הרפורמה בשירות המדינה: 20 גופים ממשלתיים ינהלו את כוח האדם שלהם - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הרפורמה בשירות המדינה: 20 גופים ממשלתיים ינהלו את כוח האדם שלהם

עוד שלב בדרך לשחרור משרדי הממשלה מהנציבות ■ שמונה יחידות ממשלתיות קיבלו מהנציבות סמכויות לניהול הליכי קליטה ומינוי 
של עובדים, 12 יחידות נוספות צפויות לקבל אישור בקרוב

5תגובות

אחד השלבים החשובים ברפורמה בנציבות שירות המדינה מגיע להבשלה: האצלת סמכויות בכל הקשור לניהול כוח האדם בגוף הרלוונטי — מהנציבות למשרדי הממשלה עצמם. בימים אלה מסתיימת בחינה שנערכה בשנתיים האחרונות להאצלת סמכויות ניהול עצמיות ל–22 יחידות ממשלה. שמונה יחידות עברו את שלב הבחינה בהצלחה, וקיבלו את הסמכויות. 12 יחידות נוספות נמצאות בשלבים סופיים של הבחינה, וכנראה יקבלו סמכויות בחודשים הקרובים.

שני גופים ממשלתיים — יחידה ממשלתית ומשרד ממשלתי — נמצאו לא מוכנים, ובשלב זה לא יקבלו מנציבות שירות המדינה היתר לנהל את עצמם. מדובר בשלב זה על האצלת סמכויות בארבעה תחומים: קליטת עובדים, מינוי ממלאי מקום, אישור עבודה פרטית ודחיית גיל הפרישה.

נציב שירות המדינה, משה דיין
אוליבייה פיטוסי

האצלת הסמכויות מנציבות שירות המדינה למשרדי הממשלה נחשבת אחד הפרקים הקריטיים ברפורמה בנציבות. מאז 1995, כאשר הנציב דאז, פרופ' יצחק גלנור, ניסה לבזר את כוחה של נציבות שירות המדינה, ונכשל בכך, לא נעשה ניסיון דומה להפחית את הריכוזיות העצומה של הנציבות בניהול כוח האדם בממשלה. המצב המגוחך כיום הוא שהנציבות מאשרת כל שינוי בכוח האדם במשרדי הממשלה, ובכך מסרסת למעשה את יכולת הניהול של המשרדים.

העברת סמכויות ובחינת מוכנות

השר להגנת הסביבה, אבי גבאי, התלונן על כך בראיון ב–TheMarker לפני כשבוע, כשסיפר כי לא ניתן לו להעביר עובדים תפקיד בתוך המשרד בלי אישור הנציבות. להערכתו, זאת אחת הסיבות לגידול המתמשך בכוח האדם בממשלה — במקום לבקש אישור להעביר תקן מאגף אחד לשני מהנציבות, למשרדים קל יותר לבקש מהאוצר להוסיף תקן באגף שבו חסר עובד. "הבעיה אינה ההסתדרות — הבעיה היא נציבות שירות המדינה והביורוקרטיה הממשלתית, שהן כל כך מאובנות עד שאינן מאפ­ש­רות אפילו את הצעד הניהולי הקטן הזה", אמר גבאי.

על רקע התלונות הנמשכות הללו, הרפורמה בשירות המדינה כוללת פרק של האצלת סמכויות בתחום כוח האדם מהנציבות למשרדי הממשלה. ראש מטה היישום של הרפורמה, רון צור, ניהל את התהליך. המהלך נעשה באופן הדרגתי, כדי לא לחזור על הכישלון של 1995, והוא כולל העברת סמכויות הדרגתית בד בבד עם בחינת המוכנות של המשרדים ושל הנציבות עצמה — כלומר, טיוב מסדי הנתונים כדי שיאפשרו לנציבות לפקח, ולמשרדים לנהל את מדיניות כוח האדם. מדובר בתהליך ארוך של הכנה גם במשרדים, אבל גם בתוך הנציבות עצמה.

בפעם הראשונה זה עשרות שנים יושם בשירות המדינה תהליך בשם "עץ הדעת": קבוצות עבודה התכנסו בנציבות — לעתים בשיתוף עם נציגי ציבור — ובחנו את הוראות התקש"יר (תקנון שירות המדינה) ואת הצורך בהן. למשל, אחת מהנחיות התקשי"ר קובעת שעובדי מדינה לא יעסקו בעבודה פרטית, כדי שהדבר לא יבוא על חשבון מחויבותם לעבודה הציבורית. עם זאת, ניתן היה להגיש בקשה פרטנית להיתר לעבודה פרטית מוועדה מיוחדת בנציבות שירות המדינה.

הצורך באישור - טורח ביורוקרטי מיותר

בדיקה שנערכה עתה במסגרת עץ הדעת העלתה כי כמעט כל הבקשות אושרו — כלומר, הצורך באישור נציבות שירות המדינה הוא טורח ביורוקרטי מיותר. בנוסף, נעשתה בדיקה מול המקובל בממשלות אחרות בעולם, והתברר שבחלק מהממשלות לא נהוג להגביל את העובד בכל הקשור לעבודה בשעותיו החופשיות.

עוד נטען שעבודה פרטית דווקא יכולה לסייע לשירות הציבורי — עובדים רוכשים מיומנויות נוספות, וכך השירות הציבורי מרוויח עובדים משכילים ומנוסים יותר. בנוסף, צבירת ניסיון תעסוקתי מחוץ למסגרת הממשלתית עשויה לסייע לממשלה בשחרור עובדים מהשירות הממשלתי. לאור זאת, ההמלצה שהתקבלה היתה לקבוע קריטריונים חדשים, מקלים בהרבה, למתן היתר לעבודה פרטית — ולהעביר את הסמכות לאשר זאת מהנציבות לידי משרדי הממשלה.

עבודה מקיפה נעשתה גם לגבי נוהל הארכת שירות — הישארות בתפקיד לאחר גיל הפרישה. בדיקה העלתה כי מתוך 17 אלף פורשים משירות המדינה ב–2000–2012, 76% פרשו לפני גיל הפרישה, 7% בגיל הפרישה ו–17%, כ–3,000 עובדים, עזבו את השירות לאחר גיל הפרישה.

הקבוצה האחרונה מתאפיינת בגידול מואץ, על רקע העלייה בתוחלת החיים וקשיים של עובדים לממן עצמם לאחר היציאה לפנסיה. עד כה, כל דחיית פרישה כזאת חייבה אישור מנציבות שירות המדינה. מעתה, משרדי הממשלה יוכלו לעשות זאת בעצמם, אבל יחויבו לשקול שיקולים של ההשפעה של דחיית גיל הפרישה על השירות הציבורי — האם לפורש יש או אין מחליף, ועוד.

בדיקה מעמיקה נעשתה גם לגבי הנוהג של מינוי ממלא מקום זמני, שבמקרים רבים ממשיך לכהן בתפקידו ה"זמני" במשך שנים רבות. למעשה, זאת היתה הדרך המקובלת של המשרדים לעקוף את חובת המכרזים שהנציבות מטילה עליהם.

בעקבות הבדיקה נקבע כי משרד ממשלתי יוכל למנות ממלאי מקום בעצמו, בלא אישור מנציבות שירות המדינה, אבל רק לתקופה של עד שנה. מעבר לתקופה של שנה, יהיה צורך בהליך תחרותי יותר, ומעבר לשלוש שנים — תחול כבר חובת מכרז.

הלקח מ–1995: יישום הדרגתי של הרפורמה

הבחינה המעמיקה של הוראות התקשי"ר, לצד הבחינה של מוכנות משרדי הממשלה לעמוד בקריטריונים הנדרשים לניהול כוח האדם בעצמם, התנהלה בשנתיים האחרונות בקרב 22 יחידות ממשלתיות, ובהן משרדי הכלכלה, הבריאות, הרווחה, התרבות, התחבורה, החקלאות, הפנים, המדע והמשפטים — נוסף על כמה יחידות ממשלתיות. כל המשרדים נדרשו לשדרג את רמת ניהול כוח האדם שלהם, כדי לקבל את ההיתר מהנציבות להתחיל ולנהל את עצמם.

ההצלחה בשלב הראשון של האצלת הסמכויות פותחת פתח להמשך יישומה של הרפורמה. בשלב השני אמורים מרבית משרדי הממשלה להצטרך לבחינה, וגם האצלת הסמכויות תורחב לתחומים נוספים. כך, התלונה של השר גבאי על חוסר היכולת לנייד תקן בתוך המשרד, מאגף אחד שבו יש תקן מיותר לאגף אחר שבו חסר תקן, תטופל בשלב הבא של האצלת הסמכויות, שיתחיל ב–2016.

בשלב הבא צפויים המשרדים לקבל האצלת סמכויות בתחומי התקינה, ביטול משרה ויצירת משרה חדשה, חלקיות משרה, תנאי סף, תיאור תפקיד, העסקה בחוזים, חופשה ללא תשלום, ואפילו מתן אישור להעסקת קרובי משפחה. מדובר בהאצלת סמכויות נרחבת למשרדי הממשלה, שבמידה רבה משחררת אותם מהתלות בנציבות שירות המדינה, ומאפשרת להם לנהל את עצמם.

מדברי גבאי עולה כי היכולת של משרדי הממשלה לנהל את עצמם היא קריטית לשם שיפור תפקודה של הממשלה, הפחתת הביורוקרטיה וגם צמצום כוח האדם. עם זאת, מדובר כמובן במהלך שיש בו סיכון של התבדרות בגיוס כוח אדם ובעלויות ההעסקה.

זאת היתה התוצאה הבעייתית של הרפורמה ב–1995, ומה שהביא בסופו של דבר להכשלת הרפורמה בידי ראש הממשלה שנבחר אז לראשונה, בנימין נתניהו. לכן, הרצון להימנע מכישלון דומה מדריך את ההדרגתיות ביישום הרפורמה הנוכחית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#