הסיוע האמריקאי לא יפתור את בעיות תקציב הביטחון - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הסיוע האמריקאי לא יפתור את בעיות תקציב הביטחון

במערכת הביטחון מחלחלת ההבנה שאם לא ייפתרו הבעיות המבניות שעליהן הצביעה ועדת לוקר, 
גודל תקציב הביטחון ימשיך להיות עצם ענקית בגרון גם בתקציבי המדינה הבאים

2תגובות

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נפגש אתמול בוושינגטון עם נשיא ארה"ב, ברק אובמה. אחד מנושאי השיחה העיקריים היה חבילת הסיוע הביטחוני שנתניהו מבקש ממארחו כפיצוי על השלמת עסקת הגרעין עם איראן.

ההערכות המוקדמות גרסו כי נתניהו יבקש ממארחו מערכות נשק התקפי חדש (ובהן מכשיר לגילוי והשמדה של בונקרים ומנהרות תת־קרקעיים), ושדרוג שיתוף הפעולה האמריקאי־ישראלי בתחומי הביטחון והמודיעין. בסך הכל מבקש נתניהו להגדיל את היקף הסיוע הביטחוני האמריקאי לישראל מ–3 מיליארד דולר בשנה, כפי שהיה עד כה, ל–4–5 מיליארד דולר בשנים הבאות.

הסיוע הצבאי הכספי שמקבלת ישראל גבוה מהסיוע שמעניקה ארה"ב לכל מדינה אחרת בעולם. קרוב לוודאי שאם אובמה יבטיח לישראל תוספת לסיוע, זו תינתן במסגרת ההסכם החדש ל–2019–2028, שהדיונים לגביו מתנהלים זה זמן מה באווירה חיובית - אם כי לא מן הנמנע שמועד תחילת ההסכם יוקדם.

ואולם, כלל לא ברור אם סיוע אמריקאי לתקציב הביטחון ב-2016 הוא מה שישראל באמת צריכה כעת. אולי ההפך הוא הנכון: בתקציב הביטחון יש שורה של בעיות מבניות, שעליהן מצביע דו"ח לוקר, ובראשן הגידול העצום בתקציבי הגמלאות והשיקום בשנים האחרונות. הנושא הזה דורש פתרון רדיקלי. סיוע אמריקאי גדול יותר לתקציב לא יפתור את הבעיות בטווח הארוך.

נשיא ארה"ב ברק אובמה וראש הממשלה בנימין נתניהו
אי־אף־פי

מניין יגיעו 6 מיליארד שקל לתקציב הביטחון

כאשר האוצר מדבר על תקציב הביטחון ל–2016 - "לא יותר מ–56 מיליארד שקל" - הוא לא מספר לציבור שמשלם המסים האמריקאי מממן את ביטחון ישראל ב–3 מיליארד דולר בשנה, שהם כ–12 מיליארד שקל. כלומר, גובה תקציב הביטחון, במונחים של משלם המסים הישראלי, הוא 44 מיליארד שקל "בלבד". לפיכך, תקציב הביטחון, מבחינת משלם המסים הישראלי, אינו התקציב הגבוה ביותר בתקציב המדינה. כבוד זה שמור לתקציב החינוך - 50.5 מיליארד שקל ב–2016.

אלא שמשרד הביטחון אינו מסתפק ב–56 מיליארד שקל, התקציב שמעמיד לרשותו משרד האוצר לשנה הבאה, ודורש תקציב גבוה יותר, לפחות 62 מיליארד שקל. מניין אביא עוד 6 מיליארד שקל? שואל האוצר בתגובה.

גם באוצר וגם במשרד הביטחון נשאו בימים האחרונים עיניים לוושינגטון, לפגישה בין אובמה לנתניהו, בתקווה שמשם תבוא הישועה - 6 מיליארד השקלים החסרים לביטחון בתקציב השנה הקרובה. בשני המשרדים מייחלים כי נתניהו, שעליו תוטל בסופו של דבר המשימה לקבוע את גודלו הסופי של תקציב הביטחון ל–2016, יצליח להשיג מהאמריקאים מקדמה לתקציב הביטחון לשנה זו על חשבון התוספת האמריקאית הצפויה לתקציב החל ב–2019.

לא בטוח שזה מה שיקרה. לא בטוח שאובמה מעוניין בכלל לעזור לנתניהו במאמציו לסגור את תקציב 2016.

בחודש האחרון נמשכים המאמצים בירושלים - עד כה ללא הצלחה - לסגור את סוגיית תקציב הביטחון ל–2016, וכן ל–2017–2020. המטרה היא ליישם את התוכנית הרב־שנתית של הצבא (תר"ש גדעון), ואת דו"ח לוקר לרפורמה בתקציב ובמבנה מערכת הביטחון.

במערכת הביטחון יש יותר ויותר מודעות לסוגיה, בעיקר בלשכת הרמטכ"ל. רב־אלוף גדי איזנקוט מבין שאם לא ייפתרו בעיית הגמלאות, בעיית תקציב השיקום ובעיית גודל הצבא - קבע וסדיר - גודל תקציב הביטחון ימשיך להיות עצם ענקית בגרון גם בתקציבי המדינה ל–2017 ואילך, מה שיקשה על הממשלה לאשר את התר"ש שהוא מקדם בהתלהבות.

אובמה: "ביטחון ישראל הוא דבר קדוש"

במכתב פתוח ששלח אובמה באוגוסט, הוא כתב כי "אף ממשל אמריקאי קודם לא עשה למען ביטחונה של ישראל יותר מהממשל שלי. אני מוכן לחיזוק היחסים האלה". המכתב הופנה לחבר הקונגרס האמריקאי היהודי ג'רי נדלר, איש המפלגה הדמוקרטית.

אובמה ציין במכתב כי "בכל תקופת כהונתי התייחסתי לביטחונה של ישראל כאל דבר קדוש. הבטחתי זאת לראש הממשלה נתניהו ולאזרחי ישראל כמה פעמים, ויש לכך גיבוי בפועל".

בהמשך המכתב ציין אובמה כי ממשלו מחויב לשמור על המשך היתרון הצבאי של ישראל מול אויביה. לדבריו, "ההתחייבות הזאת ליתרון הצבאי האיכותי של ישראל עומדת בלב שיתוף הפעולה הדו־צדדי של יחסינו. משרדי החוץ והביטחון שלנו ממשיכים באופן שוטף בשיחות הרגישות עם אנשי ביטחון ישראלים".

סך הסיוע האמריקאי 
- חצי טריליון שקל

אובמה ציין כי מאז 2009, ארה"ב העבירה לישראל סיוע ביטחוני של יותר מ–20.5 מיליארד דולר — יותר ממחצית מסיוע החוץ הביטחוני של ארה"ב לכל מדינות העולם. בנוסף, ארה"ב סייעה לישראל ב–3 מיליארד דולר בפיתוח מערכות הגנה נגד טילים, כולל בפרויקט כיפת ברזל וחץ 3. לדבריו, בהנחייתו קיבלה ישראל מערכות נשק מהמתקדמות בעולם, כולל מטוסי F35 שיגיעו לישראל ב–2016 - מטוסים שלאף מדינה אחרת במזרח התיכון אין כמותם.

עם זאת, טועים מי שחושבים כי מאז ומתמיד היתה ארה"ב ידידת ישראל וסיפקה לה מערכות נשק וסיוע כספי נדיב. ארה"ב הטילה אמברגו על אספקת נשק לישראל לפני מלחמת השחרור, והקפידה עליו במשך 14 שנה גם לאחריה. ב–1962 שבר הנשיא ג'ון קנדי את האמברגו בעסקת ההוק (טיל קרקע אוויר), שהוגדר בידי ארה"ב כנשק הגנתי. ישראל שילמה את המחיר המלא על הטילים. ב–1965 מכרה ארה"ב לישראל בראשונה נשק התקפי - טנקי הפאטון.

הסיוע האמריקאי לישראל, בהיקף של כ–3 מיליארד דולר בשנה, החל ב–1985. הסכם הסיוע האמריקאי־ישראלי הנוכחי נחתם בידי הנשיא הקודם, ג'ורג' בוש הבן, והוא תקף ל–2009–2018. בהתאם להסכם, ישראל מקבלת סיוע שנתי ממוצע של 3 מיליארד דולר בשנה, כולו לצורכי ביטחון, וכעת כאמור מתנהלות שיחות על חידוש החוזה ל–2019–2028.

היקף הסיוע האמריקאי לישראל, צבאי ואזרחי, מאז 1962 ועד היום, הוא כ–120 מיליארד דולר - קרוב לחצי טריליון שקל במונחי השקל החזק של היום. בעשרות השנים האחרונות, מאז התוכנית לייצוב המשק ב–1985, מעבירה ארה"ב לישראל סיוע קבוע של כ–3 מיליארד דולר בשנה.

ב–1977, זמן קצר לאחר שנבחר לראש ממשלה, הודיע מנחם בגין כי הוא מוותר על הסיוע האמריקאי לישראל. הסיוע אז התחלק לשני חלקים לא שווים, 1.8 מיליארד דולר לביטחון ו–1.2 מיליארד דולר כסיוע אזרחי. כל הצמרת הפוליטית של ישראל נזעקה לטשטש את הודעת בגין. הוסכם על הסדר חדש, שעיקרו הקטנת הסיוע האזרחי והגדלת הסיוע הצבאי. הסכום הכולל נשאר 3 מיליארד דולר בשנה.

בעקבות הסכמות עם ממשלת בנימין נתניהו הראשונה (1996–1999) נהפך המענק האמריקאי כולו למענק צבאי בסך 3 מיליארד דולר בשנה. הסיוע האזרחי נפסק. ובכל זאת, מפעם לפעם מעבירה ארה"ב לישראל, בנדיבות, כספי עזרה מעבר ל–3 מיליארד הדולרים. אגב, הסיוע הגדול ביותר של ארה"ב לישראל במענקים ובהלוואות בשנה בודדת ניתן ב–1979, השנה שבה נחתם הסכם השלום עם מצרים, 15.7 מיליארד דולר. במצטבר, הסיוע האמריקאי לישראל ב–1950–2015 שווה לכ–3% תוצר במונחי המשק הישראלי.

עם השנים נשחק הסיוע האמריקאי לישראל בשל היחלשות הדולר. בכל שנה הסנאט ובית הנבחרים מאשרים את הסיוע לאותה שנה. ישראל רשאית להוציא 26.5% מסכום הסיוע השנתי בשקלים בישראל על רכש ביטחוני. שאר המענק האמריקאי זורם לרכישות ביטחוניות בארה"ב, מה שפוגע בתעשיות הישראליות. המענק האמריקאי נכנס לחשבון בנק בארה"ב, ומשם מוציאה אותו ישראל לשימושיה בישראל ובארה"ב. הכסף בחשבון נושא ריבית, וזו משמשת להקטנת החוב של ישראל לארה"ב.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#