יוזמה להקמת מועצה לגיל הרך: "להתייחס לילדים כאל בעלי זכויות מיום היוולדם" - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

יוזמה להקמת מועצה לגיל הרך: "להתייחס לילדים כאל בעלי זכויות מיום היוולדם"

ועדת השרים לחקיקה תדון ביום ראשון בהצעת חוק תקדימית להקמת מועצה שתרכז את הטיפול בגיל הרך בכל ההיבטים - חינוך, רווחה, בריאות, הורות והתפתחות ■ ח"כ טרכטנברג: "יש לישראל הזדמנות להיות חלוצה עולמית בטיפול בגיל הרך. זה הגיל הקריטי להמשך ההתפתחות בחיים"

תגובות

ועדת השרים לענייני חקיקה תדון ביום ראשון בהצעת חוק תקדימית של חברי הכנסת מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני) ואלי אלאלוף (כולנו), שלפיה תוקם מועצה לאומית לגיל הרך. על פי הצעת החוק, המועצה תשב במשרד החינוך, אבל תהיה אחראית על הטיפול בגיל הרך בכל ההיבטים - כלכלה, רווחה, 
בריאות וחינוך.

ככל הידוע, שר החינוך נפתלי בנט תומך בהצעה. שר האוצר משה כחלון עדיין לא גיבש עמדה סופית. כחלון אמנם מחויב לאלאלוף, כחבר מפלגתו, אך באגף התקציבים יש התנגדות נחרצת ועמדה ברורה נגד מה שהם מכנים "הקמת 
עוד מועצה".

גן ילדים נעמת אשדוד
אילן אסייג

על פי הצעת החוק, המועצה הלאומית לגיל הרך תהיה הגוף המתכלל של כל היבטי הטיפול בילדים קטנים בגילי 0–6. לפיכך, היא תהיה אחראית על קביעת המדיניות ועל הפיקוח על יישומה בידי כל המשרדים המטפלים בגיל הרך. בנוסף, ההצעה קובעת באופן חריג כי מדי שנה ייקבע תקציב כולל לטיפול בגיל הרך; התקציב כולו יועבר לידי המועצה — והיא תקצה אותו בין המשרדים השונים לפי סדר עדיפויות שתקבע. המשמעות היא שגוף במשרד החינוך יכריע, למשל, איזה תקציב תקבל התוכנית לילדים בסיכון של משרד הרווחה.

כדי לרכך את הקושי הכרוך בשליטה של משרד אחד על תקציבים של משרדים אחרים, המועצה אמורה להיות מורכבת מנציגי כל המשרדים הרלוונטיים — חינוך, ראש הממשלה, רווחה, בריאות, אוצר וכלכלה, וכן מנציגי שלטון מקומי, אקדמיה והורים. עם זאת, המשקל הרב ביותר יינתן לשלושת נציגי החינוך, לרבות יו"ר המועצה — שיהיה שר החינוך.

בהצעת החוק נכתב כי "המועצה תתכנן ותוביל מדיניות לאומית לקידום הטיפול בגיל הרך". בין השאר, המועצה תהיה אחראית על יצירת מאגר מידע לגיל הרך, תיאום בין גורמי הטיפול השונים, עידוד מחקר בתחום, קביעת תנאי סף ומדדים להערכת המוסדות לגיל הרך, להכשרת העובדים ולפיקוח. כאמור, המועצה תהיה אחראית גם על אישור תקציב כולל לגיל הרך, בהתאם למדיניות שתאושר בממשלה בהמלצת המועצה, ולקביעת סדרי העדיפויות של חלוקת התקציב.

הפירמידה התקציבית צריכה להתהפך

כנס פוליטי אוניברסיטת ת"א
תומר אפלבאום

הצעת החוק מקודמת בד בבד עם היוזמה להעברת מעונות היום לגיל הרך ממשרד הכלכלה למשרד החינוך. אין קשר בין שני הצעדים, אך הם כמובן משתלבים היטב במסגרת ההצעה לרכז את הטיפול בגיל הרך במשרד החינוך — שיהיה אחראי גם על מעונות היום וגם על שאר היבטי הטיפול בגיל הרך.

טרכטנברג ואלאלוף מקדמים את הצעת החוק בהתאם להמלצות מקצועיות שפירסמו ברוח זו בעבר. הוועדה לטיפול בעוני, שבראשה עמד אלאלוף, וועדת טרכטנברג, שהוקמה בעקבות המחאה החברתית, המליצו שתיהן על הגדלת התקציבים המוקצים לטיפול בגיל הרך בישראל, ובעיקר על שינוי באופן הניהול של תקציבים אלה. "מחקרים בינלאומיים מראים כי חסכים חינוכיים בגיל צעיר פוגעים באופן משמעותי בהתפתחותו של הילד וביכולתו להתקדם בגיל מבוגר יותר", נכתב בדו"ח ועדת טרכטנברג. "פערים חינוכיים שניתן לתקנם בקלות יחסית בגיל צעיר, נהפכים למשימה קשה מאוד בהמשך הדרך".

רק החודש פורסם מטה־מחקר (מחקר הסוקר אלפי מחקרים קודמים) ב–"National Bureau of Economic Research" — אחד מגופי המחקר הכלכליים החשובים ביותר בארה"ב — שקבע באופן חד־משמעי כי התערבות נכונה בגיל הרך מקטינה פערים ומסייעת לילדים חלשים, ומהווה השקעה כדאית מאוד בעבור מדינות.

"היחס לגילים החשובים ביותר בהתפתחות האנושית, כמי שזקוקים רק למשמורת, צריך לחלוף מן העולם", נכתב בדברי ההסבר של הצעת החוק. לדברי טרכטנברג, אין מחלוקת כיום כי הגיל הרך הוא קריטי להמשך ההתפתחות, ובמיוחד הגיל הרך מאוד — 0–3. למעשה, המחקרים כיום בעולם מדברים על הצורך בהיפוך הפירמידה התקציבית — המצב הנתון כיום הוא שתקציבי החינוך עולים והולכים עם הגיל, ומגיעים לשיא ההשקעה בסטודנטים באוניברסיטה. מחקרים חדשניים טוענים כי ההפך הוא שצריך להיות — עיקר ההשקעה החינוכית צריכה להתמקד דווקא בגיל הרך, גילי 0–6, מאחר שזהו הגיל הקריטי ביותר לעיצוב התפתחותו של אדם, וזהו הגיל שבו ניתן להשיג את מרב השפעה בהכי פחות מאמץ.

אלי אלאלוף
אוליבייה פיטוסי

לדברי טרכטנברג, האבסורד הוא שהטיפול בגיל הקריטי ביותר נעשה כמעט ללא מעורבות ממשלתית. "פעוטון לגיל הזה עולה 3,800 שקל בחודש, שזה 45 אלף שקל בשנה", הוא אומר. "אין אף תואר אקדמי בישראל שעולה סכום כזה — ובזה צריכים לשאת כל ההורים לבדם". הוא מדגיש כי מדובר בהוצאה כספית עצומה, ועוד כזו שנופלת על הורים צעירים שנמצאים בתחילת דרכם המקצועית ושכרם הוא נמוך יחסית.

בלי מדיניות, 
בלי הדרכה

מעבר לתקציב, מציין טרכטנברג את היעדרה של מדיניות ממשלתית לגבי ילדים בגילי 0–3. המדיניות הממשלתית מתחילה בגיל 3, בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג שהביאה לפתיחת גנים ממלכתיים לגילי 3–4, אבל גם במקרה הזה לא נקבעה מדיניות חינוכית ספציפית לגיל הזה. בוודאי שאין כל מדיניות כזו לגבי גילים נמוכים יותר, שבהם רק מיעוט ההורים (בעיקר משכבות חלשות) זוכים לקבל טיפול במסגרת מעונות של משרד הכלכלה או של ויצ"ו ונעמ"ת, ובכל מקרה המעונות אינם פועלים תחת מדיניות חינוכית־התפתחותית.

בנוסף מדגיש טרכטנברג את קריסת מודל ההורות בעידן המודרני. "בעבר אנשים גדלו במשפחה המורחבת", הוא מסביר, "והידע לגבי הורות הועבר מאם לבת. כיום כבר אין משפחה מורחבת, ולהורים צעירים — שגם כורעים תחת הנטל של שתי משרות — אין ממי ללמוד". אחת המטרות של המועצה, לפיכך, תהיה להתמקד גם בטיפוח כישורי ההורות, בעיקר 
בשכבות מוחלשות.

לדברי טרכטנברג, הקמת מועצה לגיל הרך, שמרכזת את כל היבטי הטיפול במקום אחד וקובעת מדיניות כוללת, היא יוצאת דופן וחלוצה גם בקנה מידה עולמי. הוא מציין כי לישראל יש יכולת להוביל את הנושא, ולהיות לא רק סטארט־אפ ניישן אלא גם Early Age Nation, בזכות הניסיון הרב שנצבר בישראל במעונות של ויצ"ו ונעמ"ת, במעונות הילדים בקיבוצים ובתחנות טיפת חלב, ובזכות העובדה שישראל היא המדינה המפותחת היחידה כיום ששיעור הילודה שלה ממשיך להיות גבוה.

בהקשר הזה הוא מציין את ההזדמנות הייחודית שקיימת כיום, כשישראל נמצאת בתנופת בנייה, ובתוך עשור אמורות להיבנות חצי מיליון דירות חדשות, רובן בשכונות חדשות בערים קיימות. לדבריו, זו הזדמנות חד־פעמית לשנות את התכנון של בניית מסגרות לגיל הרך, ולעבור לבנייה של מרכזים מאוחדים, שבהם יישבו כל כיתות הגן מגיל 0 עד 6, תחנות טיפת חלב, הטיפול בנוער בסיכון ועוד. לדבריו, זה ייעל מאוד את הטיפול בגיל הרך וגם יוזיל את העלויות בשל 
יתרונות הגודל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#