כחלון: "כרטיסי אשראי, ריביות, דמי ניהול - איפה שלא נוגעים, האזרח משלם הרבה"

שר האוצר הציג את החוק שנועד לאפשר לגופים חוץ בנקאיים נותני אשראי להנפיק אג"ח קונצרני עד ל-2.5 מיליארד שקל ■ בנק ישראל: "יש חשש יציבותי שהרחבת האשראי תלך לדיור - מי שייקח אשראי מחברות חוץ־בנקאיות יפקיד אותו בבנק, והדבר עשוי לשמש אותו כהון עצמי בבנק לרכישת דירה"

צבי זרחיה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
צבי זרחיה

"בישראל יש כשל שוק פיננסי, יש ריכוזיות גדולה, יש אשראי שלא מחולק נכון, יש קבוצות שמבקשות אשראי ולא מקבלות - ויש קבוצות אחרות שמקבלות כמה שהן רוצות וכמה שיותר", כך אמר בצהריים שר האוצר, משה כחלון (כולנו), בהציגו את החוק שנועד לאפשר לגופים חוץ בנקאיים נותני אשראי להנפיק אג"ח קונצרני עד ל-2.5 מיליארד שקל. לפי נוסח החוק, שמיועד לעלות להצבעה בקריאה שניה ושלישית במסגרת חוק ההסדרים בעוד חודש, גובה תקרת הגיוס תקבע על ידי שר האוצר. כמו כן, הגבלת מתן האשראי הניתן באמצעות ההון שגוייס למשקי בית ועסקים וקטנים. כחלון הודיע אתמול על קידום "החוקים הבנקאיים" במהלך כנס החורף הכולל גם את "חוק נתוני אשראי" שהתקבל שלשום בקריאה הראשונה.

כחלון הדגיש כי "החוק שיאפשר לגופים חוץ בנקאיים לגייס אג"ח יכניס גופים נוספים שיוכלו להעניק אשראי חוץ בנקאי למשקי בית ולקבל כסף ממוסדיים. תהיה רגולציה על הגופים האלה. הרבה טוענים שהחוק הזה הוא מיותר. אם היה מיותר מצב האשראי לא היה כפי שהוא היום. יש הרבה מאוד אזרחים שמודרים מאשראי", הסביר כחלון.

משה כחלון ואלי כהןצילום: מיכל פתאל

עוד אמר כחלון כי "יש בעיה בשוק האשראי במדינה, כרטיסי האשראי, הריביות, דמי הניהול איפה שלא נוגעים האזרח משלם הרבה בגלל חוסר תחרות וחוסר שקיפות. אף אחד מאיתנו לא יודע כמה הוא משלם עבור עמלות ריביות, עריכת מסמך, עמלת אשראי, עמלת אי ניצול אשראי. על המילה אשראי משלמים שלוש פעמים מכל הכיוונים: עמלת ניצול אשראי, עמלת אי ניצול אשראי ותשלום אשראי".

לדבריו, "הריכוזיות שבמסגרתה שני הבנקים הגדולים אוחזים 60%-70% מנתחי השוק, אלו מספרים מטורפים שאין להם אח ורע בעולם. אשראי זה החמצן של העסקים הקטנים. בלי אשראי, עסקים לא יכולים להתפתח ולהתקדם. לא מעט עסקים הם בני ערובה בידי הבנקים. את המצב הזה אנו צריכים לשנות".

בהתייחסו להחרפת המצב הבטחוני, אמר כחלון כי "הכלכלה צריכה לעבוד. החיים צריכים להמשך וצריכים להמשיך ולשרת את הכלכלה ואת תושבי מדינת ישראל, וזה מה שאנו עושים".

הצעד הבא - שבירת מונופול הידע

לדברי היועצת המשפטית של בנק ישראל, טידה שמיר, "בנק ישראל רואה את חשיבות התחרות ואת הרצון לעודד מתן אשראים על ידי גופים שונים. לפי ההצעה אפשר יהיה לטפל בפעילות ללא כל פיקוח, רישוי והסדרה. לא מצאנו בדברי ההסבר למה האינטרס של הציבור גובר על האינטרסים של הגנה על אותם לווים שנזקקים לאשראי הזה וליציבות המשק. יש חשש יציבותי שהרחבת האשראי תלך לדיור - מי שייקח אשראי מחברות חוץ־בנקאיות יפקיד אותו בבנק, והדבר עשוי לשמש אותו כהון עצמי בבנק לרכישת דירה".

הממונה על התקציבים באוצר, אמיר לוי, אמר כי "הבנקים הוא שוק מאוד ריכוזי וכשמסתכלים על ריכוזיות יש פגיעה בכמויות ובמחירים. המטרה היא להגדיל את הצמיחה, ואם עסקים קטנים לוקחים בחוץ אשראי בגלל מערכת ריכוזית ולא יעילה אנו פוגעים במשק. כל הצעדים נועדו להסיר חסמים ולהגדיל את היצע האשראי. הצעד הבא - שבירת מונופול הידע באמצעות 'חוק נתוני אשראי'" (שאושר שלשום בקריאה הראשונה - צ"ז).

סגנית הממונה על התקציבים, יעל מבורך, העריכה כי "אי היעילות המשקית במערכת הבנקאית מוערכת ב-7 מיליארד שקל בשנה. תחרות תוזיל מחירים ותגביר היצע. הדרך להתמודד עם מערכת לא יעילה היא להכניס אלמנט של תחרות כמו מערכת חוץ בנקאית שיכולה להכניס את השוק לדינמיקה תחרותית ויעילה יותר. רוב האשראי של משקי הבית הם מהמערכת הבנקאית. הוזלת האשראי ב-1% יחסוך 800-900 שקל בשנה למשק הבית".

הממונה על שוק ההון, דורית סלינגר, אמרה כי היא תומכת בהצעת החוק ובגיוון אפשרויות ההשקעה של גופים מוסדיים. "לגופים המוסדיים יש יכולות טובים לבחון את כדאיות ההשקעה בחברות חוץ בנקאיות. שוק ההון רוצה שקיפות ומשמעת שוק ואת זאת ניתן להשיג באמצעות הנפקת אג"ח".

דורית סלינגר, המפקחת על הביטוח במשרד האוצר
דורית סלינגר, המפקחת על הביטוח במשרד האוצרצילום: תומר אפלבאום

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker