ועדת שטרום חלוקה: האם לתת 
לבנקים להנפיק כרטיסי אשראי חדשים? - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ועדת שטרום חלוקה: האם לתת 
לבנקים להנפיק כרטיסי אשראי חדשים?

הוועדה לקידום התחרות באשראי הצרכני בישראל מתקדמת במהירות בעבודתה, וצפויה לפרסם בסוף השבוע הבא את דו"ח הביניים שלה ■ אלא שלא ברור כיצד היא תצליח לפתור בתוך זמן כה קצר את המחלוקות בשורה של סוגיות הרות גורל

5תגובות

בזמן שישראל רועשת עם גל פיגועי טרור, ועדת שטרום — העוסקת בקידום התחרות באשראי הצרכני — מתקדמת במהירות. כל כך במהירות, עד שבסוף השבוע הבא אמור להתפרסם דו"ח הביניים שלה. רק שהדחיפות כאן משונה, משום שהוועדה הגיעה לדון רק עכשיו במחלוקות העומק שמפלגות אותה, וכלל לא ברור כיצד חבריה יצליחו ליישב את המחלוקות בתוך שבוע בלבד.

שתי מחלוקות עקרוניות מפלגות את הוועדה. בשתיהן הגורם המפלג העיקרי הוא, כמובן, בנק ישראל. ועדת שטרום עוסקת בקידום התחרות באשראי הצרכני, אבל כולם יודעים שההמלצה העיקרית של הוועדה נכתבה עוד לפני שהוקמה — ההמלצה להפריד את חברות כרטיסי האשראי מהבנקים. מכיוון שבנק ישראל הוא המלאך השומר של הבנקים, הרי שמיום הקמתה ועדת שטרום היתה בסוג של עימות מתמשך אתו.

בשלב כלשהו היה נדמה כי העימות שוכך. המפקחת על הבנקים החדשה, חדוה בר, הודיעה כי היא משנה את עמדת בנק ישראל המסורתית — ועוברת לתמוך בהפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים — אבל מהר מאוד התברר כי מדובר בהפוגה זמנית בלבד. בר הסכימה להפריד את חברות כרטיסי האשראי משני הבנקים הגדולים, אבל לא הסכימה כמעט על שום דבר אחר.

כך, בשבועות האחרונים נקרעת הוועדה במחלוקת העמוקה סביב השאלה מה יותר לבנקים לעשות בתחום כרטיסי האשראי, לאחר שחברות כרטיסי האשראי יופרדו מהם. זה נשמע מוזר — כשהפרידו את קופות הגמל מהבנקים (ועדת בכר) איש לא חשב לתת לבנקים הזדמנות להקים קופות גמל חדשות משלהם, כי היה ברור שבכך הבנקים ירוקנו מתוכן את הקופות הנמכרות על ידם ופשוט ימשכו את כל הלקוחות בחזרה אל קופות הגמל החדשות שיקימו. רק שההיגיון בנוגע לקופות הגמל, מתברר, אינו אותו היגיון שנוגע לכרטיסי האשראי.

מקרדיט לדביט

ראשית, מסתמנת והולכת בוועדה הסכמה כי הבנקים יוכלו בכל מקרה להמשיך ולהנפיק כרטיסי אשראי מסוג דביט — כרטיס שהוא תחליף למזומן, כלומר החשבון מחויב עבורו מיידית, בניגוד לכרטיס הקרדיט (חיוב נדחה), שבו החשבון מחויב בסוף החודש.

כיום אין כרטיסי דביט בישראל, מכיוון שחברות כרטיסי האשראי והבנקים אינם מעודדים הנפקה של כדטיסים כאלה. כשחברות כרטיסי האשראי יופרדו מהבנקים — יהיה לבנקים אינטרס להנפיק כרטיסי דביט ללקוחותיהם.

ד"ר חדווה בר, המפקחת על הבנקים
רון קדמי

הטענה, שמרבית חברי הוועדה מצדדים בה, היא שדביט הוא תחליף מזומן, והוא חלק בלתי נפרד מניהול חשבון העו"ש. כדי לצרוך את הכסף שמצוי בחשבון העו"ש, או במסגרת האשראי הצמודה לחשבון העו"ש, הציבור יכול להשתמש במזומן, בצ'קים או בכרטיס אשראי כלשהו. אם הבנקים לא יוכלו יותר להנפיק כרטיס אשראי, התוצאה האבסורדית תהיה שהציבור לא יוכל למשוך כסף מחשבון הבנק שלו אלא בשימוש באמצעים פרימיטביים כמו מזומן או צ'קים. מכיוון שכרטיס אשראי — בחיוב נדחה או בחיוב מיידי — הוא האמצעי המודרני לתשלום, מתבקש שהבנקים יוכלו להמשיך ולספק לציבור כלים להשתמש בו, אבל תוך הגבלתם לחיוב המיידי בלבד.

הסיכון בהצעה הזאת — שהבנקים ירוקנו את כרטיסי האשראי מתוכן, בכך שימשכו את כל הלקוחות לעבור מכרטיסי הקרדיט לכרטיסי הדביט — נחשב לסיכון מועט. הציבור אוהב את כרטיס הקרדיט שלו, שנותן לו אשראי חינם למשך חודש, וההנחה היא שהציבור ימשיך להחזיק גם בכרטיס הקרדיט שלו, ועליו יוסיף את כרטיס הדביט החדש שינפיק לו הבנק.

בכך, מקווים בוועדת שטרום, תיפתח התחרות האמיתית בשתי מסגרות אשראי — מסגרת האשראי בחשבון העו"ש, שממנו ניתן יהיה למשוך כסף באמצעות כרטיס הדביט, ומסגרת האשראי החדשה שתעמיד לו חברת כרטיסי האשראי, שממנה ניתן יהיה למשוך כסף באמצעות כרטיס הקרדיט.

אפשר להתווכח אם הביטחון העצמי של ועדת שטרום בכך שהבנקים לא יוכלו להשתמש בהנפקת כרטיסי הדביט כדי להחזיר את השליטה בשוק כרטיסי האשראי לידיהם, הוא מוצדק. אפשר לחשוב, למשל, על תרחיש שבו הבנקים הופכים את הדביט בפועל לכרטיס קרדיט — מאפשרים שימוש במסגרת האשראי של חשבון העו"ש עם כרטיס הדביט, כשהחיוב של מסגרת האשראי ייעשה רק אחת לחודש.

בוועדת שטרום משועשעים מהתרחיש הזה, שהמשמעות שלו היא שהבנקים יצטרכו להפוך את כל מסגרות האשראי שלהם לציבור לחינמיות למשך חודש. אם תרצו, זו עשויה להיות מהפכה דרמטית בהפחתת מחיר האשראי הצרכני לציבור.

החשש: המונופול 
של הבנקים יונצח

בכל מקרה, אם ניתן להתווכח על הסיכונים שבהנפקת כרטיסי דביט על ידי הבנקים, בוודאי שקשה להבין את ההצעה הנוספת, שעליה כבר חלוקה הוועדה עמוקות: ההצעה שהבנקים יוכלו להמשיך להנפיק לא רק כרטיסי דביט, אלא גם כרטיסי קרדיט. משמע, לאחר שהבנקים יאלצו למכור את חברות כרטיסי האשראי, הם יוכלו להקים חברות כרטיסי אשראי חדשות כדי להתחרות בישנות — להלן הקמת קופות גמל חדשות, תחת החדשות שנמכרו.

בבנק ישראל מתעקשים שחייבים לאפשר לבנקים להנפיק כרטיסי קרדיט חדשים — מכיוון שאחרת הציבור לא באמת יוכל ליהנות ממסגרות האשראי שמעמידים לו הבנקים, והמחיר שהוא משלם על האוברדרפט שלו יעלה פלאים. בנק ישראל טוען עוד שרק כך תיפתח תחרות ממשית — מספר כרטיסי האשראי בישראל והיקף מסגרות האשראי לציבור בפועל יוכפל.

רבים אחרים בוועדה סבורים כי מדובר בהצעה שתרוקן מתוכן את הפרדת חברות כרטיסי האשראי, משום שהבנקים יצליחו בקלות למשוך את כל הלקוחות של כרטיסי האשראי חזרה אליהם, ובמקום תחרות נקבל את הנצחת המונופול הבנקאי על כרטיסי האשראי בישראל.

הוויכוח על הפיקוח

המחלוקת העקרונית בשאלה מה יותר לבנקים להמשיך ולעשות לאחר שיופרדו מהם כרטיסי האשראי מצטרפת למחלוקת העקרונית לא פחות לגבי זהות המפקחים על שוק האשראי הצרכני החדש. כאן המחלוקות הן אפילו יותר עקרוניות ויותר עמוקות.

ברור לכולם שאם מפרידים את חברות כרטיסי האשראי מהבנקים, וגם יוצרים תנאים לכניסתם של ספקי אשראי חדשים לתחרות בשוק, מישהו צריך לפקח על כך. מדובר בפיקוח צרכני, ובהיבטים מסוימים גם פיקוח יציבותי — אם תהיה מהפכה אמתית בשוק האשראי הצרכני בישראל, סך האשראי הצרכני עשוי לגדול לממדים בעלי השלכות מאקרו־כלכליות.

אז מי יפקח? העמדה של בנק ישראל כאן היא מורכבת: הוא לא רוצה לפקח — חוץ מעל מה שהוא כן רוצה לפקח עליו. כך, בנק ישראל לא רוצה לפקח על גופי האשראי החוץ־בנקאיים כל עוד הם קטנים. ברגע שהגופים נהפכים לגדולים, הוא כבר רוצה אותם אצלו, בתוך הפיקוח על הבנקים.

מהסיבה הזאת בר מוכנה להפריד את חברות כרטיסי האשראי מהבנקים, אבל דורשת שהפיקוח על חברות כרטיסי האשראי המופרדות יישאר בידי בנק ישראל — משום שלחברות כרטיסי האשראי יש השפעה כוללת על המשק, וכל מה שקשור ליציבות כוללת של המשק נמצא בתחום הפיקוח של בנק ישראל.

זאת ועוד, לצד ספקי האשראי עולה השאלה לגבי התשתית של שוק האשראי — התשתית של מערכות התשלומים. מדובר באסדרה ופיקוח על כל המערכות שמזרימות את הכסף בין הבנק ללקוח ובין בתי העסק.

כיום, החסם מרכזי שמונע כניסה של מתחרים חדשים לתחום האשראי הצרכני נמצא בשליטה של הבנקים במערכות התשלומים: הנפקה (של צ'קים וכרטיסי אשראי, שמאפשרים ללקוחות לשלם); סליקה (העברת הכסף מחשבונות הלקוחות לבתי העסק); וניהול החשבונות. גם כאן, בנק ישראל מחזיק בדרישות מפוצלות — הוא מפקח כיום על התשתית של מערכות התשלומים, והוא דורש לפקח גם על השחקנים שעוסקים בסליקה (בעיקר חברות כרטיסי האשראי). על הפיקוח על השחקנים שעוסקים בהנפקה ובניהול חשבונות, בנק ישראל מוותר בינתיים.

אם לא הבנתם את כל המורכבות הזאת, אתם לא היחידים. כנראה שגם בוועדת שטרום עוד לא הצליחו לרדת לעומקו של הפער שבין מערכת תשלומים לגוף שעוסק בשירותי תשלום, ובין פיקוח צרכני לפיקוח יציבותי. וכמובן, בוועדת שטרום עוד לא העזו לצלול אל השאלה הרגישה במיוחד: אם צריך להקים מפקח חדש על האשראי הצרכני בישראל, ואם יש מקום שהמפקח הזה יהיה עצמאי — מחוץ למשרד האוצר. לא בטוח ששר האוצר, משה כחלון, שהקים את ועדת שטרום, יאהב המלצה שלוקחת לו את הבייבי של הפיקוח על האשראי הצרכני, אולי יחד עם הפיקוח על הביטוח.

ועדת שטרום, לפיכך, נמצאת בפועל רק בתחילת הליבון של מחלוקות העומק שלה. למרות זאת, הוועדה צפויה, כאמור, לפרסם את דו"ח הביניים שלה בסוף השבוע הבא. המשמעות היא שחלק גדול מהמחלוקות האלה לא ילובנו, ויישארו לדו"ח המסכם של הוועדה או לצוות יישום שיוקם בהמשך. לכן, הדרך לאסדרה של שוק האשראי הצרכני בישראל עוד ארוכה מאוד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#