ההכנסות הצפויות מהקזינו: כחצי מיליארד שקל; "זה עוד מס על העניים"

מומחים: קזינו לא יספיק כדי להציל את התיירות הגוועת לאילת, ערים נוספות ירצו לקחת חלק בחגיגת ההימורים ■ דוד פתאל, בעלי רשת מלונות פתאל: "ההמלצה שלי היא שתושבים מקומיים לא יוכלו להמר בקזינו"

צבי זרחיה, רינה רוזנברג ומוטי בסוק

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, קיים היום בצהרים דיון בסוגיית הקמת קזינו באילת, שבו השתתפו שר התיירות יריב לוין, שר התחבורה ישראל כ"ץ, מנכ"ל משרד ראש הממשלה אלי גרונר ומנכ"ל משרד התחבורה עוזי יצחקי. בסוף הדיון סוכם כי לוין יעמוד בראש צוות היגוי, שבו יהיו חברים גם גרונר, יצחקי, נציגים ממשרדי האוצר, המשפטים וביטחון פנים, וכן ראש עיריית אילת. הצוות יבחן 
את הדרכים לקידום הנושא בחודשים הקרובים, ויגיש את המלצותיו לנתניהו.

לפי הערכות בממשלה, הקמת הקזינו תייצר הכנסות של 400 מיליון שקל, שכוללים מס מחזור (תמלוגים) על פדיון הקזינו בשיעור של 15%, דמי זיכיון של 
25%–40% מהרווח התפעולי ומס חברות. על כך יתווספו הכנסות בגין מס הכנסה בעבור המשרות החדשות שיווצרו בקזינו, בהיקף של 50–100 מיליון שקל. לפי משרד התיירות, הקמת הקזינו צפויה להגדיל את התיירות לישראל בכחצי מיליון תיירים בשנה.

אילת. משרד התיירות: "עד ארבעה בתי קזינו זה המודל המנצח שישמור 
על הרווחיות"

להצעה להקים קזינו באילת או בתמנע אין לפי שעה רוב בקואליציה, בשל התנגדות ראשי סיעות ש"ס, הבית היהודי ויהדות התורה. שר האוצר ויו"ר כולנו, משה כחלון, הודיע כי יגבש את עמדתו רק אחרי שיוגש תזכיר של הצעת חוק בעניין. הקואליציה הנוכחית היא קואליציה שברירית, שמונה 61 חברי כנסת מול 59 חברי אופוזיציה. בכנסת מעריכים כי כמו בפעמים הקודמות שבהן הועלתה הסוגיה ולא קודמה — כך יקרה גם הפעם. 61 חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה — ש"ס, הבית היהודי, יהדות התורה, המחנה הציוני, יש עתיד ומרצ — מתנגדים לקזינו.

ראש עיריית אילת, מאיר יצחק־הלוי מהליכוד, תומך בהקמת הקזינו. באילת סבורים כי הקמת הקזינו בעיר תגביר את תנועת התיירים ואת הפעילות הכלכלית, ולכן לוחצים על אנשי הליכוד לקדם את המהלך. בנוסף, נתניהו מיודד עם שלדון אדלסון, בעלי העיתון "ישראל היום", שמחזיק בחברת לאס וגאס סנדס המפעילה בתי קזינו ברחבי העולם. עם זאת, בפתח הדיון אמש אמר נתניהו כי שלדון אדלסון אמר לו שאין בכוונתו להשקיע בקזינו בישראל בשום מצב ובשום צורה.

"תרופה לתיירות לאילת"

בחינה ראשונית שערך משרד התיירות העלתה כי קיימת כדאיות כלכלית להקמת מתחם הכולל עד ארבעה בתי קזינו באילת, שייבנו בנפרד מבתי המלון ולא כחלק מהם, בשטח שדה התעופה העירוני המתפנה.

"קזינו אחד לא ייצור נפח שיוביל להקמת אטרקציות נוספות", מסבירים במשרד התיירות. "אולי נצטרך לקבוע שכחלק מקבלת הזיכיון, כל קזינו יהיה חייב להיות מלווה במרכז כנסים או אטרקציה אחרת, ואז אפשר יהיה ליצור מתחם ענק. ההנחה היא שצריך ליצור מהלך משמעותי לאילת והמנוע צריך להיות קזינו שיביא את האטרקציות ואת הקמת בתי המלון. עד ארבעה בתי קזינו זה המודל המנצח שישמור 
על הרווחיות".

קזינו
"תופעת ההימורים הפתולוגיים־כפייתים זו נטייה טבעית שכבר קיימת, ולא משהו שהרחבת האפשרות להמר תרחיב"צילום: רויטרס

בשלב זה עדיין אין רשימה אופציונלית של חברות שיכולות להיות רלוונטיות לניהול הקזינו, אם ייצא לפועל, אך ההערכות הן שהחברות שיתמודדו במכרז יהיו חברות בינלאומיות — לאור חוסר הניסיון של חברות ישראליות בתחום זה.

הקולות שמגיעים מכיוונם של משרדי ראש הממשלה והתיירות מתייחסים לקזינו כאל תרופה, שתרפא את התיירות באילת — הסובלת מירידה מתמשכת. נתניהו אמר בדיון כי בדיקת ההיתכנות והכדאיות להקמת קזינו באילת באה על רקע הכוונה להציל את העיר מקריסה כלכלית. לדבריו, הקמת קזינו תיצור אלפי מקומות עבודה חדשים. במשרד התיירות מתייחסים לקזינו באילת בתור צינור הנשמה, וטוענים כי לא בכדי בחירת המיקום להקמת קזינו היא באילת ולא בערים אחרות בישראל.

דוד פתאל, בעלי רשת מלונות פתאל, מסביר כי "קזינו מתחבר יותר ליעד של ריזורט, כמו אילת. זה לא טוב שזה יהיה במקום נגיש לכולם, ואנשים יתרגלו ללכת לקזינו כל הזמן, אלא רק כשיוצאים פעם או פעמיים בשנה לחופש. בכלל ההמלצה שלי היא שתושבים מקומיים לא יוכלו להמר בקזינו".

אבל יש גם קולות אחרים, שלא חושבים שהשינוי יהיה דרמטי כל כך. "קשה לחזות מה יקרה, אבל בכל זאת הניסיון העולמי המחקרי יכול ללמד אותנו שברוב המכריע של המקרים מדובר על רוב מהומה על לא מהומה — גם בהיבטים החיובים וגם בשליליים", אומר ד"ר אמיר שני, מרצה בכיר במחלקה לניהול מלונאות ותיירות באוניברסיטת בן גוריון ועמית במרכז איין ראנד בישראל.

לדברי שני, "יש ציפייה שהקזינו ישנה את התמונה מקצה לקצה ויפריח את השממה באילת, אבל זה לא ככה. תעשיית ההימורים בעולם נמצאת במגמת ירידה — בונים פחות בתי קזינו, כי כבר יש הרבה מאוד יעדי תיירות עם הימורים ויש גם את האפשרות להימורים אונליין, שזו תעשייה שצמחה בצורה מרשימה מאוד בשנים האחרונות. כל זה הוביל לצינון תעשיית ההימורים הפיזית של בתי הקזינו".

שני נמנה על המעודדים הקמת קזינו באילת, אך לא בזכות ההשפעות הכלכליות שכולם מייחסים לו. לדבריו, "טוב שיתאפשר לתושבי המדינה ולתיירים לעסוק בשעות הפנאי בפעילות של הימורים. אנשים נהנים מהימורים, וזה טוב מבחינה מוסרית ואנושית לאפשר את זה. אבל לא הייתי בונה על זה הרים ומבטיח הבטחות על הפרחת אילת או שינוי מהותי בתעשיית התיירות בישראל בעקבות בתי הקזינו".

תושבת אילת, טל חורש, שהיתה יועצת של תאגיד התיירות בעיר, מספרת כי הדעות חלוקות. לדבריה, חלק מהתושבים מבינים עד כמה קזינו יכול לקדם את העיר ומשוועים לכך, תוך התייחסות לחשיבות שהנושא יהיה בפיקוח ודברים יהיו בשליטה — ויש כאלה שמתנגדים, מחשש שהעיר תיהפך לעיר עם תופעות שליליות. "עובדה שלאס וגאס היא לא עיר פשע, ויש קזינו בכל עיר תיירות בעולם", אומרת חורש. "בתקופה שהיה כאן קזינו לא חוקי של ספינות קזינו לא היה גידול בפשע. כשהיה מעבר גבול נגיש לסיני, מאות אם לא אלפי אנשים עברו מדי יום כדי להמר בקזינו ולא היתה בעיה. אנחנו רואים מה קורה בעולם — התיירות בערים עם קזינו משגשגת — אז אם רוצים להפוך את אילת לעיר תיירות בינלאומית, זו הדרך".

"עוד מס על העניים"

מעבר להשפעה הכלכלית על העיר, עולה נושא ההשפעה של הקזינו על החברה הישראלית בכלל והעיר אילת בפרט. לפי משרד התיירות, כבר כיום יש 90 אלף מהמרים מכורים בדרגות שונות (59 אלף מהמרים בעייתים וכ–31 אלף מכורים להימורים), באינטרנט, בהימורים לא חוקיים או בהימורים בנסיעות לחו"ל. ההערכות מדברות על הימורים בלתי־חוקיים בהיקף של 10–15 מיליארד שקל בשנה.

במשרד התיירות אומרים כי "המדינה צריכה לשאת בנטל החברתי של הימורים לא חוקיים, וכשזה קורה בצורה חשאית — יכולת המעקב והפיקוח נמוכה. בסינגפור הסתכלו על הקמת קזינו כאפשרות לשלוט בתופעה. אם אני מצליח ליצור מערך מפוקח שאני שולט בו, התוספת השולית של המתמכרים תהיה נמוכה — כי אתה מנתב אותם למקום אחר.

"הגידול של המתמכרים הוא שולי בהקמת בית קזינו. הנפח הוא לא משמעותי — ואילו המדינה מרוויחה. אם אתה יוצר מערכת של הגבלות ממוקדות בנפרד לקהל המקומי, אתה יכול לצאת נשכר מבחינה חברתית — כי הם יהמרו באופן מפוקח. נגביל מספר כניסות או הגבלת ההימורים עד סכום מסוים, וככה ניצור מערכת חכמה שמאפשרת לאנשים להמר בצורה נורמטיבית. כיום כל מי שרוצה נכנס להמר באינטרנט. התופעה מתקיימת אתך ובלעדיך, ולכן עדיף להיות מוביל ולא מובל".

הכלכלן פרופ' מומי דהן מציג עמדה מנוגדת: "הרעיון הזה של הקמת קזינו עם גישה לישראלים זה צעד בכיוון הלא נכון, והוא עוד מס על האוכלוסייה הענייה. לא מספיק שמעודדים אותנו כל בוקר וערב להשתתף בהימורים, ומנמקים את זה בעזרה להגדלת החינוך והבריאות, אז עכשיו יעשו את זה באמצעות הקזינו. זה דבר פסול בעיני לעודד את האוכלוסייה הישראלית להמר. גם ככה יש עידוד יתר של ההימורים — ועידוד היתר הוא מס רגרסיבי 
מאין כמותו".

דהן מודה שהחומרה מופחתת מכיוון שהקזינו, אם יוקם, יהיה באילת — אבל זה לא מרגיע אותו. "אני מסתכל על זה בראייה ארוכת טווח. כשיהיה קזינו באילת, גם הרשויות בטבריה ירצו, ואיך ננמק למה באילת מקימים קזינו ובטבריה לא? ברגע שפורצים את הסכר, המים נשפכים לכל מיני כיוונים.

"אני מסתכל על הנזקים של הימורים בדומה לנזקים של סמים, כי שניהם שייכם למשפחת ההתמכרות שגורמת נזק בלתי־רגיל. אם היו מציעים לנו להגדיל את מספר התיירים באמצעות מתן סמים באילת, אז היינו הולכים על זה? האם משום שאנחנו רוצים לעודד הגעת תיירים לאילת — כל הכלים כשרים? כחברה צריכים להיות לנו קווים אדומים".

"נטייה פתולוגית להימורים היא מאפיין אישיותי"

שני, לעומת זאת, לא צופה שינויים מרעישים גם בתחום החברתי כתוצאה מהקמת הקזינו: "ברוב המכריע, הרחבת האפשרויות להמר לא הובילה להשפעות חברתיות תרבותיות שליליות משמעותיות שבהן העלות עלתה על התועלת. תופעת ההימורים הפתולוגיים־כפייתים זו נטייה טבעית שכבר קיימת, ולא משהו שהרחבת האפשרות להמר תרחיב.

"חוקרים מאוניברסיטת הרווארד בדקו את תעשיית ההימורים בארה"ב ב–35 השנים האחרונות, שבהן מגוון האפשרויות גדל, בתי קזינו התפתחו וכך גם ההימורים אונליין, אבל שיעור המהמרים באוכלוסייה נשאר ללא שינוי סטטיסטי משמעותי. מסקנת החוקרים ושל מחקרים אחרים במדעי המוח היא שהנטייה הפתולוגית של הימורים היא מאפיין אישיותי, ולא פועל יוצא של הרחבת בתי הקזינו.

"מי שנוטה להמר עושה זאת גם בצורה בלתי־חוקית ובעזרתה הנדיבה של המדינה שקוראת לזה מפעל הפיס, רק שלמדינה מותר מה שלאזרחים אסור, באקט של צביעות והתנשאות כלפינו. בנוסף ישנם מחקרים שנעשו בארה"ב שהראו שאין גידול בשיעור הגירושים או ההתאבדויות כתוצאה מפתיחת בתי קזינו, ומחקרים אחרים מראים ששיעור הזנות פחת כתוצאה מפתיחת בתי קזינו".

לדבריו, שיעור הפשע לא אמור לעלות כתוצאה מפתיחת בתי הקזינו, ואם הוא יגבר — הסיבה תהיה הגידול בתיירות. "מחקרים מראים שיש קשר בין פתיחת בתי קזינו לשיעור הפשע, אבל כשחוקרים לעומק מגלים שהגידול הוא בגלל עלייה במספר התיירים ולא בגלל הקזינו. תיירים מושכים נוכלים, שרוצים לנצל את העובדה שהם לא מכירים את המקום, ולכן יש עלייה בכייסים וניסיונות אונס. אבל לא מדובר בפשיעה ישירה הקשורה לבתי קזינו. בתי קזינו הם בטוחים מאוד, מקומות שמורים עם פיקוח. זאת, בניגוד לבתי קזינו לא חוקיים, שם כמובן המהמר חסר אונים ולא יכול להתקשר לכוחות הביטחון במקרה הצורך כי הוא שותף לפשע, ואז הפתרון הוא אלימות".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker