי כחלון סבור כי בעיית הפערים היא הבעיה הכלכלית החמורה ביותר של ישראל. על פי תוכנית העבודה של האוצר, המשרד שואף כי מדד ג'יני ברוטו יירד מרמה של 0.47 ב–2015 ל–0.44 ב–2016 - עד לרמה של 0.4 בלבד ב–2018.

ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר כחלון בישיבת ממשלה
ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר כחלון בישיבת ממשלהצילום: מרק ישראל סלם

מדד ג'יני ברוטו מתייחס לפערים שנובעים משוק העבודה, בשל פערי שכר, לפני התערבות הממשלה דרך קצבאות ומסים. כלומר, האוצר שואף להפחתת האי־שוויון לא דרך תמיכות ומסים, אם כי דרך שיפור שכר העבודה של מקבלי שכר נמוך. יש להזכיר כי לפחות חלק מהשגת המדד כבר מובטחת עקב העלאת שכר המינימום הצפויה - אך הגעה ליעד בוודאי שאינה מובטחת.

עם זאת, צריך לסייג כי למרות הצבת מדד ג'יני בראש רשימת המדדים של האוצר - הוא אינו מלווה ברשימת צעדים המפרטת כיצד יש להשיגו. זאת, בניגוד למדדים האחרים ברשימה, שכן מלווים בצעדים ספציפיים לקידומם. באוצר העדיפו ככל הנראה לא לפרט את הצעדים הנדרשים, מכיוון שמדובר בצעדים משותפים למשרדי ממשלה נוספים.

מדדים מפתיעים

מדד ג'יני הוצב ראשון, לפני יעדים קלסיים של משרד האוצר, כמו צמצום הגירעון והעלאת הכנסות המדינה. עם זאת, הרשימה כוללת עוד יעדים מפתיעים — כמו העלאת הפריון, הגדלת מספר התחלות בניית הדירות ל–60 אלף (לעומת 50 אלף ב–2015) והקטנת הריכוזיות של הבנקים. בכל המדדים, האוצר מציב לעצמו יעדים כמותיים ברורים גם ל–2016 וגם לשנים הבאות - כך שקל יהיה למדוד ולראות אם השיג את מטרותיו.

תוכנית העבודה של האוצר לשנת 2016 ידועה לציבור זה כמה חודשים, מאז גיבש המשרד את תקציב המדינה לשנה זו. כחלון חוזר על עיקריה, אך למרבה הצער - אין בתוכנית שהוא מציע את הרפורמות והשינויים המבניים שיחזירו את המשק למסלול של צמיחה בת קיימא, שתאפשר לציבור לחיות ברווחה ובביטחון כלכלי.

תוכנית האוצר כוללת גם מדדים של - עמידה ביעדים הפיסקליים, צמצום ההון השחור, הפחתת עלויות והגברת נגישות במגזר הפיננסי, הבטחת חיסכון פנסיוני הולם ושיפור הניהול בחברות הממשלתיות.

אך בשעה שנגידת בנק ישראל, התעשיינים, הכלכלנים ו–OECD (הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי) מדברים על הפריון הנמוך של המשק הישראלי - האוצר לא מציע דרכים ספציפיות להעלאת הפריון (כחלון אמר כי ימנה צוות לגיבוש המלצות בנושא); ובעוד הכלכלן הראשי של האוצר מדווח על נסיגה גדולה בענף ההיי־טק בשנים האחרונות - האוצר לא מציע פתרונות מעשיים גם לבעיה זאת.

היעד השני בחשיבותו שקבע משרד האוצר הוא הגירעון בתקציב המדינה, שהיה 2.15% ב–2015. האוצר קבע ל–2016 יעד גבוה יותר (2.9% תוצר) למגינת לבם של אנשי בנק ישראל. יעד הגירעון ל–2018 נקבע על 2.25%. הבעיה בהתנהלות האוצר בתחום זה היא שהמשרד נוהג לעתים קרובות מדי לשנות את יעד הגירעון, תמיד כלפי מעלה, כדי להתאימו לצרכיו הכלכליים־פוליטיים.

היעד השלישי הוא לסך הכנסות המדינה, שהיה ב–2015 297.5 מיליארד שקל. משרד האוצר שואף להכנסה של 312.3 מיליארד שקל ב–2016, 322.7 מיליארד שקל ב–2017 ו–338.2 מיליארד שקל ב–2018. גם אלה יעדים מאוד לא שאפתניים.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ