כך מפסידה ישראל עשרות מיליארדי שקלים בגלל העוני - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כך מפסידה ישראל עשרות מיליארדי שקלים בגלל העוני

מחקר שערך מכון ERI עבור ארגון לתת מראה כי העלות הישירה של התמודדות עם העוני, הכוללת קצבאות ייעודיות כמו הבטחת הכנסה, הסתכמה ב–2013 בכ-7 מיליארד שקל

7תגובות

רמת העוני החמורה בישראל גורמת להפסד של עשרות מיליארדי שקלים בשנה למשק, ומחייבת את המדינה להשקיע מיליארדי שקלים כדי לטפל בהשלכות העוני על החברה - כך עולה ממחקר על עלות העוני בישראל שערך מכון המחקר ERI עבור ארגון לתת. מנגד, מוצא המחקר כי צמצום העוני היה תורם לצמיחה.

בשבוע שעבר פירסם הביטוח הלאומי כי שיעור המשפחות העניות והילדים העניים בישראל עלה ב–2014, והוא הגבוה בעולם המערבי. מבין המדינות המפותחות, שיעור העוני בישראל שני רק לזה שנרשם במקסיקו. בנוסף, המוסד קבע כי מצבם של העניים החמיר ב–2014 — והכנסתם המשיכה לרדת.

עוני, ישראל 2015
אליהו הרשקוביץ

לפי המחקר, העלות הישירה של התמודדות עם רמת העוני הגבוהה הסתכמה ב–2013 ב–6.9 מיליארד שקל. עלות זאת כוללת סיוע לעניים בקצבאות מיוחדות, כמו למשל הבטחת הכנסה, סיוע בשכר דירה וחלוקת מזון. העלויות העקיפות של ההתמודדות עם העוני, שכוללות בין השאר טיפול בפשיעה ובתחלואה שקשורים למצב כלכלי, הסתכמו לפי המחקר בכ–5 מיליארד שקל בשנה זאת.

בנוסף, מצא המחקר כי המשק הישראלי מפסיד כ–36 מיליארד שקל בשנה כתוצאה מאובדן כושר השתכרות פוטנציאלי של אנשים שגדלו בעוני, וכיום מועסקים בעבודות בשכר ופרודוקטיביות נמוכים — או מובטלים לתקופות ארוכות. כך, סך הנזק המוערך כתוצאה מעוני למשק הוא כ–48 מיליארד שקל בשנה לפחות. החוקרים מציינים כי מדובר בהערכות שמרניות, עקב מחסור בנתונים, למשל לגבי הפשיעה הקשורה בעוני.

המחקר מתבסס על תקציבים של משרדים ממשלתיים שמיועדים לטיפול בעוני ובבעיות רווחה, תחלואה ופשיעה, והערכות של תקציבים שמסתמכים על נתוני התקציב ושיעור העוני ב–2013. בנוסף, מתבסס המחקר על נתוני הלמ"ס, מחקרים של OECD וקרן המטבע הבינלאומית ומחקרים שבוצעו על הקשר בין עוני להשתכרות בבריטניה ובקנדה.

מכון ERI, שביצע את המחקר, מתמחה בצרכים של ארגונים חברתיים ותורם מרווחיו לארגונים העוסקים בצמצום העוני. ראש המכון ומי שערך את המחקר הוא גלעד טנאי, וצוות המחקר כולל את הכלכלנים עמית לוונטל ואור קרמר. המחקר יוצג בכנס שיערוך ארגון לתת ביום שלישי במכללה האקדמית תל אביב־יפו, בהשתתפות שר האוצר, משה כחלון.

הטיפול בחולים שהם גם עניים יקר יותר

בין היתר, בחן המחקר את הוצאות המדינה על סיוע לחולים בשלוש מחלות שנמצא כי קיים לגביהן מתאם גבוה לאי־ביטחון תזונתי — סוכרת סוג ג', יתר לחץ דם והפירליפידמיה (מחלה שנגרמת על ידי רמה גבוהה של שומנים בדם). נמצא כי העלות השנתית הכוללת של טיפול במחלות אלה אצל הסובלים בנוסף גם מאי־ביטחון תזונתי היא 1.9 מיליארד שקל.

בנוגע לטיפול בפשיעה מעריכים החוקרים הערכה שמרנית, שמבוססת על מחקר בריטי, כי 5% (539 מיליון שקל) מתקציב המשרד לביטחון פנים ומשרדי הרווחה והבריאות הקשור באופן ישיר לפשיעה, שהסתכם בכ–11 מיליארד שקל ב–2013, נובע מתופעות הקשורות לעוני.

החוקרים חישבו גם את הפגיעה הכלכלית במשק שנוצרת כתוצאה מקשיים של ילדים שגדלו בעוני לרכוש השכלה וכישורים. החישוב מתבסס על נתוני העוני מאז 1975. המודל הכלכלי שבו נעשה שימוש הוביל להערכה שאובדן התעסוקה של אנשים שגדלו בעוני הסתכם ב–2013 בעלות של 3.8 מיליארד שקל, ואילו אובדן כושר ההשתכרות שלהם הסתכם, לפי המחקר, בכ–14.2 מיליארד שקל בשנה זאת. החוקרים מעריכים כי טיפול בעוני היה יכול להגדיל את התוצר בלפחות 36.3 מיליארד שקל ב–2013.

על פי מחברי המחקר, יישום המלצות הוועדה למלחמה בעוני, שהוגשו לממשלה ביוני 2014 והציעו תוכנית לצמצום ממדי העוני לממוצע במדינות OECD, יסתכם בתקציב מרבי של 7.6 מיליארד שקל בשנה ו–76 מיליארד שקל בעשור. להערכת החוקרים, צמצום העוני והפערים החברתיים בישראל יניבו תוספת של כ–104 מיליארד שקל לתוצר וחיסכון של כ–70 מיליארד שקל עד 2035, כלומר עלות מיגור העוני תהיה קטנה מהתרומה של המהלך למשק.

אחרי היוון (חישוב ירידת ערכו של הכסף לאורך זמן), מוערך הרווח הנקי של יישום המלצות הוועדה בכ–64 מיליארד שקל, המייצגים תשואה של 93% על ההשקעה. הממשלה לא דנה בהמלצות הוועדה עד היום, והיא מתכננת בשלב זה ליישם רק המלצות בודדות.

"הטיפול בעוני עולה פחות מאי־טיפול בו"

מנכ"ל ארגון לתת ערן וינטרוב אמר כי "המחקר הייחודי שנערך בישראל על עלות העוני מדגים באופן חד־משמעי שגם אם שמים בצד אידיאולוגיות, אג'נדות וערכים, בשורה התחתונה — משתלם כלכלית לטפל בעוני. עלות הטיפול הישירה והעקיפה בסימפטומים של העוני וההפסד השנתי העצום לתל"ג, עקב אי־השתתפות בשוק התעסוקה וכושר השתכרות נמוך, גבוהים מההשקעה התקציבית הדרושה לטיפול בבעיה. במלים אחרות, זו עסקה טובה במיוחד לטפל בעוני, ובפרספקטיבה הזאת, העלות של יישום מסקנות הוועדה למלחמה בעוני נראית כמו מציאה של ממש למשק ולחברה הישראלית".

לדברי וינטרוב, "שיפסיקו להגיד לנו שאין מספיק תקציב, שהעוגה קטנה או שהשמיכה קצרה. אנחנו כבר לא מדברים על צדק או על צדקה, על מה שראוי, על תפישות עולם, אחריות חברתית, ערבות הדדית, שוויון או דאגה לחלשים. המחקר מראה שהטיפול בעוני עולה פחות מאי־הטיפול בו".

טנאי אמר כי "אף שהמשק הישראלי נמצא בצמיחה, שיעורי העוני נשארים סטטיים וגבוהים באופן מקומם ובלתי מתקבל על הדעת. כדי לצמצם את שיעורי העוני אנו נדרשים לשלושה דברים: יעדים ברורים ומדידים, ממשלה הנושאת באחריות למימוש היעדים והקצאת מספיק תקציבים להתערבויות האפקטיביות ביותר. המחקר שערכנו מראה שהחלק הקשה ביותר לאישור — הקצאת התקציבים — ישתלם כלכלית פי כמה בטווח הארוך".

 

 

 

 

 

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#