ועדת שטרום: חוסר התחרות בין הבנקים פוגע בכמות האשראי וגם במחיריו - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ועדת שטרום: חוסר התחרות בין הבנקים פוגע בכמות האשראי וגם במחיריו

הוועדה להגברת התחרות בשירותים הפיננסיים קובעת כי חוסר היעילות הגבוה של הבנקים בישראל בא לידי ביטוי במחירי האשראי הצרכני והאשראי לעסקים קטנים ■ חוסר היעילות מתאפשר בשל היעדר תחרות: "בהיעדר חלופות אין כל סיבה למערכת הבנקאות להתייעל"

תגובות

הוועדה להגברת התחרות בשירותים פיננסיים נפוצים, שבראשה עומד דרור שטרום, פירסמה בסוף השבוע את דו"ח הביניים המלא – לקראת שימוע ציבורי של המלצות הוועדה. בדו"ח מוצג ניתוח כלכלי מעמיק של חוסר התחרות בין הבנקים בישראל, בדגש על חוסר תחרות באשראי למשקי בית ולעסקים קטנים ובינוניים.

הוועדה בחנה את תמונת התחרות בין הבנקים מכמה היבטים. מכולם עולות עדויות ברורות להיעדר תחרות, שמביאה לכמות אשראי נמוכה ולמחירי אשראי גבוהים.

אוליבייה פיטוסי

כך, הוועדה בחנה את מדדי הריכוזיות של מערכת הבנקאות בישראל (מדד הרפינדל). שיעור הריכוזיות הבנקאית הממוצע במדינות אירופה הוא 0.11, לעומת 0.2 בישראל. כאשר בוחנים את שלושת ענפי האשראי בהם עסקה הוועדה – צרכני, עסקים קטנים ועסקים בינוניים (מסחרי) – מתברר שהריכוזיות גבוהה עוד יותר: 0.23 באשראי הצרכני, 0.26 באשראי לעסקים קטנים ו–0.26 באשראי לעסקים בינוניים (מסחרי).

הריכוזיות מובהקת גם בבחינת נתח השוק של הבנקים הגדולים, פועלים ולאומי. שני הבנקים מחזיקים ב–58% מהאשראי הצרכני, 64% מהאשראי לעסקים קטנים ו–72% מהאשראי המסחרי.

כל שאר ספקי האשראי לשלושת המגזרים הללו קטנים באופן משמעותי, וגם הממשלה כבר כמעט שאינה מעמידה להם אשראי. התוצאה היא שהנתח של הבנקים באשראי הצרכני, למשל, גדל והלך במשך השנים והגיע ל-91.7% ב–2015.

ניצול לרעה של כוח

הריכוזיות העצומה באשראי בשלושת הענפים מתבטאת בכוח שוק עודף שיש לבנקים - כלומר, בניצול לרעה של כוחם בתנאים שבהם הם מעמידים את האשראי לענפים אלה. כך, מדד האיום התחרותי - החשש של הבנקים מכניסת מתחרים חדשים - בישראל הוא אחד הנמוכים בעולם, והוא גם הולך וקטן לאורך השנים.

התוצאה היא שהמרווחים של הבנקים בשלושת ענפי אשראי אלה גבוהים במיוחד. הוועדה מצטטת את הממצאים של ועדת דודו זקן, שקבעה כי מגזר העסקים הקטנים הוא הרווחי ביותר לבנקים גם כשמתחשבים בסיכון הגבוה יותר שבו. חלקם של העסקים הקטנים באשראי הוא 8% והתרומה שלו לרווח היא 13%. התשואה ממנו, לאחר ניכוי סיכון היא 1.5%, לעומת 0.9% באשראי עסקי ו–0.4% באשראי ממשקי בית (כולל משכנתאות).

הוועדה מצטטת נתונים של בנק ישראל המלמדים כי המרווחים של הבנקים בעסקים הקטנים, ובמשקי בית (ללא משכנתאות) הם חריגים, ואינם יכולים להיות מוסברים על ידי סיכון עודף. בהקשר הזה מצוטטים דבריה של המשנה לנגידת בנק ישראל, נדין בודו־טרכטנברג, שקבעה כי את המרווחים העודפים בשני המגזרים יש לייחס "לכוח שוק" של הבנקים.

המרווחים גדולים מדי

הוועדה שוללת את הטענות כי המרווחים בשלושת המגזרים נובעים מסיכון עודף, או מעלויות תפעול גבוהות. הוועדה קובעת כי אף שיש סיכון עודף ועלויות תפעול גבוהות - עדיין המרווחים גבוהים מהנדרש. כהוכחה לכך מביאה הוועדה את המרווחים הנמוכים בהרבה בתחומים דומים, כמו בנקאות אישית ואשראי למשכנתאות.

תוצאה נוספת של חוסר התחרות היא מיעוט האשראי הניתן בשלושת הענפים הללו. כך, שיעור האשראי לעסקים קטנים ביחס לתוצר בישראל הוא אחד הנמוכים בעולם - 9% בלבד לעומת ממוצע של 19% במדינות המפותחות. כלומר, עסקים קטנים מקבלים פחות אשראי מהפיקדונות שלהם בבנקים, וזאת בשעה שעסקים גדולים מקבלים אשראי בהיקף העולה ב–65% על הפיקדונות שלהם בבנקים.

ביטוי נוסף לריכוזיות הגבוהה של מערכות הבנקאות בישראל, וחוסר התחרות המאפיין אותה, הוא חוסר היעילות המשווע של הבנקים. בהשוואה בינלאומית של יעילות מערכות הבנקאות, מדורגת ישראל באחד המקומות האחרונים.

"מחיר אי יעילות זו מתגלגל על הלקוחות - הציבור בכללותו. הסיבה לכך היא כי בהיעדר חלופות, יעילות יותר, אין כל סיבה למערכת הבנקאות להתייעל. שנית, אי יעילות היא בדרך כלל סממן של מערכות שאינן נמצאות בתנאי תחרות לוחצים. ככלל, קיומה של תחרות מחייב את הספקים להתייעל".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#