פרשנות

פרשת הריגול האמריקאי מציבה סימן שאלה על שיתוף הפעולה בסייבר

האם ישראל צריכה לשתף מדינות וחברות זרות בחוד החנית של מלחמתה בסייבר, כפי שהציע נתניהו?

אורה קורן
אורה קורן

שגריר ארה''ב בישראל, דן שפירו סרב להתייחס הערב (ו') לשאלתה של איילה חסון בערוץ 10, האם ארה''ב אכן ריגלה אחרי ישראל כפי שנחשף בסוף השבוע. הכוונה לפרסום המבוסס על מסמכי סנודן, לפיו ארה''ב ובריטניה עקבו אחר נתונים שאספו בקפריסין ממטוסים ללא טייס (מל''יט) ישראלים.

שפירו אמר כי לא יתייחס לכל פרסום בעיתון, אולם הוא רוצה להדגיש את שיתוף הפעולה המודיעיני בין ישראל לארה''ב בנושאים החשובים במזרח התיכון.

מל"ט ישראלי מסוג "הרון 1"
מל"ט ישראלי מסוג "הרון 1" צילום: התעשייה האווירית

העדר הכחשה לשאלת הריגול מעלה את הסבירות, שהוא אכן התבצע. ישראל אמנם ביקשה הבהרות משתי המדינות, ומעניין יהיה לראות כיצד יגיבו. עם זאת, סוגיית הריגול לא צריכה להפתיע לחלוטין את ישראל. די ברור, שאם לאמריקאים תחנות האזנה וקליטת נתונים באיזור לאיסוף מודיעין על ההתפתחויות בסוריה, למשל - אותן תחנות יכולות ומסוגלות לקלוט שדרים מישראל. סביר להניח גם שאותן תחנות ריגול בקפריסין לא שימשו רק לקליטת שדרים ממל''טים, אלא למעקב נוסף אחרי יעדים בישראל, כולל ירוט שיחות מדיניות, בטחונית ומודיעינית מוצפנות. ישראל תידרש עתה לבחון את כל רמות ההצפנה של גופי השלטון והמודיעין ולשדרגן, אם הן ברמה דומה לאלה של המל''טים.

השאלה המעניינת היא, אם האמריקאים והבריטים אכן הצליחו לפצח את השידורים המוצפנים, ואם כן, עד איזו רמה של הצפנה הגיע הפיצוח. כי סביר, שלא כל הפעולות מוצפנות באותן רמות. ואם יתברר כי המדינות הידידותיות פיצחו את השדרים היותר מוצפנים, סביר להניח שרוסיה לא מפגרת אחריהן מבסיסיה בסוריה, למשל, וגם את זה יש לקחת בחשבון.

אחת המסקנות שעולה מהפרשה היא שישראל צריכה כנראה להשתמש בהצפנה מתקדמת יותר, אם היא רוצה למנוע פריצה לנתונים ביטחוניים בסיווג הבטחוני הגבוה ביותר. כמו שאמר שפירו, לארה''ב ולישראל שיתוף פעולה מודיעיני הדוק. המשמעות היא שבאמצעותו ישראל יכולה לשער גם מהי רמת הפיצוח של שירותי המודיעין האמריקאים. על הבסיס הזה עליה להשתמש בהצפנה מתוחכמת יותר במקרים בהם תרצה למנוע זליגת מידע מסווג.

האם הפרשה תפגע במכירת מל'"טים של התעשיה הישראלית? לא בהכרח. חברות ישראליות מוכרות מל"טים עם מערכות שליטה ובקרה ברמות שונות, כולל רמת הצפנה שונה.

מכיוון שמסמכי סנודן עוסקים בריגול משלהי שנות התשעים ועד 2010, ייתכן שהצילומים התמקדו בדור קודם של מערכות שליטה ובקרה, שכלל מערכות הצפנה שכיום יש מתקדמות מהן. על פי מקורות בתעשיות הביטחוניות, כל שנתיים-שלוש ניתן לפתח מערכת הצפנה מתקדמת יותר, תלוי בתקציבים המושקעים בכך בעיקר על ידי החברות והמדינה – משרד הביטחון, המדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשיה וממשלות שמממנות שיתוף פעולה במו''פ.

סביר להניח שמדינה שתרצה מל''ט עם מערכת הצפנה מתקדמת יותר, תצטרך פשוט לשלם יותר על החבילה המתקדמת. כאן נכנס לתמונה משרד הביטחון, שיצטרך לאשר יצוא של מערכות הצפנה מתקדמות. גרמניה הודיעה, כי ב-2016 תיכנס למשא ומתן עם התעשיה האוירית (תע''א) על החכרת המל''טים. אם גרמניה תתעקש על הדור המתקדם ביותר של מערכות ההצפנה, תצטרך תע''א לקבל אישור מאגף הפיקוח על היצוא במשרד הביטחון (אפ''י) קודם כל להציג לה את האפשרויות המתקדמות ביותר ולאחר מכן אישור לכלול אותן בעסקת היצוא. אם משרד הביטחון לא יאשר זאת, ואם גרמניה תתעקש על המערכות המתקדמות ביותר, העסקה עלולה לא לצאת לפועל.

באחרונה עודד משרד הביטחון סערה בתעשיית הסייבר כשהודיע, כי מערכות יצוא יצטרכו לקבל את אישורו, מסיבות ביטחוניות. מסמכי סנודן דווקא מעניקים רוח גבית לדרישה. משרד הביטחון יכול עכשיו לטעון, שישראל לא יכולה לייצא את המערכות המתקדמות ביותר של הצפנה, שלימוד שלהן עשוי להקל על פיתוח כלים לפיצוח מערכת ההצפנה הביטחונית שלה.

חשיפת המסמכים גם מציבה סימן שאלה גדול על קריאתו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו לפני כשבוע לחברות גלובליות לבוא לישראל ולשתף פעולה בפיתוח תעשיית הסייבר. כי ישראל לא צריכה לחשוף בפני העולם את חוד החנית של מערכות ההצפנה וההגנה שלה, אלה הקיימות – במידה ויש דור מתקדם יותר שפותח לאחר 2010 – ואלה שתפתח לשימוש צבאי. כל חשיפה כזו יכולה להקל על פיצוח המערכות תוך איתור נקודת התורפה שלהן.

לפני כשבוע, במהלך שהותו בדאבוס נועד נתניהו עם מנכ"לים ובכירים בתעשיית הסייבר העולמית בנושא קידום הגנת הסייבר. בין החברות שהשתתפו במפגש היו סוני, היטאצ'י, לנובו, אינטל, IBM ו-HP. מהצד הישראלי השתתפו גם מנכ"ל משרד ראש הממשלה אלי גרונר, ראש מערך הסייבר הלאומי ד"ר אביתר מתניה וראש המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון.

במפגש נידונו איומי הסייבר והשלכותיהם על ההתפתחות וההטמעה של טכנולוגיות חדשניות, הסיכונים הכלכליים, החברתיים והאסטרטגיים הכרוכים באיומים הללו, ושיתופי הפעולה הייחודים שנדרשים בין ממשלות למגזר הפרטי כדי להיערך לאיומים באופן שיבטיח את מינוף מהפכת הסייבר לטובת רווחה וצמיחה כלכלית בעולם.

נתניהו הדגיש כי הגנת הסייבר הפכה להיות זו שמאפשרת את העתיד ומהווה תנאי מקדים לצמיחה ולביטחון. לאור ההבנה הזו, ישראל הציבה את היותה אחת ממעצמות הסייבר בראש סדר עדיפויותיה ואף הקימה רשות לאומית להגנת הסייבר הפועלת באופן שוטף יחד עם הסקטור הפרטי, בעודה ממנפת את היכולות והידע של מערכת הביטחון.

מסמכי סנודן הם צלצול השכמה לממשלה לבחון מחדש את רמת שיתוף הפעולה הרצויה עם גופים זרים בתחום הגנת הסייבר, בפיתוח, ייצור ויצוא. היכן אותו שיתוף פעולה ייתן ערך מוסף ליכולותיה, והיכן הוא עלול לפגוע ביעדיה הביטחוניים. ישראל נחשבת בעלת יכולות מהמתקדמות בעולם בתחום. עם זאת, מדובר בתחום דינמי שבו כל הזמן מול המפתחים יושבים מפצחים, ומלחמת המוחות ביניהם מחייבת רמות אבטחה מתוחכמות יותר ויותר.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ