דו"ח מבקר המדינה |

"עיריות מתקשרות עם יועצים במיליוני שקלים - ללא מכרז"

מבקר המדינה בדק 162 רשויות מקומיות ומצא כי רק כמחציתן דיווחו על היקפי העסקת היועצים ב-2013 ■ 
מבין הרשויות שכן דיווחו, הרוב לא פירטו את תחומי העיסוק של היועצים ואת תקופת ההתקשרות עמם

טלי חרותי-סובר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
בניין עיריית גבעתיים
בניין עיריית גבעתייםצילום: אייל טואג

התקשרות הרשויות עם יועצים חיצוניים

"עיריות אשדוד, גבעתיים, הרצליה וקרית ביאליק התקשרו עם נותני שירותי ייעוץ בהיקף כספי ניכר, ללא מכרז, כשהשירות הניתן על ידם לא היה, לכאורה, בעל מאפיינים של עבודת ייעוץ הדורשת מומחיות או ידע מיוחדים או מידה מיוחדת של יחסי אמון. פעולתן זו נוגדת את הוראות תקנות המכרזים ואת פסיקת בית המשפט העליון" - כך קובע דו"ח מבקר המדינה, שבדק העסקת יועצים חיצוניים בשש רשויות מקומיות, וכן את דיווחיהן של 162 רשויות מקומיות למשרד הפנים בנוגע להיקף התקשרויותיהן עם יועצים.

מסקנות הדו"ח חמורות, ועולה ממנו כי רשויות מקומיות אינן טורחות להעביר דיווח אמת למשרד הפנים. כך כותב המבקר: "בבדיקת 162 רשויות נמצא כי רק כמחציתן דיווחו בהצעת התקציב על היקפי העסקת היועצים ב-2013. ואולם גם דיווחים אלו היו חלקיים, ורובן המכריע של הרשויות לא פירטו את תחומי העיסוק של היועצים ואת מועדי ההתקשרות עמם כנדרש. יתר על כן, הרשויות דיווחו ברובן על העסקת מספר מצומצם של יועצים".

הבדיקה בשש הרשויות העלתה כי הדיווחים לא תאמו את מצבת ההתקשרויות בפועל, וכי כללי המינהל התקין אינם נשמרים. "עיריית קרית ביאליק והמועצה האזורית באר טוביה נוהגות להתקשר עם יועצים ללא מכרז או הליך תחרותי אחר. עיריית גבעתיים והמועצה המקומית בנימינה־גבעת עדה לא קיימו הליך תחרותי לבחירת היועצים עד סוף 2014. עיריית הרצליה אמנם קבעה בנוהל הזמנת עבודה כי יש לבחון כמה הצעות חלופיות להתקשרות, אבל לא חייבה את הגורם הבוחר את ההצעה הזוכה לקבוע אמות מידה פומביות, שעל פיהן תיבחר הצעה זו, ואף לנמק את בחירתו", נכתב בדו"ח.

הפגנה קהילה אתיופית בניין עיריית אשדוד
משרדי עיריית אשדודצילום: אילן אסייג

"חברי הוועדה להזמנות תכנון בעיריית אשדוד אישרו התקשרויות עם יועצים בהיקף של מיליוני שקלים בלי שהתקיים הליך תחרותי. העירייה לא פנתה ליועצים נוספים, וחברי הוועדה לא שקלו הצעות חלופיות ולא נימקו את שיקוליהם לבחירת הזוכה", מוסיף הדו"ח.

"יתרה מכך, עיריות אשדוד, גבעתיים, הרצליה וקרית ביאליק, המועצה המקומית בנימינה־גבעת עדה והמועצה האזורית באר טוביה העסיקו יועצים במשך תקופות ארוכות של עד 16 שנה, בסכומי התקשרות מצטברים ניכרים של מיליוני שקלים, בלי שבחנו את המשך ההתקשרות עמם מפעם לפעם, ובלי שאיפשרו ליועצים אחרים להגיש את מועמדותם".

הדו"ח קובע כי עיריות אשדוד, הרצליה וקרית ביאליק, המועצה המקומית בנימינה־גבעת עדה והמועצה האזורית באר טוביה התקשרו עם יועצים על סמך הזמנות עבודה, אך בלי שחתמו עמם על חוזה בכתב שיעגן את פרטי ההתקשרות המהותיים, בניגוד לכללי המינהל התקין. על חלק מהסכמי התקשרות עם יועצים חתמו בדיעבד, אחרי שכבר התחילו לקבל מהם שירותים. כמו כן, התקשרו הרשויות האלה עם יועצים בהסכמים שלא כללו פרטים מהותיים הנוגעים למהות הייעוץ הניתן ולתנאי ההתקשרות.

בכל הנוגע להתקשרות עם יח"צנים, קובע המבקר כי בניגוד להנחיית משרד הפנים, שלפיה עובד הרשות המקומית יאייש את תפקיד דובר העירייה, החליטו רוב העיריות למנות דובר חיצוני (או להתקשר עם משרד יחסי ציבור) ללא מכרז או תיעוד ההחלטה.

בניין עיריית הרצליה
בניין עיריית הרצליהצילום: ניר קידר

העסקת רואי חשבון על ידי רשויות מקומיות

לפי דו"ח המבקר, עיריית קרית ביאליק והמועצה המקומית בנימינה־גבעת עדה התקשרו עם משרדי רואי חשבון לתקופות העולות על 16 שנה. באפריל 2013 אישרה עיריית קרית ביאליק את חידוש ההתקשרות עם רואה החשבון שלה ללא מכרז, בנימוק כי זאת עבודה המחייבת יחסי אמון, ידע ומומחיות מיוחדים, אף שהדבר עמד בניגוד לפסיקת בית המשפט העליון, שניתנה כמה חודשים קודם לכן. בניגוד להנחיית משרד הפנים, הועסקו על ידי הרשויות המקומיות עובדים מטעם רואי החשבון במשרדי הרשויות, בתפקידים שאמורים להיות מאוישים על ידי עובדי הרשות.

צילום: אילן אסייג

הביקורת על הרשויות המקומיות נערכת באמצעות משרדי רואי חשבון, המתמנים על ידי משרד הפנים מתוך מאגר רואי החשבון המנוהל באגף בכיר לביקורת. ההליך הזה עולה למדינה 30 מיליון שקל, אבל ממצאי הדו"ח מלמדים כי משרד הפנים "לא השכיל לעשות שימוש מספיק בכלי חשוב זה לצורך מעקב אחר תיקון הליקויים שהתגלו ברשויות, כדי להביא לשיפור במצבן ולהבטיח את תקינות פעולתן".

"בהליך בחירת רואי החשבון נפלו פגמים", קובע המבקר. "נמצאו רואי חשבון שהעסיקו מתמחים בעריכת הביקורת. האגף לא וידא שרואי חשבון קיימו את הנחייתו, האוסרת עליהם לבצע את עבודת הביקורת ברשות המקומית באמצעות מתמחים. על משרד הפנים לנקוט צעדים הנדרשים לתיקון הליקויים על ידי הרשויות".

בין השאר, קובע הדו"ח כי מן הראוי שהנהלת המשרד תערוך בחינה כוללת של ניהול מערך רואי החשבון, ותבדוק אם ניתן לייעל ולשפר את עבודת הביקורת ותוצריה. עוד תופעה שנגדה יוצא המבקר בדו"ח היא של העסקת חברי מועצה לשעבר ועובדי עירייה לשעבר.

הנחיות משרד הפנים לרשויות המקומיות

גם משרד הפנים אינו יוצא נקי מדו"ח המבקר. "אף שחלפו יותר משנתיים וחצי מאז שהתחייב משרד הפנים לפני בית המשפט העליון לפרסם הנחיות לרשויות המקומיות, בכל הנוגע להתקשרותן עם יועצים חיצוניים, עד למועד סיום הביקורת, במחצית 2015, לא פירסם המשרד הנחיות כאמור", נכתב בדו"ח. "יש לראות בחומרה את מחדלו של משרד הפנים ואת השתהותו הבלתי סבירה בקביעת הנחיות ברורות ואחידות לרשויות, בניגוד להצהרתו לפני העליון בדצמבר 2012. הדבר מהווה מכשלה לפעילותן של הרשויות, ומביא למצב הקיים, שבו הן מתקשרות עם מאות יועצים בהיקפים מצטברים של עשרות מיליוני שקלים, באופן שאינו שקוף ואינו שוויוני".

העמלות שחברת משכ"ל גובה מרשויות

המבקר עוקב אחרי דו"ח שהוציא על החברה למשק וכלכלה (משכ"ל) ב–2012–2013, וקובע כי שולי הרווח שבידי החברה גדולים מדי, ועליה לפעול להוזלת העלויות לרשויות. המבקר קובע בפשטות כי "ממצאי המעקב מעלים ליקויים, שחלקם הועלו כבר בביקורת הקודמת ולא תוקנו, לרבות אי־הסדרת התנהלותה ופעילותה של החברה בחקיקה מסודרת, כפי שקבע עוד ב–2001 המשנה ליועץ המשפטי".

הנתונים הכספיים של משכ"ל מלמדים על איתנותה הפיננסית מאז הדו"ח הקודם. עם זאת, שיעור הרווחיות התפעולית של החברה מעיד כי שולי הרווח הנותרים בידיה מפעולותיה גדולים מן הנדרש להבטחת חוסנה הפיננסי.

המבקר קובע כי מאחר שעיקר הכנסותיה של משכ"ל מקורן בכסף ציבורי - עמלות שמשלמות הרשויות המקומיות - ומאחר שהוקמה בין השאר במטרה להביא לחיסכון ולייעול בפעילות הרשויות, עליה לפעול להוזלת העלויות לרשויות באמצעות הפחתת תעריפי העמלות, ומן הראוי שתוסיף ותפעל להגדלת החזרי העמלות לרשויות. לפי הדו"ח, "החברה מוכרת כגוף ציבורי, ולכן עליה לפעול לפי הנורמות הציבוריות המתחייבות, לרבות בנוגע למכרזים לפני התקשרויות".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker