לא משנה בני כמה אתם: הנתונים שחייבים לדעת על הביטוח הסיעודי - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לא משנה בני כמה אתם: הנתונים שחייבים לדעת על הביטוח הסיעודי

כשעמירם החליט לבדוק את תקבולי הביטוח שמגיעים לאמו לעומת סכום פרמיות הביטוח ששילמה במשך השנים, גילה כי הסכום שמגיע לאמו הוא כשליש מסכום הפרמיות שהיא שילמה במהלך 20 שנים ■ אז בשביל מה בעצם לקנות ביטוח?

12תגובות
ליצמן, שר הבריאות
מוטי מילרוד

שר הבריאות, יעקב ליצמן, יוזם הרחבה של השירות הסיעודי שהמדינה נותנת לאזרחיה - בעיקר הגדלת הקצבאות ושעות הטיפול שמעניק הביטוח הלאומי - במטרה להקל על עול הטיפול הסיעודי בקשישים בישראל. העול הזה נחלק כיום כמעט חצי־חצי בין הממשלה, הנושאת ב–56% מעלות ההוצאה הסיעודית בישראל (7.1 מיליארד שקל בשנה), לבין הציבור, שמממן מכיסו 44% מההוצאה (5.7 מיליארד שקל). עיקר ההוצאה הפרטית של הציבור היא על רכישת ביטוחים סיעודיים של קופות החולים או של חברות הביטוח - 5.3 מיליון מבוטחים יש בביטוחים הסיעודיים בישראל, שהוא אחד הביטוחים היקרים ביותר בנמצא.

משרד הבריאות מצהיר מפורשות ששאיפתו היא להקטין במידה רבה את הצורך ברכישת ביטוחי סיעוד פרטיים באמצעות הרחבת השירות הסיעודי הממשלתי, אבל השאלה הגדולה היא אם הרפורמה המוצעת כעת אכן משיגה את המטרה הזאת. כלומר, האם אזרחי ישראל יכולים להסתדר בלי ביטוחי סיעוד? צריך לזכור כי עלות הטיפול הסיעודי היא עצומה. עלות אחזקת מטפל זר בבית היא כיום 5,000–7,000 שקל בחודש, ועלות אשפוז במוסד סיעודי בין 14 ל–18 אלף שקל.

לפי נתוני הביטוח הלאומי, תוחלת החיים של הקשישים הסיעודיים מגיעה כיום כמעט לחמש שנים, ושיעור הקשישים הסיעודיים גדל והולך במהירות - מעל גיל 85, לשליש מהקשישים יידרש לטיפול סיעודי כלשהו. מכיוון שמרבית הקשישים מטופלים בביתם, המשמעות היא שמשפחה בישראל עומדת בסיכון גבוה להוצאה של כ–300 אלף שקל עבור הטיפול בסבא או בסבתא הקשישים. זהו סכום שמרבית המשפחות בישראל יתקשו לעמוד בו בלי ביטוח.

ההוצאה לביטוח סיעודי מזנקת
הסכומים ששולמו בישראל לרכישת ביטוח סיעודי, קבוצתי ופרטי, במיליארדי שקלים
'03 '04 '05 '06 '07 '08 '09 '10 '11 '12 '13 '14
3
2
1
0
מקור: אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר
קבוצתי פרטי
33% 38% 40% 42% 41% 39% 36% 36%
32%
33%
35%
37%
67%
62%
60% 58%
59%
61%
64%
64%
68%
67%
65% 63%
מיליארדי שקלים

על פניו, לכן, רכישת ביטוח סיעודי נראית הכרחית - ודאי כל זמן שהשירות הממשלתי אינו מורחב ונשאר ברמתו כיום (הביטוח הלאומי מעניק 3 שעות טיפול בבית ביום, לכל היותר). גם לאחר הרפורמה (5 שעות טיפול בבית) לא בטוח שאפשר להסתדר בלי ביטוח סיעודי. לפחות אי אפשר להסתדר בלי הביטוח הסיעודי של קופות החולים, שאותו חייבים לרכוש. בנוגע לביטוח סיעודי פרטי של חברות הביטוח, התשובה פחות מובהקת, וזאת מסיבה אחת ברורה: העלות העצומה של הביטוח הזה.

המחשה בוטה לכך היא המקרה של עמירם (השם המלא שמור במערכת), שאמו הקשישה נדרשה לטיפול סיעודי. עמירם התקשה לשכנע את חברת הביטוח לאשר לאמו את הטיפול הנדרש, וזה מקרה שגרתי למדי - חברות הביטוח משלמות רק 61% מתביעות הביטוח הסיעודי המוגשות להן. אבל מה שאינו שגרתי היה החישוב שעמירם החליט לעשות, כאשר בדק את תקבולי הביטוח שמגיעים לאמו (אם התביעה שלה תאושר) לעומת סכום פרמיות הביטוח ששילמה במשך השנים. לתדהמתו הוא גילה כי סכום הפיצוי הביטוחי שמגיע לאמו הוא כשליש מסכום הפרמיות שהיא שילמה במהלך 20 השנים שבהן היתה מבוטחת.

זהו ממצא מדהים. מקרה שבו סכום הביטוח, בהנחה אופטימית שהביטוח אכן ישולם, גבוה מפרמיות הביטוח ששולמו לאורך השנים, אינו מתקבל על הדעת. ממצא כזה הרי מעמיד בספק את כדאיות רכישת הביטוח: בשביל מה לקנות ביטוח, אם אנחנו יכולים לחסוך את הכסף הנדרש למקרה הביטוח בעצמנו?

מקור: אתרי קופות החולים, אתר אופק זהב
בחברות הביטוח יקר פי חמישה
הסכום החודשי בשקלים שישלם בן 45 כדי לרכוש
ביטוח סיעודי בסך 5,000 שקל לחודש לחמש שנים
גבר אשה
31
31
37
37
200
147
150
220
165
210
הראל
כלל
מגדל
קופת חולים
מכבי
קופת חולים
כללית

אי אפשר לבזר סיכונים

כדאי להזכיר את המשמעות הכלכלית של המוצר ששמו ביטוח. זהו המוצר שנועד להבטיח את הצרכן מפני אסון, כלכלי או בריאותי, שהוא אינו יכול לעמוד בפניו. חברות הביטוח מסייעות לצרכן לעמוד בפני האסון בדרך של ביזור סיכונים - הן גובות ממנו תשלום נמוך המבטיח אותו מפני הוצאה גדולה פי כמה. הן מצליחות לעשות זאת משום שהן גובות את התשלום הנמוך הזה מהרבה מאוד אנשים, שרק למעטים מהם אכן יקרה אסון.

הדוגמה הקלאסית לכך היא ביטוח השתלות בחו"ל - מדובר בהוצאה שיכולה בקלות להיות גבוהה ממיליון דולר, וברור שמשפחה ממוצעת לא תוכל לשלם זאת. אלא שביטוח השתלות בחו"ל הוא "מוצר קטסטרופה" קלאסי, משום שמדי שנה יש מקרים בודדים (פחות מעשרה) בישראל שנזקקים לו. חברות הביטוח, לכן, יכולות לגבות פרמיה של 2–3 דולרים לאדם מכל האוכלוסייה, וכך להבטיח לעצמן את התשלום עבור הבודדים שנזקקים להשתלה וגם להותיר רווח נאה בידיהן.

זהו מצב שממנו כולם נהנים: חברות הביטוח מרוויחות, והצרכן קונה במחיר פעוט ביטוח שיכול להציל את חייו או להציל אותו מפשיטת רגל - וזאת, מכיוון שחברות הביטוח ביזרו את הסיכון הנמוך של ההשתלות על האוכלוסייה כולה.

שלושה קשישים עומדים על דרך עפר בקרית גת
אייל טואג

העיקרון הביטוחי הזה, שממנו כולם נהנים, חדל להתקיים כאשר מדובר בביטוח שסיכון ההתממשות שלו הוא גבוה. במקרה כזה, אלמנט ביזור הסיכון על האוכלוסייה כולה אינו עובד, והתוצאה היא התייקרות של מחיר הביטוח עד כדי סף הכדאיות הכלכלית של רכישתו.

דוגמה בולטת לכך היא ביטוח רכב, שחישוב פשוט מגלה כי פרט למקרה של טוטאל־לוס של המכונית, מעטים המקרים שבהם ביטוח הרכב היה כדאי. לעתים קרובות ההוצאה המצטברת לאורך שנים גבוהה מעלות התיקונים, ואפילו המקרה של טוטאל־לוס אחת לעשר שנים כנראה אינו מצדיק את עלות הביטוח. הסיבה לכך היא שמדובר בביטוח שהשימוש בו עצום - כמעט כל בעל רכב עושה שימוש בביטוח שלו אחת לכמה שנים לפחות, ומכיוון שההוצאה של חברות הביטוח היא גדולה ונפוצה - מחיר הביטוח הוא גבוה.

גם הביטוח הסיעודי, מכיוון שמספר המקרים הסיעודיים עולה במהירות, הוא ביטוח שהשימוש בו הוא גבוה, ולכן לחברות הביטוח קשה לבזר ביעילות את הסיכון שלו על האוכלוסייה כולה. התוצאה היא ביטוח יקר מאוד.

בית אבות משען רעננה
ניר כפרי

איך לקבל 300 אלף שקל מגיל 75

האם הביטוח הסיעודי דומה למקרה של ביטוח הרכב? הביטוח הסיעודי הנפוץ בישראל מבטיח תשלום, למי שיוכר כסיעודי, של כ–5,000 שקל בחודש למשך חמש שנים. הביטוח, כלומר, מבטיח לנו תשלום של 300 אלף שקל, החל מגיל 75 ומעלה (הסיכון למקרה סיעודי כמעט ואינו קיים לפני גיל 75). ניתן לשאול האם ההצעה הפיננסית של הביטוח הסיעודי משתלמת.

קופות החולים מציעות לנו את 300 אלף השקל האלה תמורת תשלום פרמיה חודשית של 30–50 שקל, לאדם בגיל 45. אין ספק, שמהבחינה הפיננסית ההצעה של קופות החולים היא משתלמת. הביטוח הסיעודי של קופות החולים הוא זול, וכדאי לרכוש אותו. כדאי להזכיר גם ששיעור תשלום תביעות הביטוח באמצעות קופות החולים הוא 71%, לעומת 61% בביטוחים הפרטיים של חברות הביטוח. כלומר, גם מבחינת הסיכוי לממש את הביטוח, קופות החולים מציעות מוצר סביר.

התשובה במקרה של הביטוחים הסיעודיים של חברות הביטוח היא הרבה יותר בעייתית. במקרה של עמירם הביטוח הסיעודי לא השתלם, אבל זהו מקרה חריג. אמו של עמירם היתה מבוטחת בביטוח משלים לגמלאי של חברת דקלה שבבעלות, וזה היה הביטוח הקבוצתי הראשון בישראל שקרס - מדובר היה בביטוח של קבוצת גמלאים, ובשלב כלשהו לפני כעשור סירבה דקלה להמשיך לבטח את הקבוצה. כדי למנוע מצב שבו חבורת הגמלאים תישאר ללא ביטוח, הפיקוח על הביטוח התערב במשבר - הוא הכריח את דקלה להמשיך ולבטח את הקבוצה, אבל בתמורה נעשתה הרעת תנאים ניכרת. התוצאה של הרעת התנאים הזאת היתה שהביטוח בדיעבד יצא לא משתלם.

בביטוח סיעודי פרטי רגיל של חברות הביטוח אין סכנה שחברת הביטוח תבטל את הביטוח, אבל יש בעיה קשה של עלות. לפי אתר אופק זהב, המנתח את הביטוחים הסיעודיים בישראל, הפרמיה לרכישת ביטוח סיעודי בגיל 45 תהיה כ–200 שקל בחודש לאדם - פי חמישה מקופות החולים. נניח שאדם כזה, במקום לרכוש את הביטוח, משקיע את הכסף במשך כ–30–35 שנים (עד גיל 75–80) בתשואות סבירות של 3% או 4%. סכום החיסכון שהוא יצבור לעצמו יהיה כ–115–135 אלף שקל (גיל 75) או 160–175 אלף שקל (גיל 80).

חיסכון פשוט, כלומר, יניב את מחצית סכום הביטוח - וזאת כאשר במקרה שלא נהפכים לסיעודיים מדובר בחיסכון שנשאר בידי המשפחה, ובמקרה שנהפכים לסיעודיים לא צריך לסמוך על טוב לבה של חברת הביטוח שתואיל לאשר את התביעה. לכן, הכדאיות של הביטוח הסיעודי הפרטי, להבדיל מהביטוח של קופות החולים, מוטלת בספק.

גם בביטוח הסיעודי יש חיסכון

כמה סייגים למסקנה הזאת. ראשית, גם בביטוח הסיעודי הפרטי יש אלמנט של חיסכון - ניתן להפסיק את הביטוח בכל עת ולהשאר עם כסף (זכויות) צבור לזכותינו בחברת הביטוח. אבל במקרה הזה מדובר בחיסכון יקר, שאין כל צורך בתיווך של חברת הביטוח כדי לבצע אותו.

שנית, חברות הביטוח מציעות כמה ביטוחים סיעודיים במחיר נמוך יותר, משום שהשימוש בהם נפוץ פחות - למשל, ביטוח סיעודי לתקופה של שש שנים ויותר (הביטוח מתחיל בשנה השישית, שמרבית החולים הסיעודיים לא שורדים עד אליה), או ביטוח סיעודי שמשלים את הביטוח של קופת החולים לסכום של יותר מ–5,000 שקל בחודש. בגלל הנדירות היחסית של השימוש בביטוחים הללו, הם עשויים להיות כדאיים יותר.

שלישית, הבעיה של הביטוח הסיעודי היא שאינו ביטוח קטסטרופה, כלומר המקרה הסיעודי נהפך לנפוץ כל כך עד שאין דרך לבזר את הסיכון ביעילות על האוכלוסייה כולה. זה אינו נכון לגבי אותם מקרים נדירים מאוד, אבל גם חמורים מאוד, של סיעוד בגיל צעיר - אנשים שמאבדים את היכולת לטפל בעצמם עקב מחלות או תאונות. סיעוד בגיל צעיר הוא מקרה קטסטרופה קלאסי, וכמו השתלות בחו"ל - ניתן היה לקנות ביטוח נגדו במחיר פעוט בשל מיעוט המקרים והיכולת לבזר את הסיכון בקלות. רק שכיום ביטוח הקטסטרופה של סיעוד בגיל צעיר נמכר בחבילה אחת ביחד עם הביטוח הסיעודי לגיל המבוגר, שאינו ביטוח קטסטרופה, והתוצאה היא שאין דרך לקנות את הביטוח לסיעוד בגיל צעיר בלבד במחיר מופחת. מצב זה מחייב תיקון על ידי הפיקוח על הביטוח.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#