בדרך להכרעה על תקציב הביטחון - נתניהו ינסה להשיג עוד מיליארד דולר מארה"ב

לוח הזמנים של ראש הממשלה צפוף: עד 19 בנובמבר התקציב צריך לעבור בכנסת, ובשבוע הבא הוא בביקור בארה"ב ■ בין השאר, נתניהו יבקש מאובמה להגדיל את הסיוע הביטחוני במיליארד דולר - לכ–4 מיליארד דולר בשנה

מוטי בסוק
מוטי בסוק

מה יהיה גודלו של תקציב הביטחון? ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מקיים בימים האחרונים שורה של שיחות עבודה עם שר האוצר, משה כחלון, ועם שר הביטחון, משה יעלון, על גודלו של התקציב ב–2016, על יישום דו"ח לוקר ועל ביצוע התוכנית הרב־שנתית (תר"ש גדעון) של הרמטכ"ל, גדי איזנקוט.

במקביל, ביום שני הבא אמור נתניהו להיפגש בוושינגטון עם נשיא ארה"ב, ברק אובמה, ואחד מנושאי השיחה העיקריים צפוי להיות הפיצוי שישראל תקבל בגין פשרת הגרעין האמריקאית־איראנית. בירושלים מעוניינים בתוספת של כמיליארד דולר לסיוע הביטחוני השנתי האמריקאי לישראל, שהיקפו כיום 3.1 מיליארד דולר.

ראש הממשלה בנימין נתניהו, היום בישיבת הממשלה
ראש הממשלה בנימין נתניהו, היום בישיבת הממשלהצילום: אמיל סלמן

כחלון ויעלון רבים מאחורי הקלעים

נתניהו אמר לפני כמה ימים כי תקציב הביטחון ל–2016 לא יהיה זה שאישרו הממשלה והכנסת בקריאה ראשונה, בסך 56 מיליארד שקל, אלא גבוה יותר — אך לא אמר בכמה. זהו מוקד המחלוקת המתנהלת בימים האחרונים מאחורי הקלעים בין כחלון ויעלון, שבאה לידי ביטוי אתמול גם בדיון בכנסת (ראו מסגרת).

כחלון תומך בתוספת, אבל מתונה. יעלון דורש תוספת גדולה יותר. הפערים ביניהם אינם בלתי ניתנים לגישור.

כחלון, הנתמך על ידי ראש הממשלה, אומר כי התוספת תהיה גדולה יותר ככל שיעלון יסכים לקבל יותר ממסקנות ועדת לוקר בנושאים המהותיים (קיצוץ במספר אנשי הקבע ובשכרם, אימוץ מסקנות ועדת גורן בנושא גודל מערך השיקום של משרד הביטחון, הקטנת משך שירות החובה, הגדלת השקיפות בתקציב הביטחון). אתמול אמר כחלון, בכנס פתוח של אגף התקציבים באוצר, כי "אני מקווה שבקרוב נראה רפורמות חשובות מאוד בתקציב מערכת הביטחון, רפורמות שחיכינו להן המון שנים".

כחלון, בניגוד ליעלון, לא מתבטא על המחלוקת בתקציב הביטחון בציבור. הוא גם אסר על בכירי האוצר להתבטא בנושא. אסטרטגיה דומה של חלק משרי האוצר הקודמים לא הביאה להם את התוצאות המקוות. להפך.

פגישה מכריעה 
ביום שני

משה יעלון וגדי איזנקוט
משה יעלון וגדי איזנקוטצילום: דוברות שר הביטחון

נתניהו חייב לקבל החלטה על גובה תקציב הביטחון כבר בזמן הקרוב, לקראת ההצבעה על תקציב המדינה ל–2015 ול–2016 בקריאה שנייה ושלישית בכנסת, ב–19 בנובמבר. ראש הממשלה יבקר בארה"ב בין יום ראשון לחמישי בשבוע הבא, כך שהזמן העומד לרשותו לנושא תקציב הביטחון קצר מאוד.

תקציב המדינה לשנה הבאה מתוח מאוד. כל תוספת לביטחון תצטרך לבוא על חשבון קיצוץ בתקציבי המשרדים החברתיים (חינוך, בריאות ורווחה) ותקציבי התשתיות (תחבורה, מים, ביוב), שהם נמוכים בהשוואה בינלאומית, או על ידי העלאת מסים.

ביום שני ייפגש נתניהו עם אובמה בוושינגטון. אחד ממוקדי השיחות יהיה הפיצוי שישראל מבקשת לקבל, במונחים כספיים, להסכם הגרעין האמריקאי־איראני. אחת ההערכות המסתובבות בירושלים היא כי מדובר בהגדלת הסיוע האמריקאי הרב־שנתי לישראל לצורכי ביטחון בכמיליארד דולר לשנה. הסכם הסיוע האמריקאי־ישראלי הנוכחי נחתם על ידי הנשיא הקודם, ג'ורג' בוש הבן, והוא תקף ל–2009–2018. שיחות בין ארה"ב וישראל על חידוש החוזה ל–2019–2028 מתנהלות כבר זמן רב. לא מן הנמנע כי אם ישראל תקבל תוספת, היא תינתן במסגרת ההסכם החדש.

גם מי שמייחלים לתוספת הזאת, ומקווים כי תפתור ולו חלקית את בעיית תקציב המדינה ותקציב הביטחון ל–2016, מבינים היטב כי היא לא תפתור את הבעיות הגדולות שעליהן הצביע דו"ח לוקר, ולהן מודעים היטב גם במערכת הביטחון: בעיית גודל הצבא וחוסר היכולות של תקציב המדינה להתמודד עם תקציב הגמלאות וגודל תקציב השיקום של מערכת הביטחון, שבשנים האחרונות גדלו בעשרות רבות של אחוזים.

ארבעה תקציבי
 ביטחון שונים

לפני כשלושה חודשים וחצי הקים נתניהו צוות בראשות ראש המל"ל (המועצה לביטחון לאומי) יוסי כהן ומנכ"ל משרדו, אלי גרונר, לקידום נושאים אלה. בצוות כהן וגרונר היה אמור להשתתף גם נציג משרד הביטחון, מנכ"ל המשרד דן הראל, אך בשל ההתנגדות המוחלטת של יעלון להצעת האוצר לתקציב הביטחון ב–2016, ועוד יותר בשל התנגדות יעלון ליישום תוכנית לוקר — הראל לא השתתף בדיונים.

הצוות נפגש עם בכירים במשרד הביטחון ובצה"ל, ועם בכירים באוצר המתמחים בתקציב הביטחון. הצוות הגיש לנתניהו טיוטה עם המלצותיו העיקריות. בין השאר בחן הצוות את נקודות ההשקה בין המלצות לוקר לתוכנית תר"ש גדעון של הרמטכ"ל, ואימץ אותן. במקביל ציין הצוות את נקודות חוסר ההשקה, מתוך מאמץ להגיע גם בהן להסכמות עם הזמן. ההערכות בירושלים הן כי הפערים בין הרמטכ"ל לאוצר ביחס לתוכנית לוקר ניתנים לגישור.

על השולחן עומדים בינתיים ארבעה מספרים לתקציב מערכת הביטחון ב–2016: הצעת האוצר — 56 מיליארד שקל; הצעת ועדת לוקר — 59 מיליארד שקל (ותקציב זהה עם הצמדה למדד בשנים הבאות); הצעת מנכ"ל משרד הביטחון הראל — 60 מיליארד שקל; והצעת שר הביטחון יעלון — 62 מיליארד שקל. למספרים אלה צריכים להוסיף עוד כ–8 מיליארד שקל הוצאה מותנית בהכנסה, ולפי המלצות ועדת לוקר, עוד 2 מיליארד שקל כתמורה להתייעלות בצה"ל.

תקציב מערכת הביטחון לא כולל את הוצאות מערכת הביטחון על מעבר צה"ל דרומה — 1.4 מיליארד שקל — את הוצאות בניית הגדר בדרום בגבול עם ירדן והוצאות נוספות. לא ברור כרגע אם המספרים של הראל ויעלון סופיים. בשבועות האחרונים אנחנו עדים לגל טרור, ומערכת הביטחון, אף שהוצאותיה לא גדלו בשל כך, נוהגת לנצל כל אירוע ביטחוני לדרישות להעלאת התקציב.

חברת דירוג האשראי מודי'ס פירסמה באחרונה מידע מקיף על כלכלת ישראל לציבור המנויים שלה. בדיווח צוין כי ב–2014 הוצאות הביטחון של ישראל הגיעו ל–5.2% מתוצר המשק שלה, וכי ישראל ניצבת במקום השביעי בעולם בגובה הוצאות הביטחון שלה ביחס לתוצר — אחרי עומאן, סעודיה, דרום סודן, לוב, הרפובליקה של קונגו ואלג'יריה. בינתיים עלו הוצאות הביטחון של ישראל, וב–2015 הן הגיעו לכ–6% תוצר.

צריך לזכור כי הוצאות הביטחון של ישראל לא נגמרות עם הוצאות מערכת הביטחון. הוצאות המוסד והשב"כ ב–2016 יהיו גבוהות מ–7 מיליארד שקל. על הוצאות אלה יש להוסיף את הוצאות משמר הגבול, את הוצאות היישובים באזור הגבול לנושאי ביטחון ועוד.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ