מתעופפים לכל עבר: כך החליפו ידיים 40 מיליארד שקל בתקציב המדינה - בשבועיים - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מתעופפים לכל עבר: כך החליפו ידיים 40 מיליארד שקל בתקציב המדינה - בשבועיים

בשבועות האחרונים דנים הח"כים בהעברות של מיליארדי שקלים מסעיף לסעיף, בלא פיקוח ציבורי הולם ■ הדיונים על העברות כספים פוליטיים, כמו החטיבה להתיישבות, סוערים - אך בסעיפים אחרים המיליארדים עוברים בשקט

7תגובות

תקציב המדינה ל-2016-2015 אושר סוף־סוף בכנסת בנובמבר, לאחר עשרה חודשים וחצי שבהם התנהלה הממשלה ללא תקציב מאושר. למרות זאת, מלאכתם התקציבית של חברי הכנסת ל-2015 לא הושלמה. בימים אלה עסוקה ועדת הכספים של הכנסת בדיונים קדחתניים בבקשות לשינויים בתקציב המדינה, שאושר רק לפני כחודש. ממסמך שגיבש משרד האוצר, ונחשף כאן לראשונה, עולה כי סך השינויים וההעברות בתקציב 2015 לאחר חקיקתו המאוחרת מגיע ללא פחות מ-39.5 מיליארד שקל.

מנגנון השינויים בתקציב אמור לאפשר גמישות מסוימת בניהול התקציב כשמתגלים צרכים תקציביים במהלך השנה. עם זאת, בפועל, סכומי השינויים אינם שוליים כלל. ב-2015 יגיע סך השינויים לכ-10% מתקציב המדינה השנתי, המסתכם בכ-389.4 מיליארד שקל - כלומר, השינויים גדולים יותר מהתקציב הממוצע של חודש שלם.

דיון בוועדת הכספים
אוליבייה פיטוסי

בכנסת ומחוץ לה מותחים ביקורת קשה על שיטת ההעברות התקציביות, וטוענים כי היא משמשת גורמים בקואליציה ובממשלה כדי לעקוף את הליך התקצוב המסודר שקובע החוק, שנועד לאפשר לכנסת פיקוח הולם על תקציב הממשלה. חברי הכנסת, טוענים המבקרים, מוצפים בבקשות להעברות תקציביות שהם מתקשים להבין לעתים, מבלי לפקח כהלכה על היעדים שאליהם מופנה הכסף וללא שקיפות.

ואכן, הדיונים שקיימה ועדת הכספים בשבועות האחרונים בנושא השינויים וההעברות לא נראו כמו מופת של פיקוח פרלמנטרי. חברי הכנסת צעקו ודרשו הסברים, שבחלקם לא התקבלו. עקב הרוב הדחוק של הקואליציה בוועדת הכספים, גויסו לעתים חברי קואליציה להצבעות בוועדה כמחליפים - מבלי שידעו על מה הם מצביעים. הדיונים בהעברות הכספים הפוליטיות - לחטיבה להתיישבות, להתנחלויות, למוסדות חרדיים ולמוסדות הציונות הדתית - הלהיטו את האווירה וארכו שעות ארוכות, שבהן הצעקות בוועדה הרעידו את אמות הספים.

במשרד האוצר - היוזם את השינוים וההעברות בתקציב - דוחים את הטענות, ואומרים כי ההעברות התקציביות הן חלק משיטת התקצוב המקובלת, וכי רמת הפיקוח של הכנסת על התקציב היא גבוהה (ראו מסגרת).

שינויים בסדרי העדיפויות

ההעברות תקציבויות במהלך השנים: 2012 - 62.9 מיליארד שקל; 2013 - 47.9 מיליארד שקל; 2014 - 62.9 מיליארד שקל; 2015 - 39.5 מיליארד שקל

סך ההעברות והשינויים ב-2015 כולל העברת עודפי תקציב מ-2014 ל-2015 בסך 24.04 מיליארד שקל, הקצאה מהרזרבה הכללית לשב"כ ולמוסד של 7.2 מיליארד שקל, ושינויים בתוך תקציב 2015 בסך 8.21 מיליארד שקל. השינויים בתוך התקציב מתחלקים לשינויים בסדרי העדיפויות בתוך משרדי הממשלה, בסך 953 מיליון שקל, ועוד שינויים בין סעיפים, כלומר העברות בין משרדים, ב-7.26 מיליארד שקל.

גם בשנים האחרונות היו סכומי ההעברות והשינויים גבוהים - 62.9 מיליארד שקל ב-2014, 47.9 מיליארד שקל ב-2013 ו-62.8 מיליארד שקל ב-2012. סכומי ההעברות הגבוהים במיוחד ב-2012 וב-2014 מוסברים בכך שבשנים אלה פעלה המדינה לפי תקציב מאושר. ב-2013 וב-2015, שבהן נערכו בחירות, השינויים היו קטנים יותר, מאחר שבאותן שנים המדינה התנהלה לפי תקציב חודשי, ולא היה ניתן לבצע הסטות תקציב בין סעיפים אלא לאחר אישור התקציב בכנסת. תקציב המדינה ל-2014-2013 אושר רק ביולי 2013, כלומר לאחר שמחצית משנת התקציב כבר עברה, והתקציב ל-2016-2015 אושר ב-19 בנובמבר 2015, כחודש וחצי לפני תום שנת התקציב 2015.

לדברי איל קציר, דובר ועדת הכספים של הכנסת, נציגי אגף התקציבים במשרד האוצר הסבירו בשבוע שעבר לוועדה כי הצטברות ההעברות הכספיות לקראת סוף השנה נוצרה בעקבות צרכים חדשים של משרדי הממשלה, וכן מפני שתקציב 2015 אושר רק כחודש לפני סיום השנה, ולכן בקשות לשינויים והעברות המתינו עד עתה.

לאן הולך הכסף?

מיכל פתאל

משרד האוצר יוזם את השינויים בתקציב ואת העברת העודפים. השינויים בתוך התקציב עשויים לנבוע משינויים בסדרי העדיפויות של משרדי הממשלה (למשל כשנבחר שר חדש), החלטות של הממשלה במשך שנת התקציב (למשל הגידול השנתי החוזר ונשנה בתקציב הביטחון במשך שנת התקציב, המלווה לעתים בקיצוץ רוחבי בתקציביהם של משרדי הממשלה), חוקים בעלי עלות תקציבית שמתקבלים בכנסת, וסיכומים בין המשרדים לבין האוצר.

לעומת זאת, העברת העודפים בתקציב משנה לשנה נעשית נוכח העובדה שמרבית משרדי הממשלה אינם מוציאים את כל התקציב שנקבע להם. הדבר נובע, למשל, מכך שנחתם חוזה התקשרות עם ספק, אבל הספק מקבל את הכסף לפי "שוטף פלוס", כלומר זמן מה לאחר ביצוע העבודה, או מכך שנעשית התקשרות ארוכת טווח, שבה הכסף מועבר בתשלומים לפי קצב ביצוע העבודה. למשל, אם סלילת כביש אורכת כמה שנים, והכסף לקבלן מועבר לפי קצב הביצוע - נוצרים עודפים שאפשר להעביר משנה לשנה למימון הפרויקט.

הנוהג לאישור השינויים בתוך התקציב הוא פנייה לוועדת הכספים ועריכת דיון שבסופו הצבעה. משרד האוצר אמנם הקטין בשנים האחרונות את מספר הפניות התקציביות, במסגרת תוכנית "חריש עמוק", אבל עדיין מדובר במאות פניות בשנה. באשר להעברת עודפים, משרד האוצר מוסר הודעה לוועדת הכספים. אם אין ערעור של חברי הכנסת, היא מאושרת אוטומטית בתום 21 ימים מהגשתה. אם יש השגה - מתקיים דיון.

בכל המהלכים שבוצעו בוועדת הכספים בשבוע שעבר בולטים כמו תמיד, בשל גודלם, הסכומים שהועברו לנושאי ביטחון: 2.9 מיליארד שקל מעודפים של משרדי הממשלה האזרחיים למערכת הביטחון, שמהם הועברו 2.2 מיליארד שקל לתקציב הביטחון כפעימה ראשונה בהסכם יעלון־כחלון, שפרטיו מוסתרים מהציבור; ועוד 7.66 מיליארד שקל למוסד ולשב"כ (ועוד 2.74 מיליארד הרשאה להתחייב) - שתקציבם גדל מאוד בשנים האחרונות. בשני המקרים, לא נמסרו פרטים לוועדת הכספים של הכנסת - והובטח לה כי הפרטים יימסרו בקרוב לוועדה הסודית בעניין תקציב הביטחון.

האופוזיציה טענה בדיוני ועדת הכספים כי בין הסעיפים הרבים שאושרו מסתתרים כספים רבים חדשים בנושאים היקרים לקואליציה, שהיו אמורים לעבור בחקיקה. לדעת האופוזיציה, הממשלה - ובעיקר האוצר - משתמשים בהעברת העודפים כדי לקצר הליכים, ולאשר בהליך מזורז כספים רבים בנושאים חשובים להם, תוך עקיפת דרך האישור המקובלת בחקיקה.

השנה, מאחר שהתקציב אושר רק לפני כחודש, לחוצים משרדי הממשלה להעביר להם את העודפים מ-2014 עוד לפני 31 בדצמבר, כדי שיוכלו לשחרר כסף. לכן נערכו בשבועות האחרונים שורה של דיונים מרתוניים לאישור של העברת העודפים בלא צורך להמתין 21 ימים, שיחלפו רק בתחילת 2016. זאת ועוד: עודף תקציבי שלא מומש בשנת תקציב כלשהי צריך להיות מועבר לתקציב השנה שאחריה, שאם לא כן הוא עובר אוטומטית להקטנת החוב הממשלתי, והמשרד הממשלתי שבו נוצר העודף לא יקבל את הכסף בחזרה.

העודפים שנותרו בתקציב 2014 בגין פרויקטים שביצועם לא הושלם, מסיבות שונות, מכונים בעגה התקציבית "עודפים מחויבים". העברתם לתקציב 2015 התאפשרה רק לאחר אישורו בכנסת, בנובמבר, אך מכיוון ששנת התקציב תיגמר השבוע, סביר להניח שמשרדי הממשלה לא יצליחו לנצל את מלוא המיליארדים הרבים שהועברו אליהם ככספים מיועדים ביום ראשון - והם יועברו בשנה הבאה לתקציב 2016. סך העברות העודפים המחויבים בשנים האחרונות מגיע לכ-20 מיליארד שקל בכל שנה.

"חברי הכנסת מעלימים עין"

בשנים האחרונות התעוררה ביקורת גם בין חברי הכנסת על האופן שבו מועברות הבקשות להעברות תקציביות לחברי הכנסת, לעתים ללא פירוט וללא שקיפות מספקת. ח"כ סתיו שפיר (המחנה הציוני) אף הגישה עתירה לבג"ץ בנושא. אופן אישור ההעברות התקציביות בשבועות האחרונים בוועדת הכספים לא נעלם מעיני בג"ץ, שימשיך מחר בדיון בעתירתה בעניין של שפיר, שהוגשה אשתקד.

בשיטה הקיימת, מוסטים מדי שנה עשרות מיליארדי שקלים בתקציב המדינה לאחר חקיקתו בכנסת. חברי הכנסת אינם מסוגלים - בעיקר ערב סיום שנת התקציב - לקרוא, להבין ולנתח מאות פניות תקציביות. הם גם אינם יכולים לעקוב אחר השינויים בצורה רצינית כשהזמן דוחק. בסופו של דבר, הם אינם מצליחים במקרים רבים להבין על מה הם מצביעים, והמיליארדים "עפים" בוועדת הכספים באין מפריע.

לדברי שפיר, "העובדה שמאז אושר תקציב המדינה ל-2016-2015, לפני חודש, הממשלה ביקשה לערוך בו שינויים של כ-40 מיליארד שקל, היא ההוכחה למשהו שטענתי לכל אורך הדרך: התקציב היה פיקטיבי לגמרי, ושיטת ההעברות מאפשרת למשרד האוצר לא לערוך שום תכנון תקציבי, לא להציב יעדים ולהעביר את כל הכסף לטובת גחמות וקומבינות, במקום שישרת נאמנה את אזרחי ישראל. כל זה נעשה בשעה שחברי הכנסת מעלימים עין ומאפשרים לסכומי הענק להתגלגל בלא פיקוח. מעניין אם כך הם היו מתייחסים גם לחשבון הבנק הפרטי שלהם.

"אם בג"ץ יקבל את העתירה שהגשתי נגד השיטה ההרסנית הזאת, מדינת ישראל תראה לראשונה תקציב אמיתי, מתוכנן ורציני, כזה שהממשלה מחויבת למסור עליו דין וחשבון לציבור, ושחברי הכנסת מסוגלים לפקח עליו באמת".

מנסים להגביר 
את השקיפות

כדי להקל על חברי הכנסת להבין על מה הם מצביעים, באחרונה קבע יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), נוהג חדש, שלפיו חברי הכנסת יוכלו לבקש הסברים מנציגי משרד האוצר בזמן הדיון בוועדה. גפני ביטל את הנוהל שהונהג בקדנציה הקודמת על ידי היו"ר דאז, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי), שלפיו משרד האוצר מגיש את הפניות התקציביות לוועדה חמישה ימים לפני הדיון, וחברי הכנסת יכולים להציג שאלות בכתב לאוצר ולקבל תשובות בכתב עד יממה לפני הדיון.

עם זאת, במקרים רבים השבוע התבקשה האופוזיציה "לגלות אחריות", ולהגמיש את הנוהל שגובש בוועדה ולהעביר תקציבים לניצולי השואה ולרווחה מפאת קוצר הזמן. ח"כ מיקי לוי (יש עתיד) אמר כי האופוזיציה אמנם איפשרה זאת, אך הוסיף כי "אין שום סיבה לחכות עד הרגע האחרון ולסכן את העברת הכספים לאוכלוסיות הכי מוחלשות בחברה הישראלית, פרט לדורסנות של שר האוצר והניסיון למנוע פיקוח פרלמנטרי אפקטיבי על מקורות התקציב. כסף לניצולי השואה לא צריך להגיע על חשבון כספים לדיירי הדיור הציבורי".

ביוזמה נוספת בעניין, של ראש אגף התקציבים במשרד האוצר, אמיר לוי, בשיתוף עם סגניתו לעניינים מאקרו־כלכליים, יעל מבורך, מועלות מדי יום חמישי לאתר האינטרנט של המשרד כל הפניות התקציביות שמוגשות לוועדת הכספים, וכן פירוט אילו כבר אושרו (את הפירוט ניתן למצוא תחת סעיף "שינויים בתקציב לשנה השוטפת", בעמוד של אגף התקציבים). כמו כן, האוצר מציג באינטרנט מצגת "פיסקלי דיגיטלי" על השינויים בסעיפי התקציב בשנים האחרונות, ומקיים דיונים עם גופים כמו הסדנא לידע ציבורי כדי להגביר את השקיפות הציבורית.

צעד נוסף שנועד להגביר את השקיפות בתקציב נוגע לכספים הקואליציוניים, שמועברים לפי דרישות של חברי כנסת וסיעות בקואלציה. כספים אלה, בסך 4 מיליארד שקל בתקציב 2016-2015, נכללו לראשונה בתוך התקציב, והוגשה הודעה מפורטת לוועדת הכספים שמסבירה לאן הולך הכסף. במשך שנים התנהלו מגעים חשאיים בין חברי הכנסת למשרד האוצר להקצאת סכומים פוליטיים בתקציב, וכעת הסיכומים האלה נחשפו לציבור.

"להסתיר מהציבור את סדר העדיפויות"

לדברי יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון, "99% מההעברות התקציביות שאישרה הוועדה בשבועות האחרונים היו ידועות מראש, עוד לפני אישור תקציב המדינה בחודש שעבר, והעובדה שמשרד האוצר בחר להעבירן בנפרד מצביעה במקרה הטוב על כשלים בניהול התקציב - ובמקרה הרע על שיטה מכוונת, שנועדה להסתיר מהציבור את סדרי העדיפויות האמיתיים של הממשלה.

"מחקר שערך לבקשתי מרכז המידע והמחקר של הכנסת מלמד כי היקף השינויים שנעשים בתקציב מגיע כל שנה לעשרות מיליארדי שקלים, ובשנים מסוימות הגיע עד לכ-10% מסך התקציב שאושר בתחילת השנה. המחקר גם הצביע על כך שבמקרים רבים ההעברות התקציביות משמשות לצרכים פוליטיים, ומאפשרות להעביר סכומי עתק מתחת לרדאר הציבורי, לצרכים קואליציוניים.

"הדיל בין החרדים לבין הבית היהודי - מיליארד שקל למוסדות החרדיים תמורת מאות מיליונים להתנחלויות - הוא המחשה מכוערת לעובדה כי ההעברות התקציביות חרגו מזמן ממטרתן המקורית, שהיא לאפשר גמישות בניהול התקציב השוטף, ונהפכו לכלי בידי מפלגות הקואליציה לסחוט כספים מגזריים מהקופה הציבורית".

ח"כ לוי אמר כי "שיטת ההעברות התקציביות הקלוקלת הגיעה לשיא חדש, המביע זלזול בכנסת ובתפקידה. שבועות ספורים לאחר שהקואליציה הרעועה העבירה תקציב, עשרות מיליארדי שקלים של הציבור נעים מצד לצד ללא דיון רציני וללא יכולת פיקוח מצד חברי הכנסת. בתוכם הסתיר שר האוצר סעיפי תקציב מגזריים להתנחלויות ולישיבות, שלא רצה להביא בפני מליאת הכנסת. ראוי להפסיק את השימוש בשיטה הקלוקלת הזאת, להכניס את כל הכספים בתוך בסיס התקציב ולהביא בפני מליאת הכנסת כל בקשה חריגה להעברות תקציביות במהלך השנה".

ח"כ מרגלית: האוצר נכשל בניהול

מרכז האופוזיציה בוועדת הכספים של הכנסת, ח"כ אראל מרגלית (המחנה הציוני), אומר כי אם משרד האוצר מעביר הרבה עודפים בסוף השנה - פירוש הדבר הוא שהאוצר לא ניהל נכון את תקציב משרדי הממשלה, ושהשרים לא ניהלו נכון את התקציב שהועמד לרשותם. לדבריו, "אם משרד התחבורה ביקש ב-2014 כסף להרחבה של כביש מסוכן, ועכשיו הוא מבקש אישור לאותו תקציב ל-2015 - מתברר שהוא לא ביצע את ההרחבה. זה מינהל תקין?"

על הבקשה להעברות הגדולות זמן קצר לאחר שהתקציב אושר בכנסת אומר מרגלית כי "יש כאן הטעיה של הכנסת". לדבריו, "יש פה הרבה קומבינות. אם אני רוצה להעביר כספים ליישובים בעוטף עזה, אני חייב לתמוך בהעברת כספים להתנחלויות, מכיוון שהם מופיעים באותו סעיף. חלק מכספי ההעברה לגיטימיים, ואני כועס שלא ביצעו אותם עד כעת - בעיקר בנושאי כלכלה וחברה - וחלק זה כסף שחור. בחברה עסקית, כשמישהו עושה מהלכים כאלה, אתה חושד שמישהו מנסה לגנוב או רוצה להסתיר דברים ממועצת המנהלים".

לדבריו, "כל כך הרבה כסף לא נוצל ב-2014, אז או שמי שלא ידע לנצל אותו הוא טיפש, או שהוא פושע, או שניהם. אין רצון בזרוע המבצעת, אין יכולת ואין יושר, בלי כל קשר לימין ולשמאל".

אבי בן בסט: ההעברות התקציביות הענקיות 
מעידות על תכנון לקוי של התקציב

לדברי פרופ' אבי בן בסט מהאוניברסיטה העברית והמכללה למינהל, המומחה לתקציב המדינה, ההיקף האדיר של העברות תקציביות בתוך משרדי הממשלה ובין המשרדים במהלך השנה ובסופה הוא אחת הרעות החולות באופן הניהול של התקציב.

בן בסט סבור כי הליך התקצוב בישראל עתיר פגמים, וראוי שיעבור רפורמה מקיפה. לדבריו, "חשוב שבתקציב המדינה תהיה גמישות להגיב במהירות לפתרון בעיות שלא נצפו מראש, או למלא צרכים חדשים - אך העברת תקציבים עצומים מהמשרדים האזרחיים לתקציב הביטחון לקראת סוף השנה נהפכה לריטואל קבוע. העקביות של המהלך מעידה שלא התעוררו צורך חדש או בעיה שלא נצפתה - אלא זאת שיטה להסתיר מעיני הציבור את מדיניותה האמיתית של הממשלה בעת הצגת התקציב לציבור ולכנסת".

"בעשור האחרון, משקל ההוצאה האזרחית בתוצר ירד דרמטית, כך שהגענו לתחתית המדרג ב-OECD", אומר בן בסט. "רק דרום קוריאה מדורגת מתחת לישראל באספקת שירותים ציבוריים אזרחיים. לכן לממשלה יש עניין להראות בעת הצגת תקציב המדינה כאילו היא מציגה סכום גדול יותר לנושאים אזרחיים משהיא מתכוונת באמת. לקראת סוף השנה 'מתגלים עודפים' פתאום, ו'בהיעדר חלופה' הם מועברים למערכת הביטחון, בעוד שלמעשה זאת היתה הכוונה המקורית".

בן בסט מוסיף כי ההעברות התקציביות מעידות על שינויים גדולים לא רק בתקציב הביטחון, אלא גם במשרדי ממשלה רבים אחרים, "אף שלא התרחשו אירועים יוצאי דופן שחייבו שינויים מהותיים בהרכב התקציב". לדבריו, "שינויים גדולים בהרכב התקציב מעידים כי התקציב המקורי שהוגש לכנסת חסר משמעות רבה, אינו משקף סדר העדפות ברור, ונתון למיקוח מתמיד בין המשרדים הייעודיים מצד אחד לבין משרד האוצר וראש הממשלה מהצד השני".

"יותר מכל, התופעה מעידה על תכנון לקוי של הרכב התקציב", אומר בן בסט. "שורשיה של הבעיה נטועים בריכוזיות הגדולה של משרד האוצר בתכנון התקציב. לריכוזיות הזאת תרומה חיובית מאוד לשמירה על משמעת תקציבית, אבל היעדר שותפות של ממש של משרדי הממשלה בתכנון של הרכב התקציב בין המשרדים ובתוך כל משרד, פוגע ביעילות ההקצאה של כספי משלם המסים. במשרדי הממשלה יש ידע רב לאין ערוך מאשר במשרד האוצר על צורכי הציבור במגוון השירותים הרחב שכל משרד מספק, ועל הרכב התשומות הנדרשות לשם ייצורם. אי שיתופם של המשרדים הייעודיים בתהליך קביעת הרכב התקציב מראשיתו הוא אחד הגורמים להעברות הרבות של תקציבים במשך השנה, ובשיעור חריג בסופה. הגיעה העת שמדינת ישראל תעבור לתהליך שיתופי בכל הקשור להרכב תקציב המדינה".

האוצר: כך עובד התקציב מאז ומתמיד

במשרד אוצר דוחים על הסף את כל הטענות נגד העברות התקציב הגדולות של השבוע שעבר. לדברי בכירים במשרד, שינויים בתקציב במהלך השנה מתרחשים כל שנה, מאז קום המדינה, בשל שינויים בסדרי העדיפויות של הממשלה, של המשרדים ובשל צרכים חדשים שמתעוררים, וגם בשל שינויים אוביקטיביים בתקציב, בשל שינוי בהנחות המשמשות לבנייתו - למשל גובה הריבית, שער הדולר ומדד מחירי הסלילה. לטענת האוצר, באופן טבעי שינויים כאלה רבים יותר בשנה שנייה של תקציב דו־שנתי. באוצר טוענים כי העברות הן בבחינת מהלך חיוני לתפקוד רשויות השלטון ולטובת השירות לאזרחים.

עוד אומרים במשרד האוצר כי סך השינויים (עודפים והעברות) השנה, כשיעור מסך התקציב, דומה לשנים קודמות, וכי ההעברות השנה אף היו נמוכות יחסית, מכיוון שהרבה כספים הוכנסו לבסיס התקציב.

בנוגע להעברה של יותר מ-7 מיליארד שקל למוסד ולשב"כ מהרזרבה, באוצר אומרים כי זהו מהלך שנתי קבוע וטכני, ואין להגדירו כהעברה כלכלית.

באוצר דוחים את הטענות בדבר היעדר שקיפות בתקציב, וטוענים כי בישראל רמת הבקרה על התקציב גבוהה הרבה יותר מברוב המדינות המפותחות, וכי בחלק מהמדינות, הבקרה נעשית בממשלה בלבד, ולא על ידי הרשות המחוקקת. באוצר מדגישים כי כיום, חברי כנסת שיש להם שאלות מגישים אותן לאוצר והאוצר עונה להם במהירות. באוצר אומרים כי "הכל שקוף, הכל בחוץ. עשינו כברת דרך משמעותית בנושא השקיפות. שיעור הביצוע של התקציב גבוה מאוד, אך גם ב-2016 יהיו עודפים מחויבים והעברות. זאת דרך העבודה. במקום לנסות להבין את מה שקורה, תוקפים אותנו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#