מי לא גומר את החודש ולמי יש שתי מכוניות? הצצה לרמת החיים שלכם - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מי לא גומר את החודש ולמי יש שתי מכוניות? הצצה לרמת החיים שלכם

סקר הוצאות משקי הבית של הלמ"ס מראה כי ב–2014 היתה עלייה של כ–3% הן בהכנסות והן בהוצאות משקי הבית בישראל ■ ההוצאות הגדולות ביותר - על דיור, תחבורה ותקשורת ■ ההוצאה של שלושת העשירונים התחתונים גבוהה מהכנסתם

30תגובות

ההכנסה הכספית הממוצעת נטו למשק בית ב–2014 היתה 15,149 שקל בחודש, וההוצאה הכספית הממוצעת היתה 12,023 שקל (80% מההכנסה הכספית) — כך עולה מסקר הוצאות משקי הבית שנערך על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), שממצאיו פורסמו היום.

הסקר מודד את רמת החיים החומרית והכלכלית של משקי הבית בישראל בהיבטים של הוצאות, הכנסות ובעלות על מוצרים. מהנתונים עולה כי ההוצאה הכספית של משקי הבית בשלושת העשירונים התחתונים היתה גבוהה מההכנסה נטו שלהם.

תומר אפלבאום

לפי הסקר, בשנה שעברה היתה עלייה של כ–3% הן בהכנסות והן בהוצאות החודשיות של משקי הבית בישראל. ההוצאות הגדולות ביותר של משקי הבית היו על דיור, תחבורה ותקשורת. בנוסף, גם ב–2014 נרשמה עלייה בבעלות משקי הבית על שירותי תקשורת ומוצרי טכנולוגיה — כמו טלפון נייד, מחשב, טאבלט, מנוי לאינטרנט ועוד.

מבחינת חלוקת ההכנסות ב–2014, חלקה של הכנסת שני העשירונים העליונים (החמישון העליון) מתוך סך ההכנסות עלתה — ואילו ההכנסה של שני העשירונים התחתונים (החמישון התחתון) מתוך סך ההכנסות ירדה.

77.4% מההכנסות — מעבודה

מהסקר עולה כי ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית לחודש, מכל מקורות ההכנסה (עבודה, הון, קצבאות ותמיכות) הגיעה ב–2014 ל–18,329 שקל — עלייה ריאלית של 3% לעומת 2013. בניכוי תשלומי חובה (מס הכנסה, ביטוח לאומי, מס בריאות) הגיעה ההכנסה הכספית נטו למשק בית ל–15,149 שקל לחודש. ההכנסה הכספית נטו לנפש היתה 4,630 שקל לחודש.

77.4% מההכנסות הכספיות של משקי הבית ב–2014 מקורם בעבודה (14,190 שקל); מקורם של 11.1% בקצבאות ובתמיכות (2,037 שקל); ושאר הכנסות משקי הבית מקורן בהון, פנסיות וקופות גמל.

ההוצאה הממוצעת על צריכה — שכוללת את אומדן ההוצאה על שירותי דיור בבעלות (ערך השירותים החודשי בגין בעלות משק בית על דירה) — הסתכמה ב–15,053 שקל לחודש. ההוצאה הכספית הממוצעת לחודש (הוצאה נטו) הגיעה ל–12 אלף שקל. מספר הנפשות הממוצע למשק בית היה 3.3, ומספר המפרנסים הממוצע היה 1.5.

ההוצאה הממוצעת 
על דיור — 3,692 שקל

סעיף ההוצאה הגדול ביותר של משקי הבית היה דיור — הוצאה של 3,692 שקל לחודש, שהיא 24.5% מכלל ההוצאות (עלייה של 0.8% לעומת 2013). אחריו סעיף תחבורה ותקשורת, שהסתכם ב–2,984 שקל לחודש, 19.8% מסך ההוצאה של משקי הבית (ירידה של 0.2% לעומת 2013). ההוצאה על מזון, ירקות ופירות היתה 2,435 שקל לחודש — 16.2% מסך ההוצאה (ירידה של 0.5% לעומת 2013). ההוצאה הממוצעת על חינוך, תרבות ובידור היתה 1,820 שקל — 12.1% מסך ההוצאה החודשית; וההוצאה לבריאות היתה 884 שקל — 5.9% מההוצאה החודשית.

בחלוקת משקי הבית לפי עשירוני הכנסה נטו לנפש נמצא כי ההוצאה הכספית של משקי הבית בשלושת העשירונים התחתונים גבוהה יותר מהכנסתם. החל מהעשירון הרביעי, ההכנסות מתחילות לעלות על ההוצאות בהדרגה: בעוד שבעשירון הרביעי ההפרש בין ההכנסה להוצאה קטן יחסית (פער של 2%), הרי שבעשירון העליון הפער בין ההכנסות להוצאות לטובת ההכנסות גדול
מאוד — 85%.

האי־שוויון גדל

הפערים בין העשירון העליון לעשירון התחתון בהכנסות הכספיות נטו גדולים בהרבה מהפערים בהוצאות. ההוצאה הכספית בעשירון העליון היא פי 2.5 מבעשירון התחתון, בעוד ההכנסה הכספית נטו בעשירון העליון היא פי 8.1 מבעשירון התחתון. מדד ג'יני למדידת אי־שוויון בין משקי הבית היה 0.370 נקודות ב–2014 — עלייה באי־שוויון לעומת 2013.

הכנסתם של שני העשירונים העליונים באוכלוסייה היתה 39.4% מסך ההכנסה הכספית נטו לכלל משקי הבית (לעומת 38.8% ב–2013). הכנסת שני העשירונים התחתונים באוכלוסייה היתה 6.5% מזו של כלל משקי הבית ב–2014 (לעומת 6.8% ב–2013). חלקם של העשירונים האמצעיים (שלישי עד שמיני) היה 54.1% מסך ההכנסות של כלל האוכלוסייה.

בחלוקה לפי חמישוני הכנסה נטו לנפש סטנדרטית, שיעור ההכנסה מעבודה הוא 60.6% בחמישון התחתון ו–76.6% בחמישון העליון; ושיעור ההכנסה מקצבאות ומתמיכות הוא 37% בחמישון התחתון ו–5.9% בחמישון העליון.

בחמישון העליון יש 1.7 מפרנסים למשק בית בממוצע, לעומת 0.9 מפרנסים בחמישון התחתון. במשק בית ממוצע בחמישון התחתון יש 4 נפשות, לעומת 2.7 נפשות למשק בית בחמישון העליון. למרות ההבדל במספר הנפשות, החמישון העליון מוציא בממוצע יותר מהתחתון בכל סעיפי סל הצריכה הראשיים. ההוצאה החודשית למשק בית בחמישון העליון היתה 22,424 שקל בממוצע — פי 2.3 מההוצאה בחמישון התחתון, שהיא 9,630 שקל בממוצע לחודש.

פערים גדולים בין ההוצאה של החמישונים העליון והתחתון נמצאים בהוצאה על תחבורה ותקשורת (סעיף שעליו החמישון העליון מוציע פי 4.2 מהחמישון התחתון), בריאות (פי 3.4), וחינוך תרבות ובידור (פי 2.4). פערים קטנים יחסית נמצאו בהוצאה על מוצרים בסיסיים כמו מזון (פי 1.5) והלבשה והנעלה (פי 1.7). יותר מרבע מסך ההוצאות של החמישון התחתון היה למזון, הלבשה והנעלה. בחמישון העליון סעיפים אלה היו אחראים ל–16.7% מההוצאה.

עצמאים מכניסים יותר

ההכנסה הכספית ברוטו של משקי בית שבהם המפרנס הוא שכיר הגיעה ב–2014 ל–20,916 שקל לחודש בממוצע. בניכוי תשלומי חובה, ההכנסה הכספית נטו למשקי בית של שכירים הגיעה ל–17,126 שקל. ההוצאה של משקי בית אלה היתה 77.6% מההכנסה נטו שלהם — 13,111 שקל.

ההכנסה הכספית ברוטו של משקי בית שבהם המפרנס עצמאי הגיעה ב–2014 ל–21,694 שקל לחודש בממוצע. בניכוי תשלומי חובה, ההכנסה הכספית נטו למשקי בית של עצמאים הסתכמה ב–17,320 שקל. 83% מההכנסה נטו של משקי בית אלה — 14,446 שקל — 
הופנו להוצאה.

ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו של משקי בית שבהם ראש משק הבית לא עבד הגיעה ב–2014 ל–7,900 שקל בממוצע לחודש. ההכנסה הכספית נטו שלהם היתה 7,398 שקל — 43.1% מההכנסה נטו של משקי בית של שכירים ו–42.7% מההכנסה נטו של משקי בית של עצמאים. ההוצאה הכספית החודשית של משקי בית ללא מפרנס — 7,087 שקל — היתה 96% מהכנסתם נטו. במשקי בית אלה הגיל הממוצע של ראש משק הבית הוא 66.7 שנה, ויש בהם שתי נפשות בממוצע.

זינוק בבעלות 
על טאבלטים

ב–2014 ל–81.3% ממשקי הבית היה מחשב, לעומת 54.6% ב–2003. ב–2013 נחקר לראשונה בסקר הוצאות משק הבית שיעור הבעלות על מחשבי לוח (טאבלטים). ב–2014 נרשמה עלייה גדולה בבעלות על מוצר זה — מ–26.1% ל–36.2%. שיעור הבעלות על טלפונים ניידים עלה מ–80.9% ב–2003 ל–96.1% ב–2014.

ב–2014 נמשכת מגמת ההתייצבות בשיעור המנויים על טלוויזיה בכבלים או בלוויין, שהחלה ב–2011. זאת, לאחר שבין 2003 ל–2011 היתה מגמת ירידה בשיעורי ההתחברות לכבלים או ללוויין. ניתן להסביר ירידה זו בשימוש במוצרים תחליפיים כגון צפייה בתכניות טלוויזיה ובסרטים דרך האינטרנט, חיבור לצלחת לוויין או שימוש בממיר דיגיטלי.

שיעור הבעלות על מוצרים בני קיימא הוא אחד המדדים לרמת החיים של משקי הבית. ככל שמשק בית נמצא בעשירון גבוה יותר, בבעלותו מגוון גדול יותר של מוצרים. בתחום המחשוב, ל–96.3% ממשקי הבית בעשירון העליון יש מחשב, בהשוואה ל–64.3% בעשירון התחתון.

ל–50.4% ממשקי הבית בעשירון העליון יש טאבלט, לעומת 23.1% בעשירון התחתון; ל–16.3% ממשקי הבית בעשירון העליון יש קונסולת משחקים, המשמשת בעיקר ילדים, לעומת 4.8% ממשקי בית בעשירון התחתון; ל–43.9% ממשקי הבית בעשירון העליון יש מתקן לטיהור מים, לעומת 11.5% בעשירון התחתון. ל–95.6% ממשקי הבית בעשירון העליון מכונית אחת לפחות ול–52.6% מהם יש שתי מכוניות לפחות, בהשוואה ל–33.3% ו–2.8% מממשקי הבית בעשירון התחתון, בהתאמה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#