"הבשורה" של לפיד ונתניהו לאדם העובד: יותר משפחות עניות, יותר צעירים עניים - והפערים מתרחבים

דו"ח העוני שפירסם היום הביטוח הלאומי קובע: ישראל ראשונה בעוני במערב ■ העוני גדל בדרום ובירושלים, שבה כל משפחה שנייה - ענייה ■ שיעור העוני הנמוך ביותר - בתל אביב ובמרכז

ליאור דטל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ליאור דטל

רמת העוני בישראל ב-2014 נותרה חמורה והגבוהה במערב ומספר המשפחות העניות בישראל אף עלה בהשוואה ל-2013. העניים נעשו עניים יותר ומצבם הוחמר באופן משמעותי למרות הגידול בתעסוקה. העוני עלה גם בקרב משפחות עובדות ומשפחות קטנות ואי השוויון בישראל החריף גם הוא. כרבע מהמשפחות בעלות ילדים וכמעט כל ילד שלישי חיים בעוני. כך עולה מדו"ח העוני השנתי שפירסם היום הביטוח הלאומי ומתייחס לשנת 2014. זאת, בעקבות שורת הקיצוצים והגזירות שהטילה הממשלה הקודמת והובלו על ידי שר האוצר לשעבר, יאיר לפיד, שכללו קיצוץ בקצבאות הילדים.

העוני עלה במיוחד בעיר ירושלים ובאזור הדרום, והוא גבוה במיוחד בצפון הארץ ובאזור ירושלים. נתוני הביטוח הלאומי מצביעים גם על עלייה בשיעורי העוני בקרב חרדים, למרות גידול חד בתעסוקה בציבור החרדי.

עוני, ישראל 2015
עוני, ישראל 2015 צילום: אליהו הרשקוביץ

ב-2014, הוועדה למלחמה בעוני הגישה את מסקנותיה לממשלה, אך היא לא דנה בהן עד היום ונערכת ליישם רק המלצות בודדות, שייתכן שישפיעו לטובה מצב העוני כמו למשל הגדלת מענק העבודה (מס הכנסה שלילי) למשפחות חד הוריות והעלאת קצבת הבטחת הכנסה לקשישים עניים. 

אך צעדים אלו, הם רק צעדים בודדים מבין המלצות הוועדה, והם לא צפויים להוריד את שיעורי העוני באופן משמעותי כפי שתכננו חברי הוועדה. כמו כן, הממשלה צפויה להגדיל את קצבאות הילדים על ידי העלאתן והקמת קרן חסכון למשפחות עבור ילדיהן, אך במוסד מציינים כי קצבאות הילדים בארץ יישארו נמוכות ביחס לקצבאות הילדים הנהוגות במדינות ה-OECD.

לפני שנתיים, לאחר שהתוכנית הכלכלית שהוביל נכנסה לפועל, הודיע לפיד כי "תוך שנתיים המדינה כבר תראה אחרת לגמרי" והתגאה במהלך שהוביל לקיצוץ קצבאות הילדים. נתוני הביטוח הלאומי שהתייחסו ל-2013, הצביעו בהתאם על ירידה בשיעורי העוני החמור בישראל, אך היום מתברר כי לא מדובר בשינוי מגמה - ומספר המשפחות העניות רק גדל ב-2014. שיעור העוני עלה גם בקרב משפחות קטנות (3-1 ילדים) וגם בקרב משפחות משכילות שבהו ראש משק הבית עובד. במוסד לביטוח לאומי מצביעים על ״תיקון״ בנתונים של שנה שעברה שהושפעו מרישום של גידול חריג בתעסוקה.

ככל הנראה העוני התרחב כתוצאה מהקיצוץ בקצבאות ילדים שהשפיעה בעיקר על המשפחות העניות, אך גם בעקבות מבצע "צוק איתן" והעלייה ביוקר הדיור.  למרות זאת, בביטוח הלאומי מציינים לטובה כי בעקבות גידול בתעסוקה ירד חלקן של משפחות החיות בעוני מתמשך על פני שנים רבות שנחלצו מהעוני, על פני עלייה בשיעור משפחות עניות "חדשות" שהיו בעבר במעמד הביניים, וייתכן שהן חוות עוני באופן זמני. שיעור המשפחות החיות בעוני מתמשך, בקרב המשפחות העניות ירד מ-62% ב-2013 ל-58% ב-2014. 

עם זאת, במוסד מסבירים כי השכר הריאלי של עבודים העניים נותר נמוך ב-2014. באפריל האחרון עלה שכר המינימום בכ-350 שקל ל-4,650 שקל - עלייה שצפויה להשפיע על שיעור העובדים העניים.

444,900 משפחות בישראל, ובהם 776.5 אלף ילדים חיו ב-2014 בעוני. מדובר על יותר מ-1.7 מיליון איש מתושבי ישראל. שיעור המשפחות העניות בישראל גדל ב-2014 ל-18.8% מכלל המשפחות (לעומת 18.6% ב-2013). שיעור הילדים העניים עלה  ב-2014 ל-31% מכלל הילדים בישראל (לעומת 30.8% ב-2013).

מדובר על גידול של 2.6% במספר הילדים העניים, וגידול של 2.8% בשיעור המשפחות העניות. גם מספרם של הקשישים העניים עלה ב-2014 באחוז מ-22.1% ממשקי הבית של קשישים ל-23.1%. בנוסף, 54.3% מהמשפחות החרדיות חיות בעוני - למרות גידול מרשים שהמוסד מציין בתעסוקת חרדים -  וכך גם 52.6% מהמשפחות הערביות (עלייה בהשוואה ל-51.7% ב-2013) - אך רוב המשפחות החיות בעוני הם יהודים שאינם חרדים.

בנימין נתניהו ויאיר לפיד
בנימין נתניהו ויאיר לפידצילום: אורן נחשון

משפחות עובדות

העוני לא פוסח על העובדים. שיעור העוני של משפחות בהן לפחות אחד מראשי משק הבית עובד עלה בשיעור גבוה יחסית והגיע ל-13.1% לעומת 12.5% ב-2013. בביטוח הלאומי מסבירים כי העלייה בשיעור העוני בקרב משפחות עובדות בירידה בשיעור המשפחות עם שני מפרנסים ועלייה בשיעור המשפחות שבהם יש מפרנס אחד, אך ייתכן כי מדובר רק בתיכון לנתוני 2013 שהצביעו על עלייה חריגה במספר המשפחות העובדות.

ב-2014 הצטרפו למעגל העוני גם יותר משפחות שבהן יש רק מפרנס אחד (25.4% מהמשפחות בעלות מפרנס אחד בהשוואה ל-24.1% ב-2013). גם למשפחות שבהם יש שני מפרנסים ויותר יש סיכוי להיות עניות. ב-2014 5.6% מהמשפחות, שבהן יש לפחות שני מפרנסים היו עניות (נתון דומה ל-2013). בעשור האחרון, שיעור המשפחות העניות שבהן שני בני הזוג עובדים ממשיך לעלות. ב-2011 רק 4.6% מהן היו עניות ובתחילת העשור רק 2% מהמשפחות בעלות שני מפרנסים הוגדרו כעניות.

בחלק מהמקרים החרדים והערבים חיים בעוני גם במשפחות בהם יש שני מפרנסים: בקרב ערבים, כ-10% מהמשפחות שבהן יש 2 מפרנסים היו עניות ב-2014, וכך גם 30% מהמשפחות החרדיות בעלות שני מפרנסים. 

המדיניות שהממשלה מיישמת במשך יותר מעשור קובעת כי עבודה מחלצת מעוני, אך בביטוח הלאומי מציינים כי ב-2014 ישנם קבוצות גדולות של עובדים שנידונו לחיות בעוני למרות שהם מועסקים, וחלקם עובדים גם במשרה מלאה. 

כך למשל, אם חד הורים עם שני ילדים שמקבלת שכר מינימום נדונה לחיות בעוני גם אם היא תעבוד במשרה מלאה. רק אם תמצא משאבים כספיים נוספים בסדר גודל של לפחות רבע מהמשכורת שלה, היא תצליח להיחלץ מעוני ולחיות רק מעט מעל קו העוני.
שני בני זוג שעובדים בשכר מינימום יוכלו לחיות מעל לקו העוני רק אם ברשותם פחות מ-4 ילדים, גם אם יעבדו במשרה מלאה. 

עוני
צילום: דודו בכר

שיעור העוני בקרב משפחות עובדות עלה למרות שלראשונה, נתוני הביטוח הלאומי כוללים גם את השפעת מענק העבודה (מס הכנסה שלילי) שהגדיל את הכנסתן של המשפחות שעובדות בשכר נמוך. בעקבות כך, בביטוח הלאומי ממליצים להגדיל את המענק, אך מציינים כי הנתונים שהגיעו לידם על השפעת מענק העבודה הם עדיין חלקיים ולכן קשה לקבוע את השפעתו.

שיעור העוני הגבוה ביותר הוא בקרב משפחות שאינן עובדות - 68% חיות בעוני ממשפחות אלו. עם זאת, ב-2014 מצבם היה חמור יותר ו-73% מהן חיו בעוני. 

"העניים נעשו עניים יותר"

"העניים ב-2014 נעשו עניים יותר", קובע הביטוח הלאומי. ההכנסה הממוצעת שלהם ירדה באופן משמעותי, והם המשיכו להתרחק מקו העוני ומצבם החמיר. הביטוח הלאומי בודק את מצבם של המשפחות העניות על פי מדד עומק העוני, שבודק עד כמה הכנסתם הממוצעת נמוכה מקו העוני. לפי המוסד, ב-2014 נרשמה "עלייה חדה" בעומק העוני והכנסתם הממוצעת התרחקה ב-6% נוספים מקו העוני, כך שההכנסה הממוצעת של משפחה ענייה מקו העוני היתה רחוקה ב-34.6%  מקו העוני.

בביטוח הלאומי בודקים באופן דומה גם את מצבם של העניים ביותר, מבין העניים, ומצאו כי מצבם החריף עוד יותר. המדד לחומרת העוני, שבודק את עומק העוני עם דגש על האוכלוסייה הענייה יותר עלה בכ-10%.

משכילים ובעלי משפחות קטנות - עניים יותר

הקיצוץ בקצבאות ילדים שהוביל שר האוצר לשעבר, יאיר לפיד, נועד לפגוע בעיקר בהכנסתם של משפחות חרדיות מרובות ילדים וכך לעודד אותם לצאת לעבודה. בפועל, שיעור העוני בקרב כל המשפחות בארץ עם ילדים עלה מ-23% ב-2013 ל-23.3% ב-2014, אבל רוב המשפחות בארץ הן דווקא משפחות קטנות.

במוסד לביטוח לאומי מציינים כי העלייה בעוני בקרב משפחות עם ילדים התרחשה דווקא בעיקר בקרב משפחות קטנות שלהן 3-1 ילדים, ששיעורם בקרב המשפחות העניות עלה ל-36.1% בקרב המשפחות העניות (כיום כ-18% מהמשפחות בעלות 1-3 ילדים עניות, בדומה לממוצע הכללי). חלקן של משפחות גדולות של ארבעה ילדים ויותר בקרב המשפחות העניות ירד ב-2014. בביטוח הלאומי מסבירים כי ייתכן שמדובר בהשפעת ירידת חלקן של המשפחות הגדולות גם בכלל האוכלוסיה. 

גם מצבם של הצעירים הורע. 21.9% מהמשפחות שראש משק הבית שלהם צעיר מ-30 הן עניות לעומת 21.7% ב-2013. בקרב המשכילים בעלי 13 שנות לימוד ומעלה נרשמה עלייה בשיעור העוני - 13% מהמשפחות המשכילות יותר הן עניות, לעומת 12.8% ב-2014. לעומת זאת, שיעור העוני בקרב משקי בית שלהם עד 12שנות לימוד ירד מ-22.3% ל-21%.

מחצית מהמשפחות בירושלים עניות

שכונת סילוואן, מזרח ירושלים
שכונת סילוואן, מזרח ירושליםצילום: אמיל סלמן

בישראל העוני מתקיים בעיקר בפריפריה. שיעורי העוני ב-2014 התרחבו בעיקר באזור ירושלים והדרום. בעיר ירושלים, עלה שיעור המשפחות העניות: 34.5% מהמשפחות בעיר עניות וכך גם 60.2% מהילדים. זאת, בעיקר עקב עלייה בשיעור העוני בקרב ערביי מזרח ירושלים לכ-80% ב-2014 לעומת 75% ב-2013.

גם באזור הצפון קיים עוני גבוה יחסית, 31% מהמשפחות באזור חיות בעוני, וכך גם 43.5% מילדיהם. עם זאת, בשנה האחרונה חלה ירידה בכל ממדי העוני באזור הצפון.
שיעור המשפחות החיות בעוני באזור הדרום עלה ל-17% ב-2014, ו-20.5% מהילדים באזור חיים בעוני. שיעור העוני הנמוך ביותר הוא באזור תל אביב והמרכז. באזור תל אביב, שיעור העוני אף ירד ב-2014 ל-10.8% מהמשפחות ובמרכז רק כ-11% מהמשפחות עניות. 

רק במקסיקו עניים יותר

מאז הצטרפות ישראל ל-OECD, מציין הארגון מדי שנה כי שיעור האוכלוסיה הענייה במדינה הוא הגבוה ביותר במערב והשני בגודלו מבין המדינות החברות בארגון. רק במקסיקו שיעור העוני גבוה יותר.

חישוב שנערך בביטוח הלאומי של שיעור העוני בישראל בהתאם למדידת העוני בארגון, מגלה כי גם היום שיעור העוני של משפחות בישראל הוא הגבוה בכל המדינות החברות בארגון, פרט למקסיקו, שבה שיעור עוני דומה וגבוה רק במעט מאשר בישראל. גם שיעור הילדים העניים בישראל הוא הגבוה מבין כל מדינות הארגון פרט למקסיקו.

בביטוח הלאומי מציינים כי שיעור העוני נמוך במדינות שבהם מתקיימת מדיניות של מדינת רווחה ושכר הוגן. למרות זאת, שיעור העוני הגבוה בישראל נוצר לפי הביטוח הלאומי, בעיקר בגלל מדיניות הממשלה ואופי מערכת הרווחה. "שיעורי העוני הכלכלי" נמוכים יותר דווקא בגלל מערכת רווחה לא נדיבה. הדלות של מדיניות רווחה דוחפת משפחות עניות לעבודה בשכר נמוך, בין היתר עקב חוסר הגינות, ציות נמוך לשכר מינימום ורמת התאגדות נמוכה".

מדיניות ממשלתית

מבט על נתוני העוני לפני תשלומי המסים וקבלת הקצבאות של משקי הבית, מגלה כי בהשוואה בינלאומית העוני בישראל אינו כה חמור וקרוב יותר לממוצע ב-OECD. אך כשבודקים את השכר המשולם בפועל לעובדים, לאחר תשלומי המסים והקצבאות הנמוכות יחסית בישראל, העוני במדינה הופך להיות השני בגודלו אחרי מקסיקו. כלומר, המדיניות הממשלתית לצמצום העוני - המורכבת ממנגנון המסים ותשלומי הקצבאות - אינה מאפשרת להילחם בעוני.

לפי נתוני הביטוח הלאומי, ב-2014, המדיניות הממשלתית הצליחה לחלץ רק 35.5% מהמשפחות ו-11.3% מהילדים בישראל מעוני - כלומר הן יכלו להיות עניות ללא הקצבאות שקיבלו. ב-2013, המדיניות הממשלתית הצליחה לחלץ יותר ילדים (12.8%), אך יכולתה לסייע נפגעה בעקבות הקיצוץ בקצבאות.  בעשור האחרון, בעקבות הקיצוצים בקצבאות שהחלו ב-2003, היכולת של המדיניות הזאת להילחם בעוני נשחקה באופן משמעותי. 

הגורם שמשפיע באופן המשמעותי ביותר לירידה בשיעור העוני הוא קצבאות הביטוח הלאומי, אך מאז 2002 ירדה ההשפעה של הקצבאות של הביטוח הלאומי לצמצום העוני מ-80% לכ-70%. במקביל, עלתה משקלם של עזרה שמקבלות המשפחות מהוריהם או ממשפחות אחרות וקצבאות אחרות שמשולמות על ידי המדינה - אך משקלן בכל מקרה נמוך בהשוואה ליכולת של קצבאות הביטוח הלאומי לחלץ מעוני. 

אי השוויון מתרחב

אי השוויון בישראל, הנמדד לפי הפערים בהכנסות בין משקי הבית, הוא אחד הגבוהים מבין המדינות המפותחות. ב-2014ֿ , אי השוויון שנמדד לפי ההכנסה נטו ומתייחס להשפעת מערכת המס והקצבאות, עלה בשיעור גבוה של 2%. לעומת זאת, אי השוויון שנמדד לפי ההכנסות ברוטו ומתייחס רק לשכר וכוחות השוק עלה בשיעור מתון יותר של 0.3%. המשמעות היא שהמדיניות הממשלתית גורמת להרחבת אי השוויון בישראל.

אי השוויון בישראל גבוה בכ-17% מהממוצע ב-OECD כשרק במקסיקו, טוריקה וארה"ב אי השוויון גבוה יותר.

בשנת 2013, הציג הביטוח הלאומי ירידה באי שוויון בישראל וכעת הוא מתקן ומציין כי הנתונים העדכניים מהווים "תיקון מסוים של הירידות באי השוויון שנרשמו בשנה שעברה.  עוצמת הגידול בתעסוקה נראתה כבר אז חריגה בגודלה. לפיכך, אפשר לראות את העלייה באי השוווין ב-2014 כתיקון לירידה שהיתה ב-2013".

ב-2014, מדד ג׳יני עמד על 0.370 בבדיקת ההכנסות נטו (הכנסות פנויות), כאשר 0 מבטא שוויון מוחלט. למרות זאת, בראייה ארוכת טווח, ניתן לראות כי אי השוויון בישראל עלה באופן משמעותי מסוף שנות ה-90 ועד 2006, ומאז התייצב והוא נמצא במגמה של ירידה אם כי הוא עדיין גבוה מאוד ביחס למקובל במדינות המפותחות.

הפערים בין העשירים הצטמצמו - והתרחבו בהשוואה לעניים

ב-15 השנים האחרוונת, אי השוויון בישראל מצטמצם בעיקר בין בעלי ההכנסות הגבוהות - העשירונים הגבוהים ומעמד הביניים הגבוה, אבל הפערים בשאר האוכלוסיה ובקרב המעמד הנמוך ממשיכים לגדול. נתוני הביטוח הלאומי מצביעים על גידול ב-15 השנים האחרונות בפערים בהכנסות שבין שכבת מעמד הביניים למשפחות העניות ובין בעלי ההכנסות הגבוהות ובין בעלי ההכנסות הגבוהות לבעלי ההכנסות הנמוכות.

גם ב-2014 ההכנסה גדלה בצורה לא שוויונית - ההכנסות של העניים כמעט ולא עלו והכנסות העשירים עלו בשיעור הגבוה ביותר. בחמישון התחתון, של בעלי ההכנסה הנמוכה ביותר, ההכנסה הפנויה גדלה בשיעור הנמוך יותר והסתכמה ב-0.4%ֿ. לעומת זאת, ההכנסה בחמישון העליון גדלה בקצב המהיר ביותר והסתכמה ב-5.3%. בשאר משקי הבית, במעמד הביניים הגבוה והנמוך, נרשם גידול של כ-2.3%-2.7% בהכנסה.

איך נמדד קו העוני

שיעור העוני בישראל נמדד באופן יחסי ומתייחס למשפחות שהכנסתן היא נמוכה במיוחד בהשוואה לרמת החיים הממוצעת בישראל. משק בית שהכנסתו נמוכה מקו העוני (שנקבע לפי מחצית מההכנסה הפנויה החציונית ומספר הנפשות במשק הבית), נחשב לעני.

קו העוני משתנה בהתאם למספר הנפשות בכל משק בית. כך למשל, ב-2014 יחיד שהשתכר פחות מ-3,077 שקל (נטו) נחשב לעני וכך גם זוג שהכנסתם נמוכה מ-4,900 שקל בחודש. משפחה בת שלוש נפשות תהיה ענייה אם הכנסתה החודשית נטו תהיה נמוכה מ-6,500 שקל וכך גם משפחה בת ארבע נפשות עם הכנסה חודשית נמוכה מ-7,900 שקל (נטו).

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker