מונופול הכשרות של הרבנות עולה לצרכנים כ-4 מיליארד שקל בשנה - כללי - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מונופול הכשרות של הרבנות עולה לצרכנים כ-4 מיליארד שקל בשנה

הכשרות במזון, שמוכתבת על ידי הרבנות, עולה כ-3 מיליארד שקל בשנה - כ-5% מצריכת המזון במשק, שמסתכמת בכ–60 מיליארד שקל בשנה ■ בענפי הירקות והפירות העלויות מגיעות לפי הערכה ראשונית לכמיליארד שקל נוספים

21תגובות
טל כהן

דרישות הכשרות של הרבנות מענף המזון, כולל ירקות ופירות, מסתכמות בכ–4 מיליארד שקל בשנה — כך עולה מדו"ח שחובר לבקשת משרד האוצר על ענף המזון ללא ירקות ופירות, ומאומדן ראשוני לגבי השפעת הכשרות על ענפים אלה.

מקורבים לאוצר אמרו כי עלויות הכשרות במזון ללא מוצרי חקלאות מגיעות ל–3 מיליארד שקל בשנה לפחות. ענף המזון נאמד בכ–60 מיליארד שקל בשנה, והמשמעות היא כי עלויות הכשרות מהוות כ–5% ממנו.

בשלב זה מנסים במשרד האוצר לאמוד גם את השפעת הכשרות על ירקות ופירות, והערכות ראשונות מדברות על כמיליארד שקל נוספים. עיקר העלויות הן בענף הפירות, שם נדרשים חקלאים לממן משגיח כשרות במטעים. בנוסף, לפי הערכות של ארגוני מגדלים, דרישות המעשר גורמות להשמדה של גידולים ראויים למאכל בהיקף של כ–150 מיליון שקל בשנה.

על פי הדו"ח, שחיבר רואה החשבון יורם אברמזון עבור משרד האוצר בתחילת 2015, את עלויות הכשרות ניתן לחלק לשני חלקים עיקריים: עלויות ישירות, הכוללות אגרות ואישורים שונים ועלויות עבודתם של משגיחי הכשרות; ועלויות עקיפות, הכוללות עלויות הקשורות להליכי הייצור, פגיעה בתחרות, חוסר יעילות והטלת חסמי כניסה.

עלויות כשרות לשחיטת עופות ובקר וליבוא גבינות מגיעה ל–2.06 מיליארד שקל בשנה. הדו"ח מציין גם כי דרישות הכשרות ביבוא גבינות מהוות חסם יבוא הדומה למכס. בכך מקשות דרישות הכשרות על יצירת תחרות מיבוא, ומגנות על המחיר הגבוה של הגבינות המקומיות. השגחת הכשרות במרכולים המונעת כניסת מזון לא כשר, בנוסף לבתי מלון, בתי אוכל ויבוא כללי של מזון מגיעה לעלות של 390 מיליון שקל בשנה.

תחרות היתה חוסכת 300 מיליון שקל

הרבנות הראשית בישראל היא המונופול המעניק תעודות כשרות בישראל. הכשר קפדני יותר, בד"ץ למשל, אינו מחליף אותה, אלא בא כאישור שני לאותו מוצר. למוצרי יבוא מסמיכה הרבנות גופים אחרים, אולם גם הם אינם יכולים להחליף את אישור הכשרות שלה בישראל.

הדו"ח קובע כי העלות הכרוכה בהוצאת תעודת כשרות משפיעה כמעט על כל עלויות המזון בישראל, ולכן מעלה את יוקר המחיה. היא מלווה את כל שרשרת הייצור של המזון, משלב חומרי הגלם לייצור בארץ ובחו"ל, דרך מכירה לגופים מוסדיים כבתי מלון ומסעדות בנוסף לקמעונאים, ועד למכירה לצרכנים.

לפי הדו"ח, "הסדרי הכשרות הם מערכת רגולטורית שיסודה בנושא אמוני, שעוגן כחלק מהעקרונות עליהם יש לשמור במדינת ישראל כמדינה יהודית. עם זאת, כבכל שירות שניתן, יש חשיבות לאופן שבו ניתן השירות ולעלויות שהוא מטיל על המשק. על אף התפתחותם של גופי השגחה פרטיים לצד השגחתה של הרבנות הממלכתית, נשמר המונופול של הרבנות הראשית על מתן תעודת כשרות.

"מונופול זה מצריך אלפי משרות, ובהתנהלותו מייקר את עלויות המחיה בישראל ככל גורם ייצור בלעדי. מצבים העלולים להיווצר כגון החמרת הדרישות רק במקומות מסוימים, התנהלות בחוסר שקיפות, יצירת עדיפות לספקים מסוימים, יצירת מחסומי כניסה למוצרים ויצרנים קטנים — סופם שהם גורמים לעלויות עודפות של המונופול ומהווים התנהלות רגולטורית לא יעילה כלפי השוק".

אייל טואג

מקורות במשרד האוצר ציינו כי המונופול של הכשרות עולה למשק 300 מיליון שקל עודפים, שהיו נחסכים לו היתה תחרות.

לגבי השפעת הכשרות על הקמעונות ציין הדו"ח כי זו חורגת מהעלות של קבלת אישור הכשרות. העלות הישירה של ההשגחה הרבנית במקטע הקמעונות נאמדת בעובד אחד בעלות של כ–80 אלף שקל בשנה לסניף — כ–0.2% ממחזור המכירות, לא כולל עלויות הכשרות של המוצרים.

ההשגחה הרבנית בסניפי הקמעונות באה לידי ביטוי בהחלטה איזה מוצר נכנס לרשת הקמעונית ואיזה לא. בכך, הנגישות של מוצרים שאינם כשרים פוחתת באופן ניכר. מתוך 10 רשתות השיווק הגדולות רק טיב טעם אינה רשת כשרה — וחלקה בשוק אינו גדול. "יוצא אם כן, כי דרך הרשתות הקמעוניות הרבנות מביאה לכך שמרבית המוצרים נדרשים לכשרות כדי לקבל חשיפה ולשרוד", מצוין בדו"ח.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם