מוטי בסוק

בסוף השבוע התברר שישראל שקעה בדפלציה — ירידת מחירים מתמשכת שמסכנת את הצמיחה והיציבות במשק. אחרי שנים של פחד מאינפלציה, מדד המחירים לצרכן ירד לראשונה במשך שנתיים רצופות — ב–0.2% ב–2014 וב–1% ב–2015. אבל כלכלנים אומרים שאנחנו עדיין שקועים בדפלציה, ואם כן אז השד לא נורא כל כך — וייתכן אפילו שזאת הזדמנות לפתור בעיות יסוד במשק.

"הסטייה מיעדי האינפלציה בשנתיים האחרונות נבעה משינויים מבניים ומירידת מחירים עולמית. לכן, לסטייה מהיעד אין השלכות שליליות על המטרות הכלכליות — אפילו להפך", אומר ל–TheMarker גל הרשקוביץ, לשעבר ראש אגף תקציבים באוצר, וכיום בעלי חברה לייעוץ כלכלי.

"אין מקום להפחתת ריבית נוספת"

יעד האינפלציה הממשלתי הוא 1%–3% בשנה, אבל הרשקוביץ מדגיש כי "יעד האינפלציה אינו מטרה — אלא אמצעי להשגת המטרות של המדיניות הכלכלית, שהן הגברת הצמיחה והתעסוקה תוך צמצום פערים. אבל מצב של מיתון, המלווה בירידה חדה בביקושים לצריכה פרטית, ביצוא ובהשקעות, שמוביל לדפלציה — שונה ממצב שבו שינויים מבניים בצד ההיצע מביאים להגברת התחרות והיעילות, ולהוזלת תשומות ושירותים, כמו גם שינויים עולמיים שגורמים להורדת מחירי האנרגיה והסחורות.

"במצב הקיים, המשק אמנם אינו ממצה את מלוא פוטנציאל הצמיחה — אבל אינו נמצא במצב של מיתון. הצריכה הפרטית גבוהה וההוצאה הציבורית אינה נמוכה, הירידה בהשקעות אינה נובעת ממיתון או מריבית ריאלית גבוהה — אלא מאפקטיביות נמוכה של הרגולציה והמגזר הציבורי וממחסור בתשתיות ציבוריות איכותיות.

"הסטייה מיעדי האינפלציה נובעת משינויים מבניים וירידה עולמית במחירים. לכן, אין לה השלכות שליליות על המטרות הכלכליות. שינויים מסוג זה משפרים את תנאי הסחר והתחרותיות של המשק הישראלי, בלי לפגוע ביצוא, תורמים לצמיחה, מגדילים את התעסוקה, מוזילים את המוצרים והשירותים — ובכך תורמים גם לצמצום הפערים".

הרשקוביץ סבור כי "אין מקום להפחתת ריבית נוספת, כדי לעודד ביקושים — לרבות צריכה פרטית והשקעות — במטרה לעמוד ביעד האינפלציה. עם זאת, יש להתאים את היעד לאזור ה–0.2%, כדי להפחית את האי־ודאות, ולתמוך באמינות וביציבות".

"מחירי הדיור 'הצילו' את בנק ישראל"

פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי

פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי, לשעבר המשנה לראש חטיבת המחקר בבנק ישראל וכיום חבר סגל האוניברסיטה העברית וראש התוכנית לכלכלה וחברה במכון ון ליר בירושלים, מדגיש כי האינפלציה בישראל תזזיתית בשל תנודות במחירים, בעיקר במחירי היבוא, אבל גם בשינויי מחירים במשק הישראלי שלבנק ישראל אין שליטה עליהם. הוא מבחין בין דפלציה שנגרמת מגורמים זמניים, שצריכה להדאיג פחות את קובעי המדיניות, לבין דפלציה שהיא תוצאה של גורמים פרמננטיים יותר — שצריכה להפחיד אותנו יותר.

בירידה פרמננטית מתכוון סטרבצ'ינסקי, למשל, למצב שבו לכל מדדי המשנה השליליים של 2015 תצטרף בהמשך גם ירידה במחירי הדיור — כלומר, ירידות המחירים יגיעו מכל הכיוונים. עם זאת, התחזיות הנוכחיות במשקים המפותחים הן לכיוון החיובי, וזה פועל גם לטובת המשק הישראלי.

סטרבצ'ינסקי מדגיש כי בהסתכלות ארוכת טווח, ברוב השנים האינפלציה השנתית חרגה מהיעד. ב–2014 ו–2015, לדבריו, האינפלציה היתה שלילית וההערכה היא שב–2016 היא לא תהיה שלילית — אבל שוב מתחת ליעד. הוא מוסיף כי "הסטייה בשנתיים האחרונות נבעה מגורמים בלתי צפויים, חיצוניים ברובם, ובעיקר הירידה החדה במחירי האנרגיה. כניסת איראן למאבקי המחירים בתחום הנפט, מבטיחה שגם בתקופה הקרובה מחירי האנרגיה יהיו נמוכים — אם כי בטווח הארוך מדובר בגורם לא קבוע. למדד הנמוך תרמו גם מהלכים פנימיים, כמו הפחתת המע"מ והורדת מחירי החשמל והמים".

לדעתו, לאחר הורדת ריבית בנק ישראל לרמה הנוכחית, 0.1%, נותרה לבנק יכולת תמרון מועטה בתחום הריבית. אפשר אמנם להוריד את הריבית ל–0%, ויש מדינות כמו דנמרק ושווייץ שהורידו את הריבית לאזור השלילי, אבל אין לבנק ישראל כמעט מרחב תמרון בנוגע לריבית. "במצב הקיים, יותר מאי־פעם בעבר, בנק ישראל תלוי במדיניות הפד האמריקאי בשאלה אם כלכלת ארה"ב תמשיך להתאושש והפד, לאחר העלאת הריבית של סוף 2015, ימשיך להעלות את הריבית.

"העלאות נוספות בארה"ב יביאו לפער ריבית בינה לישראל, שצפוי לגרום לפיחות בשקל ולחזרה של האינפלציה במשק לתחום היעד של 1%–3%. עד שזה יקרה, בנק ישראל יצטרך להתמודד עוד תקופה לא קצרה עם אינפלציה נמוכה מהיעד", הוא מפרט.

סטרבצ'ינסקי מציין כי במדד המחירים לצרכן ל–2015 נרשמו עליות רק בסעיפי הדיור (2.2%), והירקות והפירות (13.2%), כשבפועל השפעת סעיף הירקות והפירות על המדד נמוכה — "כלומר, מחירי הדיור 'הצילו' את בנק ישראל ממדד נמוך עוד יותר". הוא סבור כי האתגר של בנק ישראל, להחזיר את האינפלציה לתוך תחום יעד הממשלה, לחלוטין לא פשוט. עם זאת, הוא מדגיש כי ציפיות האינפלציה ארוכת הטווח, הן באמצע תחום היעד של הממשלה — כ–2%.

"בכל העולם המפותח יש אינפלציה נמוכה"

לפרופסור דן בן דוד, נשיא מוסד שורש למחקר כלכלי־חברתי וכלכלן באוניברסיטת תל אביב, עמדה שונה: "אנחנו לא צריכים להיאבק באינפלציה הנמוכה. לא עשינו שום דבר רע, שהביא אותנו לאינפלציה השלילית — היא אפילו נותנת לנו דרגות חופש נוספות לפעול בתחומים הריאליים. וזה מה שיש לעשות — לפתור בעיות יסוד במשק בתחומי התשתיות והחינוך".

דן בן דודצילום: אייל טואג

לדבריו, אנחנו לא אי בודד, והאינפלציה בישראל היתה שלילית בשל השלכות בינלאומיות — בעיקר הירידה במחירי הדלק ובמחירי הסחורות המיובאות. בן דוד מסביר כי ככל שמדינה קטנה יותר, היא תלויה יותר במה שקורה בעולם — ובכל העולם המפותח האינפלציה נמוכה מאוד. אנחנו לא אדונים לגורלנו. "אנחנו צריכים לנצל את המצב לטובתנו", הוא מדגיש. "מאחר שאין לחצים מוניטריים, זה הזמן של קברניטי המשק לפעול בתחום הריאלי — לעשות דברים נכונים שהזנחנו בעשרות השנים האחרונות".

בן דוד אומר שהמשבר העולמי של 2007–2008 פגע בנו — אבל בעוצמה פחותה בהרבה. "כסף ממשיך לזרום לישראל. הבעיה אצלנו היא של סדרי עדיפויות. לאיפה הולך הכסף הציבורי. רואים שינוי בשנים האחרונות, אבל הוא מזערי. יש יותר השקעות ברכבות, אבל בהשוואה למדינות קטנות באירופה אנחנו מפגרים. אין השקעות בכבישים.

"אנחנו זקוקים באופן משווע לרפורמה בתחום החינוך. אצלנו קוראים להסכם שכר רפורמה בחינוך — אבל צריך להשקיע יותר במקומות החלשים", מסכם בן דוד.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker