הסוד הביטחוני הכי גדול: הסכם הפנסיה של אנשי הקבע בין כחלון ליעלון

ההסכם כה סודי, שגם הוועדה המשותפת לכספים וחוץ וביטחון לא זכתה לראותו ■ כשההסכם נחתם, ראשי אגפים באוצר הזהירו כי הוא מכיל שגיאות היסטוריות - ויש לציבור סיבה לחשוש מכך שכחלון, לוי ובאב"ד מנסים להסתירו

מוטי בסוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מוטי בסוק

ב-18 בנובמבר הזמינו שר האוצר, משה כחלון, ושר הביטחון, משה יעלון, את התקשורת הישראלית לטקס חגיגי שבו חתמו על מזכר ההבנות לתקציב הביטחון ל-2020-2016 - או כפי שהם כינו אותו, "הסכם היסטורי בין האוצר לביטחון". מאז חלפו כמעט חודשיים, ופרטי ההסכם נותרו חסויים - חרף כל מאמצי התקשורת ולמרות הבטחות המשרדים. זאת, אף שתקציב הביטחון ברובו אינו סוד מדינה, וגם אם בהסכם יש סודות כאלה - כחלון, יעלון ואנשיהם יודעים היטב כיצד להשחיר אותם.

אחרי החתימה על מזכר ההבנות, ישבו מנכ"ל משרד הביטחון, דן הראל; ראש אגף תקציבים במשרד הביטחון, ששון חדד; מנכ"ל האוצר, שי באב"ד; וראש אגף התקציבים באוצר, אמיר לוי, והעלו על הכתב את כל הפרטים ליישום ולביצוע. הובטח כי פרטי ההסכם יימסרו לתקשורת - ודרכה לציבור. החשש הוא כי בין פרטי ההסכם מסתתרים סעיפים שהציבור יתקשה או אף יסרב לקבלם. ולא מדובר במספרים שוליים - תקציב הביטחון אמור להסתכם בלפחות 70 מיליארד שקל בשנה בכל אחת מחמש השנים הבאות.

שי באב"ד (מימין), משה כחלון ואמיר לוי במסיבת עיתונאים להצגת תקציב המדינה
שי באב"ד (מימין), משה כחלון ואמיר לויצילום: מיכל פתאל

אף שהאוצר נוהג לנופף בדגל השקיפות, ההבטחה לחשוף את פרטי ההסכם לא קוימה עד היום בתירוצים שונים, ונראה כי אם הדבר תלוי בכחלון ויעלון - הציבור לא יידע לעולם מה כתוב בו. TheMarker פנה הן למשרד האוצר והן למשרד הביטחון וביקש לקבל לידיו את ההסכם, לפי חוק חופש המידע. אנו עדיין מחכים.

ביום שלישי בשבוע שעבר קיבלו הכתבים המסקרים את תקציב הביטחון במפתיע הזמנה רשמית מהאוצר "לתדרוך עיתונאים בנושא הסיכום התקציבי שנחתם בין משרד האוצר למשרד הביטחון". הובטח כי התדרוך ייעשה על ידי באב"ד, הראל ולוי.

עוד נכתב בהזמנה: "התדרוך יתקיים ביום חמישי 7 בינואר ב-08:30 בדיוק במשרד הביטחון שבקריה. התדריך הוא לכתבים, ללא מצלמות וללא אמצעי הקלטה. הכניסה תותר אך ורק משער ויקטור (השער שמול שרונה), החל מ-07:45 ולא יאוחר מ-08:15. נא להצטייד בתעודת זהות".

עיתונאים העריכו כי בתדרוך ידווחו סוף סוף הראל, באב"ד ולוי לציבור על חלק מפרטי ההסכם בין האוצר לביטחון. נאיבים שכמותם. חלפו 24 שעות בלבד - ודוברת האוצר ביטלה את הזימון. בהודעה לעיתונאים הוסבר כי "בשל עיכוב בסגירות טכניות אחרונות שתוכננו להסתיים היום, תדרוך העיתונאים בנושא הסיכום התקציבי של משרדי האוצר והביטחון, שתוכנן למחר, יידחה לשבוע הבא. נודיע בימים הקרובים על לו"ז מדויק".

האם שבעה שבועות לא הספיקו ל"סגירות טכניות אחרונות"? ממה חוששים באוצר? מה הם מסתירים? הרי לא מדובר על הסכם צבאי לפיתוח ורכישת אמצעי לחימה סודיים. מדובר בתקציב הביטחון ל-2020-2016 ודרך יישומו. מדובר בכסף - ובדרכי הפיקוח עליו. אם הם כל כך חוששים מהפרסום, כנראה שההסכם כולל סעיפים סודיים, שמבחינתם אסור שאזרחי ישראל יידעו עליהם.

עיתונאים לא ידעו על פרטי הסכם 2008

ההסכם כל כך חסוי וסודי, עד שהוא לא הוצג תחילה בפני הוועדה המשותפת לוועדות הכספים וחוץ וביטחון של הכנסת. בין השאר, ההסכם לא הוצג בפני חבר הוועדה עומר ברלב (המחנה הציוני), לשעבר מפקד סיירת מטכ"ל. הוא הוצג רק בפני יו"ר ועדת הכספים של הכנסת, משה גפני (יהדות התורה), וגם זאת לזמן קצוב מאוד. בהמשך התרצו באוצר ובביטחון, והציגו את עקרונות ההסכם בפני חברי הוועדה המשותפת - אבל לא הראו להם את ההסכם עצמו.

האם הציבור צריך לחשוש? בהחלט. מדובר בכסף שלו, ובכסף גדול. ב-2008, למשל, נחתם הסכם שערורייתי בין האוצר לביטחון, עם מעבר אנשי הקבע מפנסיה תקציבית לצוברת - מעבר שכל השירות הציבורי עשה שנים קודם לכן. משרד הביטחון השהה את החתימה כדי לסחוט עוד ועוד כספים. מתברר שהצליח. ההסכם ההוא הבטיח זכויות פנסיה מופלגות לאנשי הקבע שעברו לפנסיה צוברת, וקבע מענק חסר תקדים בשירות הציבורי של 12 משכורות (300-250 אלף שקל) לכל מי שיפרוש מצה"ל עם פנסיה צוברת.

עיתונאים שמסקרים את משרד האוצר לא היו מודעים עד לאחרונה לפרטי הסכם 2008, וכך גם ראש הממשלה, בנימין נתניהו. אם ההסכם היה נחשף לציבור בשעתו, קרוב לוודאי שהוא לא היה קורם עור וגידים. אבל הסכם 2008, כמו ההסכם הנוכחי, נשמר במחשכים. שר האוצר אז היה רוני בר־און, ראש אגף תקציבים היה רם בלינקוב, מנכ"ל האוצר היה ירום אריאב והממונה על השכר היה אלי כהן.

האם עבאדי-בויאנג'ו ואמסלם נרגעו?

נתניהו סבור כי הסכם 2008 הוא שערורייתי. מנכ"ל משרדו, אלי גרונר, פועל בחודשים האחרונים לבטלו - ללא הצלחה. גם באוצר, לפחות בדרג הפקידותי, סבורים כי ההסכם שערורייתי. פגישה נוספת שנערכה ביום רביעי האחרון בלשכתו של גרונר ובראשותו, בהשתתפות נציגי משרדי הביטחון והאוצר, שוב לא הביאה תוצאות. משרד הביטחון מגן בחירוף נפש על המענק.

ממשרד האוצר הגיעו לפגישה נציגי אגף החשב הכללי ואגף השכר. אגף התקציבים, המוביל את המגעים מול מערכת הביטחון על תקציב הביטחון לשנים הקרובות, לא השתתף בפגישה.

יש לזכור כי לאחר החתימה על הסכם כחלון־יעלון נוצר רעש אדמה כבד באוצר. החשבת הכללית, מיכל עבאדי־בויאנג'ו, והממונה על השכר, קובי אמסלם, מחו בתוקף על שנציגי אגף התקציבים הדירו אותם מההסכם. השניים טענו כי יש בהסכם שגיאות ומחדלים 
גדולים מבחינת האוצר, שיעלו למשק ביוקר במהלך השנים. דובר על שגיאות בסדר גדול היסטורי. הוזכר ההסכם הכושל של 2008. דובר על פנייה ליועץ המשפטי לממשלה.

לא ברור אם טענותיהם של עבאדי־בויאנג'ו ושל אמסלם טופלו כולן או חלקן, ואם טופלו - אם עבאדי־בויאנג'ו ואמסלם נרגעו. ואיפה כחלון בכל הסיפור הזה? לא קיים. לאחר שחתם על מזכר ההבנות עם יעלון, הוא נעלם מהתמונה לחלוטין.

הציבור צריך לחשוש. תחת מסווה חשאיות, מנסים כחלון, לוי ובאב"ד לכסות על הסכם שהם נתנו לו שתי ידיים, שעלול להיות לא פחות גרוע מההסכם שעליו חתמו קודמיהם בתפקיד ב-2008. הרי גם ב-2008 היו לבכירי האוצר כוונות טובות. הפעם, בניגוד ל-2008, התקשורת יודעת על קיומו של ההסכם, ותפקידה לחשוף אותו. גם תפקידם של כחלון, באב"ד ולוי, אם הם רואים את עצמם נציגי ציבור ומחויבים לו, לחשוף את ההסכם ככתבו וכלשונו.

מה מבטיחים הסעיפים הסודיים בהסכם?

מה אנחנו יודעים על ההסכם, או חושבים שאנחנו יודעים? אנחנו יודעים שבסיס תקציב הביטחון לחמש השנים הקרובות הוא 56.1 מיליארד שקל (פלוס עוד כ-8 מיליארד שקל הוצאה מותנית בהכנסה). אנחנו יודעים שאם מערכת הביטחון וצה"ל יבצעו את כל סעיפי תוכנית ההתייעלות שהושתה עליהם, התקציב יגדל ל-59 מיליארד שקל.

אנחנו יודעים גם שהתקציב לאורך השנים צמוד למדד המחירים לצרכן, וכי הוא יכול לגדול בעוד 1.7-1.5 מיליארד שקל בשנה אם צה"ל יעמוד ביעדי התייעלות שנקבעו לו. כלומר, כמו בשנים האחרונות, תקציב הביטחון בשנים הבאות יהיה 70 מיליארד שקל. זאת, אלא אם ההסכם מבטיח יותר - אולי הרבה יותר - בסעיפיו הסודיים.

בנוסף, אנחנו יודעים שלאוצר תהיה שקיפות מלאה על נושאי כוח האדם ועל נושאי התקציב במערכת הביטחון. אנחנו יודעים גם שעלות השכר במערכת הביטחון תקטן ב–10%–15%; שדו"ח גורן לרפורמה במערכת השיקום במשרד הביטחון, שהוגש לממשלה בסוף 2010 ואושר על ידה, ייושם במלואו; שהשירות הצבאי יקוצר בחודשיים לשנתיים וחצי; שצה"ל יעבור תהליך של התייעלות משמעותית בנושא כוח אדם, תקנים, משכורות וגמלאות.

אנחנו יודעים גם שגיל הפרישה של הנגדים יועלה 
מ-47-45 כיום ל-53-51; שהנגדים שיפרשו בגיל זה ייהנו מפנסיית גישור עד הגיעם לגיל הפנסיה הרשמי במדינת ישראל, 67; שמספר הפורשים לפנסיה בשנה ייקטן בכשליש, ל-750 - מהם כ-400 קצינים (יפרשו בגיל 42) וכ-350 נגדים.

עוד בהסכם: 450 הקצינים והנגדים האחרים, שלא יגיעו לגיל הפרישה בצה"ל, ינשרו משירות קבע בגיל 35 וייצאו לשוק הפרטי עם מענק פרישה מוגדל. 750 "המאושרים" שיפרשו מדי שנה לפנסיה מצה"ל ייהנו מפנסיית גישור עם הגיעם לגיל המתאים. 40-30 משרות של אנשי קבע יאוזרחו - מדובר בכלכלנים, משפטנים, מהנדסים וכדומה. הם יפרשו לפנסיה, כמקובל בשוק הפרטי, בגיל 67. עוד נקבע כי הפרויקטים של מעבר צה"ל לנגב, הקמת גדר ביטחון בגבול עם ירדן בערבה, הפרטת תעש, פינוי מוקשים והגנה על שדות הגז - לא ימומנו מתקציב הביטחון.

מה אנחנו לא יודעים על ההסכם? כנראה הרבה, וחלק ממה שאנחנו לא יודעים מהותי. אנחנו לא יודעים כיצד הוא יבוצע, מי יפקח עליו, כיצד הוא יפוקח ומה יקרה אם צה"ל לא ימלא את ההתחייבויות שהוטלו עליו, בחלקן או במלואן. אנחנו לא יודעים מה יקרה אם התקציב לא יענה על דרישות מערכת הביטחון, כפי שקרה בשנים האחרונות. האם צה"ל יהיה רשאי להשבית אימונים?

יש עוד הרבה נושאים בלב ההסכם שאנחנו לא יודעים עליהם, ונראה כי מערכת הביטחון ומשרד האוצר עושים הכל כדי שגם לא נדע עליהם בעתיד.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker