חצי מיליון שקל בגיל 35 – ועוד בעיות שיכולות לפוצץ את הסכם הפנסיה של אנשי הקבע - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חצי מיליון שקל בגיל 35 – ועוד בעיות שיכולות לפוצץ את הסכם הפנסיה של אנשי הקבע

דיון סוער בצמרת האוצר על הסכם תקציב הביטחון; כחלון צפוי לבקש לערוך בו שינויים ■ הסעיף המרכזי בהסכם החדש: תקרת קצבת פנסיה חודשית של 12 אלף שקל לאנשי קבע בני 43–67

7תגובות

צמרת האוצר התכנסה אתמול (ב') ושלשום לדיון סוער שנמשך כשבע שעות על הסכם תקציב הביטחון (הסכם כחלון־יעלון). בדיון נפרסו פרטי ההסכם, והועלו טענות מקצועיות קשות מצד מי שלא שותפו בדיונים עליו עד כה — החשבת הכללית באוצר, מיכל עבאדי־בויאנג'ו, והממונה על השכר, קובי אמסלם.

אגפי השכר והחשבות העלו דרישות רבות לתיקונים, אך ההערכה היא כי שר האוצר, משה כחלון, יתקשה לאמץ את מרבית התיקונים לאחר שפרטי ההסכם כבר סוכמו במסגרת צוותי המשא ומתן של משרדי הביטחון והאוצר. כחלון ככל הנראה יסתפק בבקשה לשינוי סעיפים בעייתיים במיוחד. לא ברור מה תהיה עמדתם של שר הביטחון, משה יעלון, ומנכ"ל משרד הביטחון, דן הראל, לבקשה להכניס שינויים בהסכם לאחר סיום המשא ומתן. מהבחינה הזאת, הסכם כחלון־יעלון עוד עלול להיהפך לבעייה פוליטית.

משה יעלון(מימין) ומשה כחלון
אוליבייה פיטוסי

את הדיון כינס מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, והוא נערך בנוכחות אגף התקציבים, שניהל את המשא ומתן מול מערכת הביטחון; אגף החשב הכללי (החשבת השתתפה בדיון בשיחת טלפון מלונדון); ואגף השכר. אגף החשב הכללי ואגף השכר העלו טענות קשות בדיון — קודם כל לגבי אי־שיתופם במהלך המשא ומתן, על אף שמדובר בנושא בעל השלכות מהותיות על החוב האקטוארי של מדינת ישראל ועל הסכמי השכר הנהוגים בה. התברר כי המשא ומתן נערך על ידי אגף התקציבים בלי ייעוץ משפטי ובלי ייעוץ אקטוארי, והדבר הוליד, לדברי שני האגפים, טעויות קשות בניסוח ההסכם. להלן כמה מהטענות המרכזיות שהועלו:

1. תקרה שרירותית של 12 אלף שקל לקצבת פנסיה

ככל הידוע, שני האגפים העלו כמה טענות מרכזיות על כך שהסכם פנסיית הגישור החדש, המוצע לאנשי הקבע, עדיין נותן להם פנסיה גבוהה במיוחד, וכי הדבר מהווה תקדים בעייתי למערכת השכר כולה. ועדת לוקר לבחינת תקציב הביטחון חשפה כי פנסיית הגישור המוצעת לאנשי הקבע מגיל 43 ועד גיל 67 תוכננה לא נכון, ולכן עומדת להיות יקרה בהרבה מהפנסיה התקציבית המשולמת כיום לאנשי הקבע באותם הגילים.

כדי לתקן זאת, סוכם בהסכם כחלון־יעלון כי תיקבע תקרה לקצבת הפנסיה החודשית שאנשי הקבע יוכלו לקבל במסגרת פנסיית הגישור — 12 אלף שקל בחודש, לעומת ממוצע של 14 אלף שקל בחודש שמשולמים בפנסיה התקציבית כיום. לא ניתן נימוק לסכום של 12 אלף שקל דווקא, וכן לא הוסבר כיצד ניתן לנמק משפטית תשלום קצבה חודשית נמוכה מזאת שנגזרת מנוסחת פנסיית הגישור. לאור זאת, כלל לא ברור אם ניתן יהיה לאכוף את התקרה שנקבעה.

2. מענק פרישה שנכנס אל תוך החיסכון הפנסיוני

מענק של 12 משכורות מלאות, ששקול לכ–300 אלף שקל בממוצע. ההסכם אמנם קובע כי המענק לא ישפיע על חישוב פנסיית הגישור, אבל גם כך המענק מגדיל משמעותית את היקף החיסכון הפנסיוני, ומביא לכך שבגיל 67 יקבלו אנשי הקבע קצבת פנסיה זהה כמעט לשכרם האחרון — בניגוד לשאר השכירים במשק, ששואפים להגיע לקצבה של 70% בלבד מהשכר האחרון.

אמיר לוי
מיכל פתאל

3. מענק פרישה מוגדל גם בגיל 35

מענק של פיצויי פיטורים מוגדלים של 260%, שמביא את המענק הממוצע לסכום שככל הנראה יהיה קרוב ל–500 אלף שקל לפורש צעיר. מדובר במענק גדול מאוד, שעלול ליצור תקדים בעייתי למערכת השכר 
במדינה.

4. עלויות אקטואריות גבוהות

ההסכם החדש כמעט ואינו מפחית את עלויות פנסיית הגישור של הצבא, ביחס לעלויות שהיו משולמות במסגרת הפנסיה התקציבית בגילי 43–67. החשש הוא שבכך, המדינה חוזרת ומגדילה את ההתחייבויות האקטואריות שלה בגין תשלומי הפנסיה לאנשי מערכת הביטחון — התחייבויות שהיא חשבה שהיא כבר בדרך להקטין החל מ–2033. מכיוון שאוכלוסיית אנשי הקבע אינה קטנה, ומכילה יחד עם שאר אנשי כוחות הביטחון (שוטרים, סוהרים, שב"כ ומוסד) מספר גדול מאוד של עובדים — הרי שההתחייבות האקטוארית לא עומדת לקטון גם בעתיד.

5. הבטחה לא ברורה להקטין את מספר אנשי הקבע הפורשים

הבשורה הגדולה של ההסכם, מבחינת אגף התקציבים, היא הקטנת מספר אנשי הקבע שמגיעים לגיל פרישה, בשל שימוש בשער פרישה חדש בגיל 35. עם זאת, בקרב צמרת האוצר יש חששות כבדים לגבי היכולת לשלוט בשער החדש, והראיה לכך היא שהמדינה מנהלת את תקני כוח האדם במגזר הציבורי כולו, וזה עדיין גדל כל הזמן — ללא שליטה אפקטיבית של משרד האוצר על כך.

החשבת הכללית באוצר, מיכל עבאדי בויאנג'ו
אמיל סלמן

6. הורדת גיל הפרישה לא 
לוותה בהורדת שכר

ב–2013 נחתם הסכם של העלאת גיל הפרישה בצבא ל–50, ובמסגרתו קיבל הצבא תוספות שכר של עד 6%. ההסכם הנוכחי מוריד את גיל הפרישה חזרה ל–43, אבל משאיר את תוספות השכר במקומן.

7. אזרוח 
תפקידים

ההסכם כולל הסכמה על אזרוח של 40 תפקידים בצבא. לא ברור מדוע רק 40, וגם לא ברור מה יהיה המעמד המשפטי של העובדים המאוזרחים.

8. בקרה על תוספות השכר בצבא

הקביעה השרירותית של תקרת קצבת פנסיה של 12 אלף שקל עלולה להביא להתנפחות של הוצאות השכר בצבא, כך שכל אנשי הקבע יגיעו לתקרה.

9. תקדים בעייתי למערכת השכר

העובדה שנוסחת פנסיית הגישור לא בוטלה, אלא רק נקבעה לה תקרה שרירותית, הופכת את פנסיית הגישור לתקדים שאותו ירצו להעתיק גם קבוצות עובדים אחרות הפורשות בגיל מוקדם. למעשה, התקדים הוא אוטומטי לגבי כל גופי הביטחון — שמספר העובדים בהם גבוה בהרבה מזה של אנשי הקבע, ושכולם יהיו זכאים מעתה לכל התנאים שנקבעים בהסכם תקציב הביטחון. מכיוון שהמדינה מעודדת פרישה מוקדמת כדרך להצעיר את כוח האדם שלה — בהמשך קבוצות עובדים אחרות שירצו הסכמי פרישה מוקדמים מהמדינה יוכלו לדרוש גם הן תנאים דומים.

שי באב"ד
אייל טואג

"אין סיבה לא לתת לצד אחד לתקן טעות"

בדיון הארוך הועלו עוד טענות רבות, אבל עיקר הביקורת היתה על הבעיה האקטוארית, על הבעיה המשפטית ועל התקדים הבעייתי למערכת השכר שההסכם יוצר. לאור זאת, שר האוצר צפוי לבקש משר הביטחון להכניס תיקונים בהסכמות שהתקבלו.

עוד לא ברור מה יהיו התיקונים שיתבקשו, אבל האוצר ינסה ככל הנראה למזער את השלכות הרוחב שיכולות להיות להסכם על מערכת השכר, וכנראה גם ינסה לבטל חלק מההטבות שכבר הוסכם עליהן.

במשרד האוצר סירבו לפרט מה מתוך רשימת הבעיות הגדולה יובא בסופו של דבר לתיקון, אבל הביעו אמון בכך שמשרד הביטחון יסכים להכניס תיקונים נדרשים. "המטרה היא לא ללכת עם מערכת הביטחון למלחמות, אלא להגיע עמם להסכמה — ואם צד אחד עשה טעויות, אין סיבה לא לתת לו לתקן", מסרו מקורות באוצר. באוצר העריכו כי ניתן יהיה להגיע להסכמות כאלה אפילו באופן מיידי, בתוך ימים ספורים בלבד — דבר שמעורר שאלות לגבי כמה תיקונים יבקש משרד האוצר להכניס בהסכם, ועד כמה יהיו אלה תיקונים מהותיים.

באוצר לא פסלו את האפשרות להביא את ההסכם הסופי לאישור הקבינט הביטחוני, וכן הבטיחו לפרסם באופן מלא את כל הסעיפים האזרחיים בהסכם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#