אורלי אינס בדרך לתביעת ענק נגד המשרד לביטחון פנים

אינס, שעד 2011 שימשה יועצת של המשרד בתוכנית "עיר ללא אלימות", תובעת אותו בטענה שהוא משתמש ללא רישיון בתוכנית שפיתחה ■ היא דורשת מהמדינה למסור לה את היקף ההשקעה בפרויקט, וטוענת כי על פי פרסומי עבר - מדובר במאות מיליוני שקלים

שרון שפורר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שרון שפורר

ד"ר אורלי אינס, ששימשה יועצת למשרד לביטחון פנים עד 2011, הגישה אתמול תביעה נגד המשרד, בטענה כי הפר את זכויות היוצרים שלה כשהמשיך להפעיל את התוכנית "עיר ללא אלימות" שיזמה — אחרי שהורחקה מהפרויקט. אינס מבקשת מבית המשפט המחוזי בתל אביב למנוע מהמשרד לביטחון פנים להמשיך את התוכנית, בטענה שהיא "היוצרת הראשונה והיחידה של התוכנית, ולה זכויות היוצרים המלאות בה".

"עיר ללא אלימות" נבחרה לשמש תוכנית הדגל של הממשלה והמשרד לביטחון פנים להתמודדות עם התנהגות אנטי־חברתית, אלימות, עבריינות ופשיעה. באתר התוכנית נכתב כי מטרתה להגביר את תחושת הביטחון האישי של התושבים, באמצעות הקמת מערך מתואם ואפקטיבי (בהובלתו של ראש הרשות), שמחבר את כלל המאמצים האזרחיים עם כלל המאמצים המשטרתיים.

ד"ר אורלי אינס קניג
ד"ר אורלי אינס קניגצילום: טלי מאייר

אינס מבקשת מבית המשפט, באמצעות עו"ד יובל נחמני ממשרד ארד־אילון ונחמני, גם להורות למדינה למסור פרטים מלאים ומדויקים אודות כלל ההשקעות הישירות והעקיפות של המדינה בפרויקט, הן באמצעות המשרד לביטחון פנים והן של הרשויות המקומיות, ואת החיסכון שחוזה 
המדינה מיישום התוכנית. מטרת הדרישה היא לאפשר לה בהמשך להגיש תביעה כספית נגד 
המשרד לביטחון פנים (או 
להגיע לפשרה).

בתביעה שהוגשה אתמול חושפת אינס לראשונה דבר חקירה של המשטרה אודות "השחתה אסורה של תוכנית 'עיר ללא אלימות' ותיעול משאביה לפי התניות פוליטיות הזרות לתכליתה ולאינטרס הציבורי שבהפעלתה". אינס מספרת כי העידה במשטרה במסגרת חקירה זו, בהמשך לעדותה אצל מבקר הפנים של המשרד לביטחון פנים. עד כה לא פורסם דבר החקירה, שהתרחשה ב–2010. באותה תקופה עמדו בראש המשרד השר יצחק אהרונוביץ' (ישראל ביתנו) והמנכ"ל חגי פלג.

מהפרקליטות נמסר: "נושא הקצאת המשאבים נבדק ונגנז בשל היעדר תשתית ראייתית לפתיחה בחקירה".

הפרשה שהובילה לפרישת ניצב ומנכ"ל

כשאינס מדברת על תיעול משאבים אין מדובר בעניין של מה בכך. בתביעה נטען כי נתונים שונים שפורסמו מראים כי התוכנית מופעלת בכ–140 רשויות מקומיות, מועסקים בה אלפי עובדים באופן ישיר ועקיף וההשקעה בה מגיעה לכ–100 מיליון שקל בשנה.

עו"ד יובל נחמני
עו"ד יובל נחמני

אינס עמדה במרכז פרשה שהובילה לפרישתו של ניצב אורי בר לב מהמשטרה ושל פלג מתפקידו כמנכ"ל המשרד לביטחון פנים בתקופת השר אהרונוביץ'. תחילה התלוננה אינס נגד בר לב על הטרדה מינית. בר לב הודה בפני המחלקה לחקירות שוטרים כי הטריד אותה. הוא הודיע ליועץ המשפטי לממשלה שהוא מקבל אחריות על התנהגות לא נאותה ועל פרישתו מהמשטרה, ובעקבות זאת נסגרה תלונתה של
אינס נגדו.

בהמשך נפתחה חקירה נגד פלג, בחשד להטרדה מינית והתנכלות לאינס. נציבות המדינה חתמה עם פלג על הסדר טיעון, שלפיו הוא יינזף בחומרה ולא יוכל לעבוד בשירות המדינה במשך חמש שנים. אינס התנגדה להסדר, והתלוננה למשטרה על שפלג אנס אותה. תיק החקירה נסגר בשל היעדר ראיות. אינס הגישה ערר על החלטה זו, שנמצאת כיום על שולחנו של היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, שאמור להכריע בערר בקרוב.

בתוכנית "המקור" בערוץ 10 האשימה בעבר אינס את אהרונוביץ' כי ידע על מסכת ההטרדות המיניות שחוותה על ידי פלג, ואף ניסתה לשוחח עמו, אך אהרונוביץ' התעלם מכך ולא נענה לפניותיה. אהרונוביץ' טען כי לא ידע על כך.

בכל מקרה, בכתב התביעה הנוכחי אינס אינה מפרטת אודות האירועים הקשים והאלימים שחוותה סביב פרויקט "עיר ללא אלימות". היא מסתפקת בהערה: "אין צורך לפרט את מלוא הנסיבות שהביאו לסיום ההתקשרות בין אינס למדינה. די אם ייאמר כי סיום ההתקשרות הביא לשיאה הטראגי של פרשת אלימות הטרדה אונס והתנכלות שטרם נודעו כמותן - פרשה שאחריות ישירה ועקיפה לה הגיעה עד 
לרמות הגבוהות ביותר במשרד לביטחון פנים".

נראה כי אינס קושרת את הדחתה מהמשרד לביטחון פנים בהתנכלות גם על רקע העובדה שמסרה חומרים למבקר הפנים של המשרד אודות תקצוב על פי אינטרסים פוליטיים - חומרים שכאמור הגיעו גם לידי המשטרה לפני חמש שנים, אך לא ידוע מה נעשה עמם.

באתר התוכנית כתוב 
כי אינס היא היזמת

התוכנית "עיר ללא אלימות" זכתה לקרדיט גדול מהממשלה בתקופה שבה ישראל ביתנו החזיקה בתיק ביטחון הפנים. התוכנית מנוהלת על ידי ועדת היגוי לאומית, שבה משתתפים נציגי כלל משרדי הממשלה העוסקים בתחום (משרדי ראש הממשלה, החינוך, הקליטה והמשפטים). בראש הוועדה עומדים מנכ"ל המשרד לביטחון פנים ומטה מקצועי.

בכתב התביעה טוענת אינס כי התוכנית היא מפעל חייה, והמדינה הפיקה ממנו, באופן מונופוליסטי, רווחים שלא כדין כשהיא מפעילה כוח שלטוני. לדבריה, ההפרה בולטת בחומרתה, שכן היא דרשה מהמדינה להפסיק להשתמש בתוכנית, או לרכוש ממנה את הרישיון לשימוש בזכויות, בסוף 2011. היא טוענת גם שההפרה יוצאת דופן בהיקפה, שכן היא גם מתבצעת באמצעות פרסום לציבור של החומרים שכתבה לתוכנית באינטרנט ודרך הרשויות המקומיות שמשתמשות בהם.

בתוכנית עצמה לא מתכחשים לכך שאינס היא היוזמת. באתר התוכנית נכתב: "המודל פותח לראשונה ב–2004 באילת, על ידי ד"ר אורלי אינס בשיתוף עם 
מאיר יצחק הלוי, ראש העיר אילת, היכן שהתוכנית פועלת עד היום. על רקע הצלחת התוכנית לצמצם את שיעורי האלימות והפשיעה באילת 
לאחר שלוש שנות הפעלה בעשרות אחוזים, ועל רקע התגברות הצורך במאבק מערכתי כולל בתופעות האלימות המתגברות בארץ, החליטה ועדת השרים למאבק באלימות בישיבתה ב–25 בספטמבר 2006 לאמץ את תוכנית 'עיר ללא אלימות' כמודל ארצי־לאומי למאבק 
באלימות, בתחומי הרשויות המקומיות".

לטענת אינס, בעקבות מגעים עם בכירי המשרד לביטחון פנים, נקבע כי היא תשמש בתפקיד המקצועי הבכיר ביותר - ראש המטה המקצועי לתוכנית. היא טוענת כי הובהר לה שמאחר שהיא יוצרת התוכנית ובעלת זכויות היוצרים, תוכל המדינה להעסיקה באופן נמשך בפטור ממכרז, והובטח לה כי המשרד לביטחון פנים יפעל לשם קבלת הפטור, ויתקשר עמה "בהסכם יועצים" בתעריף ההולם את מעמדה המקצועי. לכן, לטענתה, הסכימה כי המשרד ישתמש בתוכנית. ואולם, לטענתה, היא לא התבקשה וגם לא הסכימה להעניק למשרד רישיון לשימוש קבוע בזכויות היוצרים.

אינס מצטטת בתביעה פניות לוועדה לפטור למכרזים של בכירי המשרד לביטחון פנים, שביקשו להתקשר עמה בפטור ממכרז, וגם הם תומכים בטענה כי היא היוזמת וההוגה של התוכנית. באחת הפניות נכתב כי "אורלי היא האדם שהגה את המודל, פיתחה אותו, כתבה אותו, ליוותה את יישומו ומחזיקה זכויות יוצרים ביחס אליו".

מפרקליטות המדינה ומהמשרד לביטחון פנים לא נמסרה תגובה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker