הנאמנות משתלמת |

מדריך: כך תתמנה לראש המוסד בשלושה צעדים

ראש המטה לביטחון לאומי פירסם חוות דעת חלקית שהכשירה את מתווה הגז, עידכן אותה בדיעבד, לא צירף לה חלופות ולא הזהיר מהשלכות הבוררות מול מצרים ■ לנתניהו זה הספיק כדי למנות אותו לראש המוסד, ולשלוח רמז עבה לתומכי המתווה

אבי בר-אלי
אבי בר-אלי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אבי בר-אלי
אבי בר-אלי

ראש (מל"ל), , לשעבר סגן ראש , הוא אדם ראוי ומוכשר, שהציבור בישראל חב לו רבות בעבור תרומתו הפורייה וארוכת השנים לביטחון המדינה. לא בכדי הוגדר כהן מועמד טבעי לתפקיד ראש המוסד הבא.

דווקא ראש הממשלה, , לא ראה בכהן מועמד טבעי שכזה. לפי הפרשנים הצבאיים, עד לרגע האחרון הוא התלבט בין כהן לשני מועמדים נוספים לתפקיד. על ההכרעה שלו הוא דיווח לבסוף שלשום בערב - רק לאחר שכהן השלים את הופעותיו בפני ועדת הכלכלה של הכנסת, שדנה במתווה הגז.

יוסי כהן (מימין) ובנימין נתניהוצילום: חיים צח / לע"מ

כהן הוא דמות מפתח בהליך אישור מתווה הפשרה מעורר המחלוקת. מכיוון שנתניהו מתכוון לאשר את המתווה בניגוד לעמדת רשות ההגבלים העסקיים, הוא נזקק לנימוקים מדיניים וביטחוניים יוצאי דופן, כדי שאלה יצדיקו את הפקעת סמכויות הרשות.

את הנסיבות המדיניות המיוחדות קיבל נתניהו מידי מקורבו, ד"ר דורי גולד, שמונה על ידי שר החוץ נתניהו למנכ"ל משרד החוץ. את הנסיבות הביטחוניות, לעומת זאת, לא קיבל נתניהו מידי משרד הביטחון, אלא מידי המל"ל שכפוף לו במשרד ראש הממשלה.

"אני יודע שצינור 
שני חשוב"

כהן חתום על חוות הדעת שהוגשה ביוני לשרי הקבינט המדיני־ביטחוני, שלפיה יש חשיבות בסיוע למשטרים הידידותיים במצרים ובירדן באמצעות אספקת גז כחול־לבן, ברקע החשש מהצפת המזרח התיכון בגז איראני זול.

ואולם בחוות הדעת הזו, כפי שהוצגה לציבור, לא הופיעו תוכניות הממשלה המצרית לחדש את פיתוח שדות הגז שלה. יתרה מכך, כהן שלל בחוות הדעת את האפשרות שמצרים תוכל לספק גז למתקני היצוא המושבתים בשטחה, שדרכם אמור להתבצע יצוא הגז הישראלי, שנמצא בבסיס המתווה.

אתרע מזלו של כהן, ובאוגוסט האחרון דיווחה חברת eni האיטלקית על תגלית הגז הענקית (Zohr) שחשפה במצרים. TheMarker פנה אז אל המל"ל בשאלה מדוע נעדרה מחוות הדעת ההתייחסות לפוטנציאל לתגלית - אך לא נענה. חודשיים לאחר מכן, ערב כינוס ועדת הכלכלה של הכנסת לדון במתווה הגז, התברר כי נתניהו הורה לכהן ולגולד לעדכן בדיעבד את חוות הדעת שהגישו ביוני לקבינט - מבלי לקיים דיון מחודש בהן.

בחוות הדעת המתוקנת דאג כהן להבהיר כי לא טעה. "מציאת שדה Zohr באה בהמשך למאמץ מוכר ומתמשך של מצרים לממש את עתודות הגז שברשותה", ציין. הוא טען כי "שדה הגז יוכל לספק חלק ניכר מצורכי הגז של מצרים, שתוכל להשיב במידה רבה את העצמאות האנרגטית שלה". בה בעת, הודה כי המציאות החדשה תפחית את הצורך המצרי בגז הישראלי.

חמוש בחוות הדעת המתוקנת התייצב כהן בפני ועדת הכלכלה, שם טען כי "ישראל לא יכולה להישען על צינור אספקה אחד, על אסדה אחת - שתשרת את כלל המשק".

לשאלת ח"כ שלי יחימוביץ' (העבודה) מדוע לא טען עד כה לצורך בהנחת צינור שני, השיב כהן: "אני יודע שצינור שני חשוב, אבל אנחנו מעדיפים שדה נוסף".

בהתייחס לחששות כי מצרים לא תייבא גז ישראלי, שלף כהן סדרת קלישאות שחוקות: "אז מה האלטרנטיבה - לא להוציא את הגז מהאדמה? להמשיך לעכב את המתווה? לשנות חוקים ורגולציה? להבריח משקיעים?"

כהן לא הציג לממשלה או לכנסת כל חלופה לחוות הדעת שלו. זאת, אף שלפי סעיף 2 (א') לחוק המטה לביטחון לאומי, בבואו בפני הממשלה וועדות הכנסת, על המל"ל "להציג את החלופות לגבי נושאי הדיון...את ההבדלים בין החלופות ואת משמעותם, כפי שנבחנו על ידיו, וכן את המלצתו המנומקת לחלופה הנבחרת".

אם לא די בכך, במקביל לכינוס ועדת הכלכלה דיווחה חברת החשמל על פסק הבוררות שלפיו תפוצה על ידי מצרים ב-1.76 מיליארד דולר בגין ביטול חוזה הגז מולה.

ח"כ יעקב פרי (יש עתיד) תהה באוזני כהן: "מקורותי אומרים שמצרים לא תעשה שום עסקה עם ישראל אם הבוררות לא תסתיים כפי שהם רוצים, ועד שהנושא הזה לא ייפתר - לא יהיו הסכמי גז". כהן לא התייחס לדברים, אם כי גם זכור בוררות זו נעדר מחוות הדעת שכתב.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker