האוצר: המרוויחים הגדולים מקרטל הפטם - גופים עם מחזור של יותר מ-10 מיליארד שקל

קרטל הפטם יעמוד במרכז דיוני ועדת הכלכלה של הכנסת היום, כאשר ההצעה של משרד האוצר למנוע את הקמתו מחדש של הקרטל בעתיד תעמוד מול לחצים אדירים של החקלאים — הלולנים המגדלים את עופות המאכל (פטם).

הטענה העיקרית של החקלאים היא שביטול קרטל הפטם יפגע בלולנים הקטנים. משרד האוצר אינו מכחיש זאת, ומוכן להציע תמיכה ישירה ללולנים הקטנים, אלא שעד כה הדיונים בנושא לא התקדמו.

עם זאת, ניתוח שעשה משרד האוצר העלה כי גם אם הלולנים הקטנים ייפגעו מביטול קרטל הפטם, עיקר הפגיעה תהיה מנת חלקם של כמה מהגופים העסקיים הגדולים בישראל — שמנהלים את המאבק שלהם מאחורי הקלעים, תחת הכסות של הלולנים הקטנים.

קרטל הפטם היה התארגנות של 14 מכוני הרבייה (אפרוחים) הגדולים ב–2012, כדי להפחית את כמות האפרוחים ובכך להקטין את כמות העוף למאכל.

הקרטל אורגן על ידי מועצת הלול, תחת ההגנה שמאפשרת לחקלאים לערוך קרטל (החקלאים פטורים מחוק ההגבלים העסקיים), אף שענף הפטם הוצא מתכנון בשנות ה–90 והיה אמור מאז להיות פתוח לתחרות חופשית.

ההתארגנות של 14 מכוני הרבייה הצליחה מעל המשוער — קרטל הפטם הביא להתייקרות של מחירי הפטם בישראל ב–25%, תוך שהוא גורר הוצאה של כמעט חצי מיליארד שקל יותר למשקי הבית בישראל.

הנפגעים העיקריים היו דווקא משקי בית חלשים — נתוני האוצר מלמדים כי עשירונים נמוכים צורכים יותר עוף למאכל מעשירונים גבוהים, כנראה מפני שזהו עדיין הבשר הזול ביותר בישראל.

הממצא המעניין בניתוח של האוצר הוא שארבעה מתוך 14 מכוני הרבייה נמצאים בבעלות של חמש מתוך שבע המשחטות הגדולות בישראל.

חמש המשחטות הגדולות מחזיקות יחדיו ביותר מ–50% משיווק העוף בישראל. שבע המשחטות הגדולות מחזיקות כ–70% מהענף.

מדובר במכון הרבייה אפרת, שנמצא בבעלות משותפת של התאגיד החקלאי הענק גרנות־אמבר (מחזור שנתי משוער של 2.2 מיליארד שקל) ושל תנובה (מחזור של כמעט 7 מיליארד שקל); מכון הרבייה מילועוף, שנמצא בבעלות מילואות (להערכת האוצר, המחזור של מילועוף ומילובר מגיע ל–1.7 מיליארד שקל בשנה); מכון הרבייה אפרוחי רביבים שנמצא בבעלות עוף עוז (הערכת מחזור של 1.1 מיליארד שקל בשנה); ומכון הרבייה מדגרית ע.מ., שנמצא בבעלות עוף ירושלים (אין הערכת מחזור).

ביחד, מדובר בארבעה מכוני רבייה המהווים כשליש ממדגרות הרבייה בישראל, והם נמצאים בבעלות של גופי ענק שמחזורי המכירות שלהם עולים על 10 מיליארד שקל בשנה. בפועל, הגופים העסקיים הגדולים של ענף העוף בישראל — המשחטות הגדולות, שהבעלות עליהן כוללת גם את תנובה וגרנות־אמבר — הם אלה שהחזיקו שליש מקרטל הפטם.

הקרטל הביא את רווחי הלולנים לשיא

הניתוח של האוצר גם העלה כי למרות הטענה שהקרטל נועד לכסות על הפסדי הלולנים, הרי שבשנים שבהן הקרטל היה בשיאו — 2008–2009, ומ–2013 ואילך — מחירי הפטם עלו בד בבד עם ירידה מקבילה במחיר התערובות, שהן ההוצאה הכבדה ביותר של הלולנים. כלומר, הקרטל הביא את רווחי הלולנים — ככל הנראה בעיקר את רווחי מכוני הרבייה והמשחטות הגדולות — לשיאים.

בנוסף, הניתוח העלה כי בעוד שקרטל הפטם הזניק את מחיר הפטם, המחיר של העוף לציבור עלה פחות, מכיוון שרשתות השיווק ספגו חלק מעליות המחירים. הפיכת העוף למאכל למוצר שהוא loss leader (מוצר הנמכר במחיר הפסד) חסכה לציבור חלק מההפסדים. זאת, בניגוד לטענה הקבועה של החקלאים כי רשתות השיווק חוגגות על חשבון הציבור ועל חשבונם.

בשל הנתונים האלה, מנסה עתה האוצר להביא לביטול האפשרות ליצירת קרטל פטם בעתיד. האוצר מציע תיקון לחוק שיאסור על מועצת הלול לארגן קרטל, וכן יאסור על המשחטות להיות מעורבות בקרטל — כלומר איסור על ארבעת מכוני הרבייה הקשורים למשחטות להיות מעורבים שוב בקרטל. בכך, ייאסר על שליש מהיקף רביית האפרוחים להשתתף בקרטל, דבר שאמור להקשות מאוד על יצירת קרטל מחודש.

ההערכה באוצר היא שביטול האפשרות ליצירת הקרטל תביא לחיסכון של 450 מיליון שקל בשנה, שהם כ–250 שקל בשנה לכל משפחה. קרטל הפטם, יש לציין, בוטל לפני חודשיים, כנראה במסגרת הניסיון של הלולנים לרכך את עמדת הכנסת לקראת הדיון בחוק.