פושטי יד

מי רוצה לתרום אפודי קרב לגולני ולצנחנים? כך התפתחה תרבות השנור בצה"ל

עוקץ ניגרי, גיוס המונים והעלמת עין מצד הממונים - האם הצבא מוטרד מזה? נראה שלא

רותם שטרקמן

"‏שלום, ‏שמי אבי", כותב חייל בסדיר בפתיחת מכתב שממוען לכמה מהחברות הגדולות במשק, במטרה לנסות לשנורר כמה גרושים לפלוגה שלו. המכתב של אבי (השם המלא שמור במערכת) מסגיר לא מעט פרטים צבאיים, מנגן על הרגש הפטריוטי של מנהלי החברה שמקבלים אותו — ובעיקר חושף שוב את תרבות גיוס התרומות המזעזעת שפושה בצה"ל, גוף עם תקציב של 60 מיליארד שקל ויותר בשנה. במקרה הזה מדובר במעין פישינג — עד שמישהו יעלה בגורל ויסכים לתרום.

להלן המשך המכתב: "אני משרת כרס"פ בפלוגת צמ"ה (ציוד מכני הנדסי) בחטיבה הצפונית של אוגדת עזה. הפלוגה משמשת כפלוגת קבע כחלק ממערך ההנדסה של צה"ל, שמתעסקת בכל העבודה שקשורה למנהרות בעזה, ובנוסף פעילויות נוספות בשגרה ובחירום. הפלוגה שלנו קיימת כמעט שש שנים, וכחלק מהמסורת בפלוגה, פעם בשנה אנו מציינים את יום ההולדת של הפלוגה באירוע גדול, שבו משתתפים כל אנשי הפלוגה, כולל אנשים ששירתו בה בעבר.

משלוח תרומות לחייליםצילום: עופר וקנין

"‏ברצוננו להזמין נציגים מהחברה שיבואו ויבקרו אצלנו בפלוגה, יראו את המתקנים ויכירו את החיילים. נשמח להראות לכם חלק מהכלים שאנו עובדים אתם, וקצת מהפעילות שלנו בשגרה. ‏המטרה שלנו היא להכיר את הפלוגה לאנשים חדשים, לצורך שיתוף פעולה בין החברה לחיילים, על מנת לשפר את התנאים של החיילים ולעזור להם לבצע את עבודתם בצורה הטובה ביותר.

‏אנו מחכים לתגובתכם,

‏בתודה, אבי, ‏רס"פ פלוגת צמ"ה 5687 (המספר האמיתי שמור במערכת)".

חיילים עם אפודים ודגלי צרפת

מאז שפירסמנו את "רשימות הקניות" שהורים של לוחמי צנחנים נדרשים לרכוש לפלוגות של ילדיהם ("מפקדים בצה"ל מבקשים תרומות של עשרות אלפי שקלים מהורי צנחנים", 10 בדצמבר 2015), קיבלנו לא מעט תגובות שמזכירות פניות לגיוס כספים. אחת מהן פתחה בפנינו צוהר לעולם של שנור שלא הכרנו — התרומות מחו"ל.

בין השאר הגיעה לידי TheMarker בקשה לתרומה שנשלחת לכאורה בשם יחידות בצה"ל לתורמים מצרפת. במיילים שמשוגרים בכל כמה ימים מעדכנת היחידה המתרימה כמה כסף כבר גויס וכמה עוד צריך להשלים את המשימה שלשמה מבוקשת התרומה. ממש כמו גיוס המונים באינטרנט. לפניכם תרגום קצר של בקשה אחת לרכישת וסטים ללחימה ליחידת כפיר. הבקשה גם מקושרת לכתבה באתר Europe Israel News.

"קריאה לתרומות לאספקת אפודים (Vestes) בעלות של כ–1,300 שקל ליחידה", נפתחת הבקשה. "עד היום סיפקנו אפודים לשתי יחידות, וכעת קמה יחידה חדשה של כפיר, שצריכה אפודי קרב. תודות לנדיבות שלכם, הצלחנו כבר לספק אפודי קרב מחברת מרעום דולפין ליחידה של גולני, וליחידה של צנחנים. היום פנתה אלינו יחידה חדשה של כפיר, כדי שנרכוש עבורם 27 חגורים בעלות של 36 אלף שקל (8,500 יורו)".

במייל מופיעה תמונה של חיילים עם האפודים ועם דגלי ישראל וצרפת ומסופר בה מה כבר נתרם בשנים האחרונות לגולני ולצנחנים: "במהלך יולי 2014, במבצע צוק איתן, סיפקנו מוצרים שונים עם הצוותים שלנו בתל אביב, נתניה ואשקלון לחיילים. בין היתר סיפקנו בגדים תחתונים תרמיים לצנחנים בתעסוקה בגולן".

התורמים מקבלים גם תקציר של היחידה שלה דרושה התרומה: "זוהי יחידת כפיר, בגדוד 97, שהוקם ב–1999. בתחילה הוא היה שייך לנח"ל וב–2006 הצטרף לכפיר. הם נקראים גם נח"ל חרדי, גדוד נצח יהודה, שאחת ממטרותיו היא לתת תשובה ליהודים דתיים שבקשו להצטרף לצה"ל. גדוד 97 נבחר לגדוד מצטיין בצה"ל ל–2013–2014".

תורמים שמקבלים את המיילים האלה מתארים תחושה לא טובה — של צה"ל כפושט יד. לדבריהם זה גם נראה אפוף מסתורין ולא משדר מכובדות וממלכתיות.

האם בצה"ל מוטרדים מכל זה? כנראה שלא, ובכל מקרה זה לא עולה מתגובתו הלקונית של דובר צה"ל: ״צה״ל מספק לחייליו את הציוד הנדרש בשגרה ובחירום, מיום גיוסם ובמהלך שירותם ביחידות בהתאם לאופי הפעילות המשתנה של כל יחידה. תרומות המועברות לצה״ל מוקדשות לרווחת הפרט של החיילים, ולא נעשה בהן שימוש לרכישת ציוד המיועד לפעילות מבצעית. הגם שבעבר רווחה תרבות התרמה ליחידות באופן עצמאי, אנו מדגישים כי איסוף תרומות על ידי היחידות בשטח אסור. באשר למקרה המדובר, אם יועברו לידינו פרטי המיילים המוזכרים המקרה ייחקר ויטופל בהתאם. בחודשים האחרונים בוצעה באגף כוח האדם בצה״ל עבודת מטה להסדרת תחום התרומות, כדי לוודא שהתרומות מועברות באופן סדור ועל פי סדר העדיפויות שנקבע בצה״ל עבור היחידות השונות".

"בצה"ל אוהבים להעלים עין"

מפקד פלוגה שהשתחרר לא מזמן מעיד שכבר הרבה שנים להרבה אנשים בציבור בכלל, ובתוך המערכת בפרט, אין את האומץ להתעמת עם עניין התרומות. לדבריו, ממש כמו בתגובה של דובר צה"ל, אפשר לראות שבצבא אוהבים להעלים עין ולטאטא מתחת לשטיח — אף שיש לא מעט מקרים כאלה. לדברי המ"פ, התנהלות כספי התרומות בצבא היא בעייתית, והרבה יותר שורשית ועמוקה ממה שמקובל לחשוב — ומעבר לבעיות שזה יוצר כלפי ההורים ושאר התורמים.

"כסף רב שנכנס ליחידות מכפר על אבטלה סמויה והתנהלות לקויה של מערכים ואגפים שלמים בצבא. למשל במטבח, שכן מקובלות תרומות של מזון או רכישת מזון מכספי תרומות, אך גם באגפי לוגיסטיקה ותחזוקה. נקודה נוספת בעייתית לדבריו היא טובות ההנאה והיחס המועדף שנוצר בתוך מסגרות פלוגתיות, גדודיות ואפילו חטיבתיות כנגזרת ישירה של התרומות — למגייסי התרומות, וליחידות שהם משתייכים אליהן.

לטענת המ"פ, ציוד שנתרם בצורה ״מסודרת״, דרך האגודה למען החייל למשל, ומגיע ליחידה — לא נהפך ברוב המקרים לציוד צבאי ולא נשמר לאורך זמן. "הרי למה שיעבדו קשה וימספרו את הציוד כדי שיהיה בשימוש לאורך זמן, אם אפשר לגייס תרומה ולקנות חדש?"

בעיה נוספת שעולה לדבריו היא העובדה שהרבה פעמים אנשי קבע ובעיקר קצינים לוחמים נאלצים להוציא כסף מתוך המשכורת שלהם. הם קונים ציוד צבאי ואוכל לערבי יחידות ועוזרים לחיילים נזקקים שהביורוקרטיה מונעת את הסיוע הת״שי. "דרושה רפורמה בצבא בנושא הזה בפרט ובנושאים רבים אחרים — תקציב הביטחון עצום ואף פעם לא יספיק אם לא תהיה התייעלות בקרה ופיקוח על הגוף הגדול והבזבזני ביותר במדינה", סיים המ"פ.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker