צבי זרחיה

יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, התקשר ביום שני בלילה, 12 שעות לפני פתיחת הקלפיות בבחירות לנציג מפלגת העבודה בראשות קק"ל, לח"כ נחמן שי — אחד מארבעת המתמודדים על התפקיד, וביקש ממנו להסיר את מועמדותו. ניסנקורן הסביר לשי שפרישתו תסייע למועמדותו של חבר הכנסת דני עטר, שזכה לבסוף בתפקיד.

כשעתיים לאחר מכן הסיר שי את מועמדותו, אבל לא בגלל השיחה עם ניסנקורן. הוא עשה זאת לאחר שהבין שההתמודדות על ראשות קק"ל נהפכה לקרב בין המחנות במפלגת העבודה — במסגרת עסקות ודילים לביצוע שורה של מינויים במפלגה, בהסתדרות ובמוסדות הציוניים.

הרצוג ויחימוביץ' בכינוס מפלגת העבודה, בינוארצילום: תומר אפלבאום

הבחירות של מועמד מפלגת העבודה לראשות קק"ל שלשום הוכיחו שהמפלגה לא יכולה להתנתק מהמחנאות. בעצם, הבחירות האלה היו נקודת הפתיחה לקרבות הבאים: ההתמודדות על ראשות המפלגה, ככל הנראה בסוף 2016 או תחילת 2017, והבחירות לראשות ההסתדרות, במאי 2017.

יו"ר העבודה, ח"כ יצחק הרצוג, תמך בעטר ופעל במרץ לבחירתו, ואילו ח"כ שלי יחימוביץ' תמכה בראש עיריית ירוחם, מיכאל ביטון, יחד עם סתיו שפיר, מיקי רוזנטל ויוסי יונה. ח"כ עמיר פרץ הכחיש טענות שהוא תומך ביו"ר היוצא של קק"ל, אפי שטנצלר, ואמר שהוא לא תומך באף אחד. עם זאת, חלק מאנשיו תמכו בו. בסופו של דבר עטר זכה ב–684 קולות וביטון ב–445. שטנצלר קיבל 343 קולות.

זכייתו של עטר מהווה ניצחון ל"מחנה הרצוג". מי שיזם את מועמדותו של עטר והוביל את התמיכה בו הוא ח"כ איתן כבל, שאף רתם את הרצוג לתמוך בו. חברים נוספים במחנה זה הם יו"ר הסיעה, ח"כ מרב מיכאלי, המזכ"ל, ח"כ חיליק בר, וחברות הכנסת איילת נחמיאס ורבין ורויטל סויד.

התמיכה בעטר התרחבה גם להסתדרות, במסגרת "דיל" כולל: ניסנקורן, שאינו חבר במפלגת העבודה, פעל לבחירתו של עטר, וכמוהו גם בני עיני, מנכ"ל סיעת עוגנים בהסתדרות, שהוא גם אחיו של יו"ר ההסתדרות הקודם, עופר עיני — שגם הוא תמך בעטר. בין התומכים בעטר היה גם אלדד יניב והשרים לשעבר עוזי ברעם ושלום שמחון, וכן ראשי סניפים במפלגה.

במפלגת העבודה מדברים על "מגה־דיל", לתמיכה הדדית במועמדי המחנה לג'ובים נחשקים. הפריימריס במפלגת העבודה אמורים היו להתקיים בתוך שבעה חודשים, אבל הם צפויים להידחות. מכיוון שלפי הערכות לממשלה אין יכולת להעביר את תקציב 2017 בהרכב הנוכחי של הקואליציה, נראה שהפריימריס בעבודה ייערכו כבר בסוף 2016. הרצוג זקוק לתמיכה של ניסנקורן, אנשי ההסתדרות וועדי העובדים הגדולים — ועוד מול יחימוביץ' ופרץ, שכבר הודיע על חזרתו למפלגת העבודה.

ומה ניסנקורן ירוויח מזה? הרצוג ואנשיו, וכן עטר ואנשיו, יתמכו בניסנקורן בבחירות לראשות ההסתדרות. ניסנקורן מונה ליו"ר ההסתדרות לאחר שעיני התפטר באמצע הקדנציה. כעת הוא יצטרך להתמודד על קדנציה נוספת בתפקיד. עטר אמר אתמול ל–TheMarker כי "ניסנקורן ראוי מאין כמותו. אעשה כל מה שאוכל לסייע לו למלא את תפקידו כראוי ולהישאר בתפקידו".

מקורות במפלגת העבודה לא פסלו את האפשרות שיחימוביץ' או פרץ עשויים להתמודד מול ניסנקורן לתפקיד יו"ר ההסתדרות. לפי הערכה שרווחת בכנסת, אחד מהם יתמודד על ראשות מפלגת העבודה והשני או השנייה על ראשות ההסתדרות. פרץ הוא מי שהביא את יחימוביץ' לפוליטיקה ב–2006. היחסים ביניהם אמנם ידעו עליות ומורדות, אבל כעת מול שניהם עומדים הרצוג ומחנהו.

עטר: "אקים בקק"ל אגף ביקורת פנים"

דני עטר, האם תאפשר את החלת ביקורת המדינה על קק"ל?

"התחלתי לכתוב מכתב למבקר המדינה, שבו אני כותב שקק"ל עומדת לביקורת על ידי המבקר. אני רוצה להנהיג ביקורת מלאה על הארגון, כי אני רואה בביקורת כלי עבודה יוצא מהכלל. נעביר למבקר את כל מה שיבקש, כל מסמך.

"בהתייעצות עם מבקר המדינה, בדעתי להקים אגף ביקורת בתוך קק"ל. אסתייע במבקר המדינה לבחירת מבקר פנים, שיהיה שופט מחוזי. אעמיד לרשות מבקר הפנים את כל המשאבים הדרושים. לא אסתפק במבקר פנים בלבד, אלא אקים אגף ביקורת פנים.

"בנוסף, אפעל בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה לחיזוק ועיגון מעמדו של היועץ המשפטי של קק"ל. נטיל עליו קביעת קריטריונים ברורים ושקופים לציבור של חלוקת המשאבים באותם מקומות שבהם הנהגת קק"ל תחליט להשקיע. כל הכספים שיושקעו על ידי קק"ל יהיו שקופים ולפי קריטריונים ברורים, ולא גחמה.

"היועץ המשפטי יתבקש לקבוע כללי עבודה ברורים בכל שרשרת הפיקוד, ובמיוחד כל התחנות ליציאת כסף מהארגון. לא תהיה כפיפות מינהלית בין היחידות שמאשרות הוצאת כספים, אלא כל אחת תהיה נפרדת (למשל: גזבר, חשב, מנהל אגף מכרזים), כך שלא תהיה כפיפות בין הגורמים שמאשרים הוצאת כספים".

ומה עם החלת חוק חופש המידע על קק"ל?

"נחיל את החוק על קק"ל. הארגון יפעל בשקיפות מלאה מול הציבור".

אתה לא מוטרד מהעובדה שבזכות ה"דיל" לקבלת ראשות קק"ל, ויתרה העבודה על ראשות החטיבה להתיישבות לבית היהודי?

"נמנעתי מלהיכנס למשא ומתן הפוליטי בין המפלגות, ובעניין הזה אני סומך על הרצוג, ואני מעריך שהוא השיג את המיטב בתנאים הקיימים. אני לא בקיא בכל המשמעויות. ראשות החטיבה להתיישבות ממילא לא היתה בידי העבודה במשך שנים רבות. חתמתי על הצעת חוק שהגישה לפני כמה חודשים ח"כ סתיו שפיר (המחנה הציוני) להסדרת מעמדה של החטיבה, קביעה שכל התקשרות עם קבלני ביצוע תעשה בשוויון, בשקיפות, ובהתאם לחוק חובת המכרזים ולחוות הדעת של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד דינה זילבר".

ולא מטריד אותך שימונו לך ארבעה סגני יו"ר מטעם המפלגות השונות ועוד יו"ר עמית בשכר?

"קק"ל תצטרך לעבור רפורמות מרחיקות לכת, ובכלל זה אופן בניית הקואליציות. אני מתכוון לבחון את ההתאמה בין צורכי הארגון להשגת המטרה לבין המציאות. אם יתברר שיש בעלי תפקידים שלא משרתים את הארגון באופן המיטבי, הם לא יוכלו להיות בו".

איך תוכל לפעול כשבכל מחלוקת עם היו"ר העמית המיועד, עוזי לנדאו, מי שיכריע יהיה יו"ר ההסתדרות הציונית ואיש הבית היהודי?

"כך הגוף מתנהל כבר שנים. אני מקווה להכניס שינויים".

מבקר המדינה מתח עליך ביקורת כראש מועצה אזורית גלבוע בכמה דו"חות שפירסם לאורך השנים. מה תגובתך?

"עשיתי טעויות ב–21 השנים שבהן כיהנתי ראש המועצה האזורית גלבוע. מי שלא עושה — לא טועה. אין גוף יותר שקוף מהמועצה האזורית גלבוע".

דני עטרצילום: אייל טואג

"לאכלס 50 אלף איש בכל עיירת פיתוח"

לא רק מבקר המדינה מתח ביקורת על עטר. ערוץ 10 פירסם באחרונה כי עטר נסע עם משלחת מהמועצה האזורית גלבוע לביקור בגרמניה, וביקר במהלכו בקזינו. במהלך השנים פורסם גם כי עטר הכשיר בלא היתר דרך גישה בסמוך לביתו ביישוב גן נר.

מקורביו של עטר אומרים כי מימון הנסיעה לגרמניה היה על ידי המארחים. ארוחת הערב החגיגית עם יו"ר הפרלמנט, שר המשפטים וראשי המפלגות היתה במסעדה שבה קזינו. לטענתם, לפני תחילת העבודה עבר עטר בקזינו, בדרך למסעדה. אשר להכשרת הדרך נטען כי מדובר בשטח פתוח פרטי, הקיים בהרבה מהיישובים. לדבריהם, עטר ריצף בבטון שביל של כ–15 מ"ר לביתו כדי שיהיה קל לאחיו הנכה ב–100% להגיע לבית. במסגרת תוכנית לישוב כולו, הוגשה תוכנית להכשרת השביל.

מה אתה מתכוון לשנות בקק"ל?

עטר: "אקים 'צוות 100 ימים' שיכין תוכנית לפעילות הארגון. קק"ל תהיה שותפה לפתרון מצוקת הדיור. אקדם הצעת חוק שהגשתי, שתאפשר גיוס משאבי קרקע כדי ליצור מענה ליעדי אכלוס בעיירות הפיתוח, בפריפריה ובאזורי הביקוש. היעד הוא אכלוס של 50 אלף תושבים לכל עיר פיתוח, כדי שייהפכו לערים מבוססות.

"ניצור קרן של 15 מיליארד שקל — 5 מיליארד שקל מהמדינה, 5 מיליארד שקל מקק"ל ו–5 מיליארד שקל מהבנקים. הקרן תקדם הקמת 300 אלף יחידות דיור ב–3–5 שנים. הקרן תמכור, תבנה ותסבסד באמצעות הבנקים והמדינה. כמו כן נעסוק בחינוך, בתנועות הנוער ובמכינות הקדם צבאיות ועוד.

"בכוונתי לשכור חברה בינלאומית שמתמחה בייעוץ ארגוני שתגבש אתנו את חזון קק"ל ל–30–40 השנים הקרובות. אפעל לכך שלכל אזרחי ישראל תהיה אפשרות להיות שותפים בקביעת חזונה של קק"ל, וכן שקק"ל תיתן גיבוי לקהילות היהודיות ברחבי העולם מול תנועת החרם (BDS) ופעולות אחרות נגד ישראל. כמו כן, כיו"ר קק"ל אפעל לקירוב בין יהודים וערבים".

"היה מחדל בקרה מתמשך על קק"ל"

מנכ"ל משרד מבקר המדינה, אלי מרזל, טען אתמול בדיון של הוועדה לביקורת המדינה כי "היה מחדל בקרה מתמשך של המדינה על קק"ל". בתחילת השבוע העביר המבקר את טיוטת דו"ח הביקורת על קק"ל לקבלת תגובתה לידי בא כוחה, עו"ד אלון גלרט. מרזל, שהתבקש על ידי הח"כים לפרט, השיב: "אני לא יכול לפרט, כי הנתונים צריכים להיות אצל המבוקר שצריך להשיב עליהם".

בדיון הצליחה הקואליציה, בסיוע ישראל ביתנו, לדחות הצעה להפוך את קק"ל לגוף מבוקר על ידי מבקר המדינה. בהצבעה בעניין שנערכה בוועדה הצביעו שישה ח"כים נגד: דוד ביטן, אורן חזן ואברהם נגוסה (הליכוד), מירב בן ארי (כולנו), שולי מועלם־רפאלי (הבית היהודי) ועודד פורר (ישראל ביתנו). רק שלושה ח"כים מהאופוזיציה תמכו: קארין אלהרר (יש עתיד), נחמן שי (המחנה הציוני) ודב חנין (הרשימה המשותפת).

יו"ר הוועדה אלהרר אמרה כי "מדובר בבושה אמיתית לכנסת. התנהלות כספית לא תקינה ומינויים ימשיכו גם בקדנציה הזאת בחסות המדינה. אין סיבה שלא להפוך את קק"ל לגוף מבוקר. חשוב שהציבור יכיר שבמחנה הציוני שלחו נציג אחד בלבד להצבעה בוועדה (ח"כ אייל בן ראובן מהמחנה הציוני, שחבר בוועדה, נעדר; צ"ז). בושה שהמפלגה שזועקת בכל מקום על שקיפות דאגה לא להיות נוכחת עם כל חברי הכנסת שלה" .

ח"כ מיקי לוי (יש עתיד) טען בדיון כי "חוסר השקיפות ואי־מסירת הדו"חות הכספיים של קק"ל למדינה נמשך כבר 67 שנה". מועלם־רפאלי ענתה לו כי "גם בעבר בתחומים אחרים טענת שאתה מבין — והוכחנו לך שאינך מבין".

שי הזהיר כי "הביקורת על הארגון חיונית ביותר — ובמלואה. אין בישראל גוף שבקופתו 4–5 מיליארד שקל ואיננו מבוקר. הכסף השחית את קק"ל, ויש לבדוק היטב מה הנהלים, מהן אמות המידה ומה הנימוקים לכל החלטה". חזן טען לעומתו כי "אסור להמר על קרקעות העם היהודי, וכל מאמץ הדורות הקודמים ירד לטמיון אם אדמות קק"ל יעברו לידיים זרות".

לדברי ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי), "לא השקיפות מעניינת אתכם, אלא הרצון לסרס את קק"ל. כגוף מבוקר, כמשמעותו בחוק, היא לא תוכל לקבל תרומות מחו"ל. טיעון השקיפות הוא תירוץ כדי להרוס את הארגון".

מבקר המדינה, יוסף שפירא, השיב לו כי התרומות לארגון הן פחות מ–5% מתקציבו, והן ממילא במגמת ירידה, ולכן הן אינן רלוונטיות. "הביקורת היא דבר מפריע, אך גם מעשים טובים זקוקים לביקורת", אמר.

פורר שאל "מה הבהילות בדיון? נבחר יו"ר חדש, הנהלה חדשה תתכנס, ובואו נשמע את עמדתם לפני ההחלטה. חשוב להדגיש כי קק"ל מנהלת את קרקעות העם היהודי, ולא את קרקעות כלל אזרחי ישראל, שביניהם גם לא־יהודים". חנין הזהיר מנגד כי חוסר השקיפות דווקא יפגע בארגון.

מאיר שפיגלר, מנכ"ל קרן קיימת, השיב כי "הדו"חות הכספיים שלנו מופיעים במלואם באינטרנט. היו בעיות, גם בעניין נורמות ואמות מידה. ההליך בעיצומו, ולא ניתן לשנות הכל ברגע אחד. הפיקוח, השקיפות והבקרה מוגברים כל העת, וגם בזכות ביקורת מבקר המדינה. דירקטוריון קק"ל הוא המוסמך להחליט בעניין סמכות הביקורת, וההנהלה תמליץ על קבלת הביקורת".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker