בנק ישראל מקל מאוד על חברות סליקה - אך ממשיך להקשות על חברות האשראי

במסגרת מאבקו לשכנע את ועדת שטרום להשאיר בידיו את הפיקוח על חברות כרטיסי האשראי, הפחית הפיקוח על הבנקים בכ–80% את דרישות ההון מחברות סליקה ■ עם זאת, חברות סליקה שיעסקו גם במתן אשראי - כפי שעושות כיום ישראכרט, כאל ולאומי קארד - יחויבו בדרישות הון מחמירות

מירב ארלוזורוב
מירב ארלוזורוב

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל מפחית את דרישות ההון מחברות סליקה בכ–80% — כך עולה מטיוטה לדרישות מחברות סליקה שהוציא בנק ישראל השבוע במסגרת מאבקי הכוח סביב המלצות הוועדה להגברת התחרות באשראי הצרכני, ועדת שטרום, ובפרט סביב השאלה אם הפיקוח על חברות כרטיסי האשראי יישאר בידי בנק ישראל או ייצא ממנו.

כדי שהפיקוח יישאר בידי בנק ישראל נדרש הבנק, לדעת מרבית החברים בוועדת שטרום, להוכיח רצינות כוונות בנוגע לעידוד כניסתם של שחקנים חדשים לתחרות בתחום האשראי. עד כה נתפס בנק ישראל כחסם העיקרי לכניסה כזאת בשל העובדה שהוא מעדיף יציבות על פני תחרות — העדפה המביאה לכך שהוא נוטה להטיל דרישות רגולציה דרקוניות על שחקנים חדשים.

דרור שטרום
דרור שטרוםצילום: אוליבייה פיטוסי

הדוגמה הבולטת לכך היא פתיחת שוק הסליקה לתחרות ב–2011. חברות הסליקה הן חברות התפעול של ענף כרטיסי האשראי, והן מעבירות את הכסף בין חשבון הלקוח בבנק לבית העסק. ב–2011 דרש בנק ישראל מסולקים חדשים דרישות הון מופרזות של 13.5%. לשם השוואה, הדרישה המקבילה באירופה (דרישות PSD) היא של כ–1% בלבד. התוצאה היא שבארבע השנים שחלפו מאז, אף סולק חדש לא החל לפעול בישראל.

דרישות ההון הן 
חסם לתחרות

בניסיון להסיר את מעטה החשדנות כלפי הכוונות של בנק ישראל, מרבה המפקחת על הבנקים בבנק ישראל, חדוה בר, להתבטא בפומבי בדבר תמיכתה בתחרות, ולהצהיר כי היא מתכוונת להקל את הרגולציה כדי לאפשר תחרות. שלשום פירסם בנק ישראל גם את ההוכחה לכאורה לכך, כאשר בראשונה מאז 2011 עודכנה טיוטת הדרישות מחברות סליקה.

לפי הטיוטה, ההון העצמי הנדרש מחברות סליקה בישראל לא יהיה עוד 13.5%, אלא יהיה עליהן לעמוד רק בדרישות האירופיות המקלות. לדוגמה, חברת הסולקת 20% משוק הסליקה הישראלי (50 מיליארד שקל בשנה), תידרש להון עצמי של 20 מיליון שקל בלבד לפי הטיוטה החדשה, במקום כ–120 מיליון שקל לפי הטיוטה מ–2011 — הפחתה של 85% בדרישות ההון. בטיוטה הנוכחית בנק ישראל גם ויתר על כוונה מוקדמת שלו להבחין בין חברות סליקה לפי גודלן, והוא מאמץ את הרגולציה האירופית במלואה, כך שכל חברות הסליקה יידרשו לעמוד באותם כללי רגולציה.

עם זאת, ההקלות של בנק ישראל נוגעות בעיקר לחברות סליקה. כשמדובר בחברות שהן סולקות וגם מספקות אשראי, כמו במקרה של חברות כרטיסי האשראי הישראליות (ישראכרט, כאל ולאומי קארד), הדרישות של בנק ישראל מחמירות בהרבה. במקרה כזה, בנק ישראל יחיל על החברות את כללי הרגולציה של בנקים (כללי בזל) באופן מופחת מעט.

כך, אם לפי כללי בזל בנקים קטנים בישראל נדרשים להון עצמי של 9%–12.5%, חברות כרטיסי האשראי יידרשו להון עצמי של 8%–11.5%. במקרה של חברות כרטיסי אשראי העוסקות במתן אשראי וגם בסליקה, ההון העצמי הנדרש ייגזר מסך האשראי שהן מעמידות. למשל, חברה שמעמידה אשראי בכ–2 מיליארד שקל תידרש להעמיד הון עצום של 120 מיליון שקל. זוהי דרישת הון גדולה המהווה חסם גדול לתחרות.

מסוף סליקה
מסוף סליקהצילום: בלומברג

בנק ישראל נגד 
עירוב שימושים

דרישות ההון מחברות כרטיסי האשראי נמוכות ב-11% בלבד מאלה של הבנקים — אף שהסיכון המשקי הכרוך בפעילותן נמוך לאין שיעור, מאחר שאין הן מגייסות פיקדונות מהציבור. למעשה, קריסה של ספק אשראי גדול צפויה להסב נזק מועט בלבד למשק. הנפגעים מקריסה כזאת אמורים להיות רק בעלי המניות ובעלי האג"ח של אותו ספק — שני גורמים שאמורים לדעת לנהל סיכונים — ולא הציבור הרחב.

כך למשל, היקלעותה של אפריקה ישראל למשבר לאחר שהנפיקה אג"ח ביותר מ–10 מיליארד שקל לא הסבה נזק משמעותי לציבור הרחב מעבר להפסדים מוגבלים בהחזקות אג"ח. למרות זאת, בנק ישראל מתכוון להחמיר עם ספקי אשראי שהם גם סולקים בשל עירוב השימושים — החשש הוא שסיכון האשראי יביא לפגיעה בפעילות הסליקה, וקריסתו של ספק האשראי תסב נזק לציבור, משום שבתי עסק עלולים לא לקבל את התמורה מהעסקות שביצעו בשל קריסת הסולק שלהם. כלומר, ההיבט המדאיג אצל חברות כרטיסי האשראי אינו פעילותן כספקיות אשראי, אלא הקשר בין פעילות זו לבין פעילות הסליקה שהן מבצעות.

מי יפקח על ספקי אשראי גדולים?

במידה רבה, הרגולציה של בנק ישראל מעידה כי הבנק המרכזי מצפה שלא יהיה עירוב שימושים — כלומר שחברות סליקה לא יעסקו בהעמדת אשראי, ולהפך. מאחר שבחברות כרטיסי האשראי הקיימות בישראל המודל המשולב הוא המוביל, קשה להעריך עד כמה תכביד הרגולציה החדשה של בנק ישראל על התחרות.

זאת ועוד, בנק ישראל מתייחס בהוראה החדשה שלו רק לחברות סליקה, ואינו נוגע ברגולציה של ספקי אשראי שאינם סולקים. לא ברורה מה צפויה להיות ההתייחסות של בנק ישראל לספקי אשראי גדולים מאוד — נניח, גוף שמעמיד אשראי במיליארדי שקלים. ראשית, כלל לא ברור מי יהיה המפקח של ספק אשראי כזה — בנק ישראל, או שמא המפקח על האשראי החוץ־בנקאי שאמור לקום בקרוב.

שנית, אם בנק ישראל ידרוש לקבל לידיו את הפיקוח על ספקי אשראי גדולים מאוד בטענה שהם גדולים מכדי ליפול ויש להם השפעה על היציבות המשקית, לא ברור אם גם גוף כזה יידרש להעמיד הון עצמי בשיעור של 8% מהיקף האשראי שלו. אם בנק ישראל ידרוש כי שגופי אשראי גדולים יידרשו להון עצמי של 8%, התוצאה תהיה הגבלה חמורה על התחרות באשראי הצרכני.

הלקוח יקיש קוד סודי בנקודת המכירה

ההוראה החדשה של בנק ישראל לחברות הסליקה מנסה להסדיר תחומי פעילות נוספים שלהן. ההוראה מעודדת את החברות לאמץ את תקן האבטחה המודרני לכרטיסי אשראי, EMV, שבו נדרש הלקוח להקיש את הקוד הסודי שלו בנקודת המכירה כתנאי לאישור העסקה — כך שאי־אפשר להשתמש בכרטיס גנוב.

אימוץ תקן EMV דורש את החלפתם של המסופים לכרטיסי האשראי בבתי העסק בישראל, והדבר מנע עד כה את כניסת התקן החדש, המקובל במרבית מדינות העולם.

ההוראה החדשה מנסה לעודד את חברות הסליקה להחליף את המסופים, אבל אוסרת עליהן להשתמש בהחלפה כאמצעי להגבלת התחרות — למשל, לחייב עסק להשתמש רק בשירותי 
הסליקה של חברה מסוימת כתנאי לכך שתחליף בעבורו את המסוף.

נוסף על כך, ההוראה מכירה בצורך לבחון את כללי הממשל התאגידי החלים על חברות כרטיסי האשראי, שהם דומים מאוד לכללים החלים על בנקים — לרבות דרישות למינוי מנהל סיכונים, מבקר פנים, דירקטוריון מלא וכיו"ב. החשש הוא כי חברות סליקה חדשות יתקשו לעמוד ברף הדרישות, וכי גם הוא מהווה חסם לתחרות. בנק ישראל בוחן אפשרות להקל חלק מהדרישות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker